בוב מרלי, פרסומאי מרמת השרון, מסר בחודש יוני 2006 מכשיר פלאפון לתיקון. לדבריו, המכשיר לא השמיע קול כשחובר לדיבורית ברכב. "ברשותי שישה מכשירים ואני משלם עבורם בממוצע 1,500 שקל בחודש".
איתרע מזלו של מרלי. כשקיבל את המכשיר גילה לדבריו, שבמעבדה התרשלו ומחקו 450 מספרי טלפון של לקוחות וספקים של חברה שבבעלותו.
ביום ראשון שעבר תבע מרלי את חברת פלאפון בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 8,000 שקל.
"במעבדה החליטו למחוק את הזיכרונות מבלי להודיע מראש. אם היו אומרים שבמהלך התיקון קיימת אפשרות שהזיכרונות יימחקו, לא הייתי מוסר את הפלאפון לתיקון ומשאיר אותו כמו שהוא, מוותר על הדיבורית, או רושם את כל המספרים".
לדבריו, כשנאמר לו שהמספרים נמחקו, "לקחתי את זה קשה מאוד וביקשתי שיעשו הכול כדי להציל את הזיכרונות. מדובר בנזק עצום, רוב עבודתי, כפרסומאי, נעשית בפלאפון ונבצר ממני לדבר עם לקוחות. בחודשים יולי אוגוסט 2006 הכנסותי ירדו ב-80%, שהם נזק בסך 8,000 שקל.
לטענתו, מנהל המעבדה הבטיח שייקח את המקרה כפרויקט אישי ויחזור אליו בתוך מספר ימים. "הוא לא חזר אלי עד עצם היום הזה. בשירות לקוחות נאמר שלא היתה אפשרות לשחזר את הזיכרונות והבטיחו לחזור אלי עם הצעה לפיצוי".
מרלי התרעם שחברת פלאפון הציעה פיצוי מצחיק ופוגע: נרתיק לפלאפון ושעת שיחה חינם. "כאילו שאני ילד בן 12 שמנסים לפתות עם נרתיק. נפגעתי מאופן הטיפול והחלטתי שאם בתוך 7 ימים לא אקבל פיצוי שהולם לקוח עסקי, מחברה שאמורה לכבד עצמה ופוגעת באינטליגנציה, אפסיק את המנוי של המכשירים".
מרלי הוסיף שפלאפון נהגה בחוסר תום לב, בעשיית עושר ולא במשפט והפרה הסכם. "מחדלה ורשלנותה של פלאפון עולים בגדר מעשה נזיקין וגזל כלפי. מנהלי החברה פעלו באופן בלתי סביר".
חברת פלאפון טרם קיבלה את כתב התביעה ובית המשפט ידון בתיק בחודש יולי שנה הבאה.
