יש מקרים בהם אפילו ידה של מערכת המשפט קצרה מלהושיע. זהו הרושם המתקבל מפסק דינה של שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ריבה ניב, בתביעתם של צבי ומיכל שקורי נגד שכנם לשעבר שלמה רז.

שקורי רכשו בשנת 2001 את החלק האחורי של הבניין צמוד הקרקע ברחוב החי"ל 10 בחולון, ומאז הם מנהלים מאבקים משפטיים מול שולמית ושלמה רז, בעלי החלק הקדמי של הבניין. רז טוענים ששקורי פלשו לחלקם במגרש, ומאז הם - ובמיוחד שלמה - הפכו את חייהם של שקורי לגיהנום. אפילו העובדה ששקורי נשברו ועברו דירה, לא הפסיקה את מסכת ההתנכלויות.

שקורי ביקשו וקיבלו את עזרתם של רשויות האכיפה ובתי המשפט, שלמה רז הורשע בפלילים, הוא חויב לשלם מאות אלפי שקלים לשקורי - וללא הועיל. התביעה בה הכריעה ניב (26.2.17) מתארת עוד כמה ממעלליו של רז: הוא מגיש נגדם תביעות בבתי משפט שונים, כולל התראה לפני פשיטת רגל; הוא תלה על הבניין שלט לפיו במקום עומד להיבנות בית כנסת, כדי להפריע לשקורי למכור את דירתם; הוא שלח מכתבי השמצה נגדם בתפוצת נאטו; והוא אפילו מגיש עתירות נגד גורמים שכלל אינם קשורים, ובלבד שיטרטר עוד קצת את שקורי.

"ידו בכל ויד כל בו", מתארת ניב את רז, ושמא הייתה צריכה להתחיל במילים הקודמות באותו פסוק: "והוא יהיה פרא אדם". רז אינו בוחל מניצול מתוחכם ומניפולטיבי של ההליך המשפטי ומגיש "עשרות בקשות באופן שהדעת אינה סובלת". בדרך הוא גם פוגע במשפחתו שלו, הנושאת בעלויות ההליכים ובסכומים שהוא מחויב לשלם. זהו "ניסיון להציק ולפגוע, בתדירות תכופה, ללא גבולות, בכל דרך ולפני כל גורם... אין דין ואין דיין, ובחסות אמונתו בצדקתו אין הוא שם כל גדרות ומחסומים למעשיו".

ניב חייבה הפעם את רז לפצות את שקורי ב-220,000 שקל - אך מותר לשער שגם זה לא יבלום אותו. דומה, שנותרו עוד שני צעדים שיכולה וצריכה מערכת המשפט לבצע. האחד: לחסום אותו מהגשת תביעות נוספות נגד שקורי ובעניינם. השני: להכריח אותו לקבל טיפול נפשי. זה המינימום לו יכולים לצפות אזרחים הסובלים מעשים כאלו.