במשך ארבע שנים לא הצליח תושב תל אביב לקבל מהעיריה תו חנייה אזורי, למרות שהיה זכאי לכך ובינתיים צבר 162 דוחות חנייה, שבתוספת של ריבית והצמדה הפכו לחוב של כעשרים אלף שקלים. כל זה מפני שהחנה את כלי הרכב שלו ליד ביתו מדי ערב. כשקיבל לבסוף את תו החנייה, סירבה העיריה לבטל את הדוחות והסכימה רק להפחית חלק מהקנסות.
הבוקר (ב', 25.12.06) הוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א עתירה מנהלית כנגד העיריה, עם הדרישה לביטול כל הקנסות, על-ידי עורך הדין טל לביא, מומחה לרשלנות מקצועית.
בעתירה מציין עו"ד לביא שהעותר אלון ליבוב העתיק את מגוריו לתל אביב בראשית חודש מאי 2000, ושינה את כתובתו במשרד הפנים. הוא פנה לעיריית תל אביב וקיבל תעודת תושב, אך את תו החנייה האזורי הוא קיבל רק לאחר ארבע שנים של חלופת מכתבים והבאת אישורים שונים לעיריה. העותר נוהג בכלי רכב של חברה ולכן התבקש למלא הצהרות שונות לגבי העובדה שאכן הוא זה שמחזיק ומשתמש בכלי הרכב.
בחודש אפריל 2004 קיבל העותר את תו החנייה האזורי ואז פנה לעיריה וביקש להכיר בתו רטרואקטיבית מהיום בו עבר להתגורר בתל אביב ושבו הונפקה לו תעודת תושב, אך העיריה סירבה. אחרי חלופת מכתבים בין עו"ד לביא למחלקת החניה בעיריה, הסכימה העיריה להפחית את החוב רק עבור הדוחות שנרשמו מחודש מאי 2000 ועד דצמבר 2003 ובאשר ליתר הדוחות טענה העיריה כי לא נמצאה עילה משפטית לביטולם או להפחתת הקנס.
במכתב אחר כתבה רונית חורש, מנהלת מחלקת החניה של העיריה, כי לא ברורות הנסיבות שבגינן הוצא תו החניה לעותר רק ב-2004 ולא מיד עם העתקת מקום מגוריו לתל אביב.
כאמור, בעתירה של עו"ד טל לביא, הוא מבקש מבית המשפט המחוזי לקבוע שתו החניה תקף מיום רישום הכתובת בתעודת הזהות וקבלת תעודת התושב ומכאן שיש לבטל את כל דוחות החנייה שנרשמו למרשו.
