מדינת חלם - לא רק בפורים

במדינת הגמדים רעש מהומה...
...עם חשיכה העפיפון, טס ממש כאווירון
הוא מאיר לכל ננס את הדרך בפנס.."
מתוך שיר ילדים. מילים: אלה אמיתן

פורים טרם התרגש עלינו ובהתאם ללוח העברי, נחוג שמחת פורים, אך ורק ביד לחודש אדר, קרי ביום ראשון הבעל"ט, בערים שאינן מוקפות בחומה. בערים שהיו מוקפות בחומה, בעת שאירעו המאורעות הנזכרים ב"מגילת אסתר", נחוג שמחת פורים, אך ורק בטו לחודש אדר, קרי ביום שני הבעל"ט. אבל אל תטרידו מנוחתכם, בזוטות מאין אלה. אם כבר, אז כבר ואם צריך לשמוח נעשה זאת - ובגדול - ועל חשבונו של הברון. למה לא?

מתברר ומסתבר, כי מדינת ישראל, מדינה מיוחדת היא. לכן, יכולה היא להתנהל, כדרכם של שוטי חלם, כל ימות השנה. אצלנו ורק אצלנו - כמאמר השיר ובהקצנה רבתי, פורים אינו חל, אך ורק פעמיים בשבוע. מתברר ומסתבר כי אצלנו ורק אצלנו החלמאות והטיפשות האופיינית, אך ורק לתקופה בה חל פורים, נוהגת אצלנו, מעשה של שגרה ומעשה של קבע, כל השבוע. בפועל ולמעשה, נוהגת היא כל ימות השנה, בלי כל הפסקה שהיא.

הנה קוראים אנו, בעיתון הארץ, כתבתם של העיתונאים, יהונתן ליס וחיים לוינסון, כי משרד האוצר הודיע אתמול (יום ג), בדיון חסוי של הוועדה לענייני תקציב מערכת הביטחון, בה חברים חברי כנסת מוועדות החוץ, הביטחון והכספים של הכנסת, כי הוא יבדוק כיצד אושרה הלוואה של 248 אירו מבנק דיסקונט, לצורך מימון רכישת הספינות האמורות לשמש להגנה על אסדות הגז, בים הפתוח. בהתאם למפורט בכתבה זו, הרי עסקה זו נחקרת במשטרת ישראל, כאשר נציגי האוצר טענו בדיון זה כי חברי הקבינט לא עודכנו על שיטת אופן, דרך וצורת המימון של עסקה זו, עת נדונו דרכי אישור הלוואות שונות למימון רכש ביטחוני, מסוגים שונים.

לוינסון וליס כותבים, בכתבתם זו כי: "לדברי מקורות הבקיאים בתכני הדיון, נציגי אגף החשב הכללי ונציגי היועץ המשפטי במשרד האוצר אמרו שהקבינט אישר את רכש הספינות, אך לא הקצה מקור תקציבי לעסקה ולא דובר על הלוואה. לדבריהם, הליקויים בהחלטה הובילו לחיפוש דרכי מימון אחרות, וצוות הייעוץ המשפטי של המשרד יבדוק את הנושא". עוד נכתב בכתבה זו, כי: "ההלוואה שלקח משרד האוצר היא בשיעור של 66% מהעסקה ונחשבת גבוהה מאוד וחסרת תקדים למימון עסקות מסוג זה. החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו אישרה את ההלוואה, אך באגף התקציבים ובייעוץ המשפטי של האוצר לא ידעו עליה. באגף התקציבים מתנגדים למימון עסקות מסוג זה, כי הן פורצות את מסגרת תקציב המדינה ומשיתות התחייבויות עתידיות על המערכת ללא כיסוי".

תגובתה של החשבת הכללית של האוצר לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, פורסמה, בעיתון הארץ, בזו הלשון: "כחשבת הכללית באוצר אישרתי למערכת הביטחון לממן שלוש עסקות באשראי מספקים: עסקת המטוס האיטלקי, עסקת המים הכלכליים ועסקת האף-35. הדיון על כך התקיים בקבינט הביטחוני ונכחו בו נציגי משרד הביטחון וראשי אגף תקציבים. הצורך בלקיחת אשראי מספקים נובע מכך שתקציב המדינה אינו מסוגל לשאת בהוצאות בהיקפים כאלה בשנה אחת. לכן קבעתי תקרה לסך העסקות באשראי מספקים, ממנה לא חרגנו, וגם הוריתי לרשום את ההתחייבויות כנדרש ביחס החוב לתוצר".

