הייתי רוצה, שכל עיתונאי בתקשורת הישראלית יראה לנגד עיניו כמופת לעבודה עיתונאית את עבודתם של העיתונאי
עמית סגל ושל אביו העיתונאי
חגי סגל.
מיותר לומר, שאני חולק על דעותיהם הפוליטיות של האב ובנו, אך עמידתי מעברו השני של המתרס הפוליטי אינה מונעת ממני מלראות בהם כעיתונאים, שאני חש הערכה רבה לעבודתם העיתונאית.
מצער היה לצפות במעידה של עמית סגל בראיון בערוץ 10 בשיחה אינטימית עם
רפי רשף. ציפיתי מעמית סגל לאמירה ערכית של עיתונאי בעל עמוד שדרה נגד מעשה מחפיר, בו ראש עירייה נפרד מרגל וחבלן, איש משמר הגבול, נפרד ממאור עיניו. למרבה הצער, במקרה העצוב הזה, בין המעורבים במעשה היה גם אביו של עמית, העיתונאי חגי סגל. שנתיים היה אביו מאחורי סורג ובריח בבית הסוהר תל מונד, וזאת לאחר שנוכה לו שליש על התנהגות טובה.
לפני שנולד עמית, אביו, חגי סגל, היה חבר במחתרת יהודית. היו במחתרת הזו גם חברים, שמטרתם הייתה לפוצץ את כיפת הסלע. אם הדבר היה יוצא לפועל המזרח התיכון היה עלול למצוא עצמו בכאוס של אימת מלחמת גוג ומגוג.
חברי המחתרת, ביניהם אביו של עמית, מצאו עצמם בבית המשפט על ספסל הנאשמים באשמת מלכוד מכוניתו של כרים ח'אלף, ראש עיריית רמאללה, שכתוצאה מכך רגלו נקטעה, וגרמו לחבלן משמר הגבול לאבד את מאור עיניו.
אמנם, אביו של עמית לא היה מעמודי התווך של המחתרת ופעילותו הייתה שולית, אך הוא מצא עצמו בין הנאשמים בגרימת חבלה חמורה לאנשים חפים מפשע, החזקת נשק וחברות בארגון טרור.
הצטערתי, שבתשובה לשאלה של המראיין רפי רשף, המרואיין עמית סגל, איש המילים, לא מצא את המילים, שיתחברו למשפט הוקעה על חלקו של אביו במעשה, שכל מטרתו הייתה לקיחת חיי אזרחים.
אני מעריך את אהבת הבן לאביו, אך כאב לי לראות את הבן מתבצר על השרטון עליו עלה, כולו חיוך והקרנת ביטחון עצמי רב, גאה באב, שלא ישב בכלא באשמת גנבה או מעילה. הצטערתי, שאיש המילים, המכיר היטב את מלאכת ההתנסחות הבהירה והרהוטה, לא מצא מלים מתאימות לגנות פשע מתועב, שביצעה המחתרת היהודית, פשע שעלול היה להביא עלינו אסון.
בימים, שעל גבולנו הצפוני אבדה לחלוטין השפיות ובית מטבחיים של שליט בדמשק כורת חיי בני אדם ללא רחם גם בגזים רעילים, אסור לנו להתחרות באי שפיות שמשתוללת מצפון לישראל ביחס סלחני ומחייך על פני מסך הטלוויזיה ושופע אהבה רבה לאנשים, שעלולים היו להביא אסון על הבית הלאומי, אותו אנחנו מבקשים לבנות.
ציער אותי, שאומן האמירה הרהוטה, עמית סגל, אבדה לו הרהיטות לרגע. וכשאסף את המילים, לא הוקיע מעשה פשע, בו היה מעורב חגי סגל האב.