כבוד עמיתי למקצוע הדוברות.
שמי, יורם דורי, ובמשך שנים רבות שימשתי כיועץ התקשורת, הדובר ומתדרך הכתבים לצדו של
שמעון פרס בתפקידים הרבים והמגוונים. תפקיד שאצלכם נקרא קצין עיתונות או מזכיר עיתונות.
אחד המשפטים שנחרט בזיכרוני מדבריו של שמעון פרס היה: לצערי עברנו מעולם של אוריינות לעולם של בוריינות (מלשון בור ועם הארץ). בימים האחרונים גיליתי, בכאב רב, עד כמה שמעון פרס צדק.
יש האומרים כי דבריך הם סוג של הכחשת השואה. אני נוטה להאמין (מתוך תקווה) שלא במעשה נואל זה מדובר וכי דוברו של נשיא ארצות הברית של אמריקה אינו נגוע בחולי הכל כך קשה של אנטישמיות מהסוג הגרוע ביותר בימינו.
אני נוטה יותר לצדד בגרסה שאמירתו של דובר הבית הלבן נאמרה מתוך בורות. אומנם קשה להאמין כי למשרה הכל כך רמה של דוברו של נשיא ארה"ב מונה בור ועם הארץ אך כנראה שלפחות בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה של המאה הקודמת האיש חסר כל ידע וחמור מכך נטול סקרנות אינטלקטואלית מינימלית. דבריו המקוממים מלמדים על בורות ונבערות דעת מהמדרגה הראשונה.
חרחרו למוות
בעבודתי רבת השנים כדובר וכיועץ תקשורת קבעתי לעצמי כלל ברזל. לפני תדרוך כתבים או הוצאת הודעה לעיתונות בנושא כלשהי התעמקתי, חקרתי, בדקתי את הרקע הכללי והעובדות כדי שלא אכשל חלילה באמירת דבר שטות. אגב, אמירת דברי הבל פוגעת בעיקר בדובר ואילו אמירה מסוג זה של דובר הבית הלבן פוגעת ברגשותיהם של מיליונים ברחבי העולם וזכרם של 6 מיליון יהודים ומיליון צוענים, הומואים חולים ונכים בני דתות אחרות שהושמדו, באופן שיטתי על-ידי היטלר ועושי דברו באמצעות - גז.
ורק כדי להאניש את השימוש הנורא בגז על-ידי היטלר ושותפיו לרצח הנורא אתאר לך את קורותיהם של ילדים מבני משפחתי.
לדודתי שרה (אחותה הבכורה של אמי) היו 4 ילדים. בת שולמית ולה שלושה אחים צעירים: מרדכי, יעקב ואברהם. גיליהם נעו בין 6 ל-14.צ המשפחה חיה לה בשלווה עד עלית היטלר לשלטון בפרנקפורט שבגרמניה. בתחילת שנות ה-40 נלקחה המשפחה מביתה ושרה ושלושת ילדיה גורשו מגרמניה לפולין ומשם הדרך לאושוויץ הייתה קצרה.
שם במחנות אושוויץ-בירקנאו הוכנסו הילדים יחד עם האם למשהו שנראה כמקלחת ובמקום מים יצא מצינור המקלחת גז ציקלון בי. גז חסר צבע אך קטלני במיוחד. הילדים עוד הצליחו, כנראה, לחרחר קצת טרם מותם. לצעוק בלי קול אמא, לגרד באצבעותיהם לשווא את קיר הבטון במטרה לחפור בו נקב הצלה. אך הכל לשווא. הגז של היטלר הרג את פופל שהיה כינויו של מרדכי, את יבוק שהיה כינויו של יעקב ואת בומי שהיה הכינוי של אברהם. שלושה ילדים שנרצחו מהגז של
אדולף היטלר.
אז מר ספייסר הנכבד אחרי שיעור ההיסטוריה הקצרצר רצוי שתעזוב את תפקידך ותצטרף כאחרון הצועדים במצעד החיים הנערך מדי שנה מאושוויץ לבירקנאו ואולי תלמד משהו על הזוועה שהתרחשה רק לפני 70 שנה.
