ערעור לעליון על ההחלטה להשאיר את רביד וזילבר בתפקידם

לבית המשפט העליון הוגש ערעור על החלטתו של השופט יהודה זפט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה החלטתה של הרשות לניירות ערך להתנות את מתן רישוי העסק לקבוצת גקה כמנהלת תיקי השקעות וכמנהלת קרנות, בכך שתופסק כהונתם של מנכ"ל הקבוצה, גבריאלה רביד, וסמנכ"ל הקבוצה דניאל זילביגר, לא נעשתה כדין. בערעור נטען כי בית המשפט לא פירש נכונה את רפורמת בכר שגרמה להגברת הפיקוח על הגורמים הפועלים בשוק ההון לאחר שהועברו אליהם ניהול קופות גמל וקרנות נאמנות, וזאת כדי להגן על ציבור המשקיעים.

רביד וזילביגר מואשמים כי כשהיו בעבר מנהלי פסגות אופק, חברת ההשקעות של בנק לאומי, נתנו תמריצים ליועצי ההשקעות בבנק לקדם את קופות הגמל של הבנק, גם אם הדבר לא באמת השתלם למשקיעים. בכך הפרו את חובתם כלפי ציבור המשקיעים כאשר "רימו" אותו, וזאת כדי להעצים את שמם ואת קופתם.

בהכרעתו של השופט זפט נאמר כי לא ניתן להתנות מתן רישוי עסקים בהפסקת כהונתם של המנהלים, כיוון שטרם הורשעו בעבירות פליליות, ולכן מתקיימת בהחלטת הרשות פגיעה בחופש העיסוק של השניים. השופט אמר כי היה נכון לשלול את רשיונם האישי של רביד וזילביגר, וכי אין לפגוע בקבוצת גקה בשל מעשי מנהליה.

הרשות לניירות ערך עירערה על החלטה זו באומרה כי לאחר רפורמת בכר, שגרמה להעברת קופות הגמל וקרנות הנאמנות לגורמים פיננסיים אחרים במשק מידי הבנקים, אסור לתאגיד בנקאי לשלוט בחברות אלה.

הרשות טוענת כי התנתה את מתן הרישוי לגקה, שבבעלות קבוצת יורק, בהפסקת כהונתם של המשיבים בשל החשד בעבירות פליליות נגדם הקשורות לניהול תיקי השקעות, כיוון שברצונה להגן על ציבור המשקיעים. הטענה העיקרית של הרשות היא שעליה לפעול על-פי אמות מידה מנהליות בכדי לאשר רישוי עסק, ובתוך כך עליה לשקול את מהימנותם של כלל העוסקים בו כגון דירקטורים, חברי ועדות השקעות בו ואף מנהלים כלליים. לכן לא היה לה צורך לבחון את האישומים הפליליים העומדים נגד השניים, אלא העובדה כי הינם קיימים מספקת בכדי לקבל החלטה מנהלית סבירה בקשר למהימנותם של מי שעליה לתת לו סמכות לנהל את כספי הציבור. על כך הסתמכה הרשות גם מדברי הצעת חוק בכר.

הטענות הרבות כלפי טעויות הפרשנות שערך בית המשפט המחוזי כוללות ביניהן את הקביעה כי מכיוון שבחוק נאמר שיישלל רשיון רק אם המנהלים הואשמו בפלילים, אין לקבוע דבר לגבי מהימנותם של הנאשמים כאשר לא ניתנה הכרעה בעניינם. בנוסף נטען כי בית המשפט רוקן מתוכן את הוראות החוק בהן קיימים המונחים "לא ראוי" ו"מהימנות" שהרי לדידה של הרשות הם כוללים קשת רחבה של מעשים, ביניהם גם חשד בפלילים, אחרת תתקיים פגיעה בסמכותה של הרשות לפעול על-פי דין. ולבסוף קובלת הרשות על טענת השופט כי יש להפריד רשיונה של חברת השקעות לבין רשיונם של מנהליה כך שבדיקת מהימנותם אינה סעיף של שיקול דעת אלא זהו תנאי סף. זאת משום שכעולה מתיקוני החוק לפי רפורמת בכר חברה המבקשת רשיון כוללת את נושאי המשרה בה ופרשנות אחרת תהפוך את אותם האנשים לחסינים בפני סמכותה של הרשות לפעול בעניינם, תוך הפקרת ציבור המשקיעים לסיכונים מיותרים שניתן למונעם.

בנוגע לשלילת רשיונם האישי לניהול קרנות של רביד וזילביגר, אומרת הרשות כי הינם נפרדים מהרשיון לגקה, כיוון שהחברה יכולה לפעול גם בלעדיהם מכיוון שהשניים לא ניהלו תיקי השקעות באופן אישי. בנוסף אמרה הרשות כי אומנם טרם פעלה לשלילת רשיונם הפרטי אך הודיע לבית המשפט כי תעשה זאת בעתיד כך שלמעשה השופט התעלם מהודעתה זו. מה גם שהעובדה, לטענת המערערת, כי עוד לא פעלה לביטול הרשיונות האישיים של הנאשמים אינה משליכה על חוסר מהימנותם.