לפני כשבועיים פרסם חיים לוינסון, בהארץ, כתבה בלעדית, ממנה עולה, כי החשבת הכללית לשעבר של האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נטלה עם עזיבתה תפקידה, באוצר, ארגזים שכללו חומרים מקצועיים, בהם טיפלה היא במסגרת תפקידה. משפנה כתב עיתון זה לחשבת לשעבר זו, כדי לקבל תגובתה להאשמות אלה, השיבה היא לו, כי: "מדובר בקשקוש מוחלט". עם זאת, מצוין - באותה כתבה - כי במשרד האוצר מחזיקים בתיעוד ממצלמות האבטחה בו נראית עבאדי-בוינאג'ו יוצאת ממשרד האוצר עם ארגזים אלה. בין המסמכים שנטען שלקחה עבאדי-בוינאג'ו - כמפורט בכתבה - נכללים מסמכים הנוגעים להתקשרות המדינה עם תאגיד "כיל" ולוועדת השלושה שתפקידה לאשר הוצאות אישיות של ראש הממשלה וכן מסמכים הקשורים לעסקת רכש הספינות, אשר היא עצמה אישרה את מתווה המימון החריג שלה באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.

כמפורט בכתבה זו, הרי בעקבות הפרסום, בעיתון הארץ, הרי פנה גנז המדינה האחראי לארכיון המדינה, למנכ"ל משרד האוצר בבקשה שיפעל להחזרת החומר לחזקת המדינה. לזוביק כתב במכתבו, המצוטט בכתבה, כי: "בהתאם להוראות תקנון השירות". עוד כתב הוא - במכתבו זה - כי: "גנז המדינה הוא המנחה המקצועי בכל הנוגע לניהול רשומות במשרדי הממשלה. בתקנון נקבע כי 'כל מסמך הנוצר במהלך עבודתו של עובד מדינה או מתקבל אצלו שייך למדינה'. דינו של כל חומר כזה הוא להישאר במשרד. אבקש פעולתך המידית על-מנת לוודא השבת המסמכים האמורים, שהם רכוש המדינה, לידי גנז המדינה".

בשולי פרשה זו מצוטט מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כי שעדיין לא החליט מה לעשות בפרשה וכי בשל רגישות העניין, רק הוא מטפל בפרשה והוא ממדר עובדים אחרים מהעיסוק בה. מטעם החשבת הכללית נמסר, כי: "מדובר במהומה רבה על לא מאומה. הטענה לפיה החשבת הכללית הוציאה או העלימה מסמכים רגישים מחזקת המדינה, אין לה שחר". משרד האוצר, נמנע מלמסור תגובה.

במדינה מתוקנת, שאינה מדינת גמדים, אלא יש בה שלטון וריבון, יש בה חוק ואין עושים ממנו צחוק, פונה מנכ"ל האוצר בתלונה למשטרת ישראל ואם יש בידו ראיות לגניבה נטענת, לכאורה, של מסמכים השייכים לאוצר, דוגמת תיעוד מצולם. כאשר הגוף החוק מזמן את הנילון או הנילונה לחקירה ואם יש ממש בדברים, מוגש - בעקבות זאת - כתב אישום בגין גניבה לכאורה ועבירות פליליות נוספות שבוצעו, ככל שבוצעו, לכאורה. במדינת גמדים משתהים, אין מטפלים בנושא, מאפשרים לטשטש, לכאורה, ראיות ולאחר מכן הופך הנילון למתלונן. כך נוהגים במדינת גמדים.

מאחר שמקווים אנו, שאין אנו בגדר של מדינת גמדים, הרי ככל שהחשבת הכללית של האוצר, לשעבר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לא נטלה עימה - עם סיום עבודתה, באוצר - מסמכים השייכים לאוצר, הרי ברור, לחלוטין, שתלונה כזו שתיחקר נגדה במשטרת ישראל, תיסגר בעילה של חוסר אשמה. עם זאת אם יש דברים בגו אין מה להמתין או להסס ויש להבהיר כל תיעוד המצביע על עבירה, לכאורה, של חשבת כללית לשעבר זו של האוצר, לחקירתה של משטרת ישראל, המופקדת על ביצוע חקירות, כגון דא. ייכתב ויודגש, כי אין בדברים הנ"ל כדי להטיל דופי וכל חשד בחשבת הכללית לשעבר של האוצר, אולם אם קיימים, בכלל, צילומים של מצלמות האבטחה שבהם היא מצולמת נוטלת, לכאורה, מסמכים של משרד האוצר, שלא כדין, יש לברר זאת באמצעות המשטרה - ובאופן מיידי!