גלעד ארדן, בקש סליחה מעודה איימן

חודש מרס כבר מאחורינו וחלפו כבר למעלה מחודשיים מליל הדמים באום אל חירן. ואני ממבקש לאתגר את השר גלעד ארדן בשאלה, מה היה בגורלי, אם הייתי מעז לומר תחת כל מיקרופון ומעל כל במה: "שהדם באום אל חירן הוא על ידיך, השר גלעד ארדן".

אני משוכנע, שרשות שנועדה לאכוף את החוק הייתה תובעת אותי לדין. מסתבר, מה שמותר לשר גלעד ארדן אסור לכל אזרח. רק לשר לביטחון פנים שמורה זכות לשפוך את דמו של חבר הכנסת עודה איימן.

מי שהעז לומר לכתובתו של ראש הרשימה המשותפת, עודה איימן, וליתר חבריו בכנסת - "הדם באום אל חירן על ידיכם" הוא שחייב לקחת אחריות ולהניח מכתב התפטרות.

גלעד ארדן נושא באחריות ישירה לעלילת דם כלפי חברים בכנסת ישראל. חלפו חודשים וחצי מאז אמר גלעד ארדן מעל במת הכנסת לכתובתו של עודה איימן וחבריו - "הדם באום אל חירן על ידיכם. אני יודע שזו אמירה חמורה, אבל לא חמורה כמו מעשיכם".

לעלילת הדם הנפשעת נגד עודה איימן ביקש השר גלעד ארדן לרתום בנחרצות רבה את היועץ המשפטי לממשלה בדרישתו - "אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיד בחקירה נגד חבר הכנסת עודה איימן". לגלעד ארדן בכלל לא מפריע, שהיועץ המשפטי התעלם מההתלהמות של כבוד השר.

למעשה, השר לביטחון פנים מודע, שנורו יותר מדי כדורים מיותרים על-ידי שוטרים נגד שוטרים וכמעט נעשה במקום מרחץ דמים, שהוא פועל יוצא של פעילות משטרתית כושלת, שהוא השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה אחראים לה, הם אלו הנושאים באחריות למרחץ ירי תלת כיווני של שוטרים על שוטרים, שגבה מחיר יקר, בו מצאו מותם שני אזרחים - שוטר ומורה.

חלפו חודשים וחצי מהיום שגלעד ארדן שיחרר את האמירה לעבר עודה איימן - "חצית קו אדום". חודשים וחצי חלפו מהיום בו החליט השר ארדן להפוך את הפוליטיקה הישראלית לזירת איומים והפחדות.

גלעד ארדן, אתה נושא באחריות לעלילת דם, ועל כך אתה חייב להתפטר. אך לפני זה עליך לבקש סליחה מראש הרשימה המשותפת, עודה איימן.

גלעד ארדן, דע לך, איומים והפחדות לא ירתיעו אותנו, יהודים וערבים, להילחם למציאות חיים אחרת בישראל. אני מקווה, שבריאותי תתיר לי לצעוד במוצאי שבת בירושלים עם אלפי יהודים וערבים בקריאה להפסקת המציאות של חמישים שנות שליטה שלנו על עם אחר והפסקת ההתנכלות לחיי אזרחי ישראל הערבים. די להשתוללות של השר לביטחון פנים.

וְהָיוֹ אֶחָד בְּיָדִי

בֵּין הַיַּרְדֵּן לַיָּם

בִּדְוֵי עֶרֶשׂ טְבוּל זָהֳרֵי רָקִיעַ

עֲלוּמִים אָכַל הַשָּׁרָב

לֹֹא שְׁלוּלִית אַחַת שֶׁל דָּם

רִשְׁפָּה וְרִפְשָׂה גָּמְאוּ

מַתַּת רֶחֶם וָשַׁד -

מַתַּת חַיֵּי שָׁרָה וְהָגָר

בְּבִצּוֹת שִׁנְאַת חִנָּם.

כָּל עוֹד הָרֶגַע עָלַי זוֹרֵחַ

יְהִי דְּבַר אֱלוֹהִים אֵלַי לֵאמוֹר:

קַח לְךָ עֵץ אֶחָד

וּכְתוֹב עָלָיו - יִצְחַק

וְקַח לְךָ עֵץ אַחֵר

וּכְתוֹב עָלָיו יִשְׁמָעֵאל

וְקֶרֵב אוֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד

"וַעֲשִׁיתֶם לְעֵץ אָחָד

וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי" ¹