הפיגוע בשאנז אליזה בשבוע שעבר הפך את הבחירות לנשיאות צרפת לעוד יותר בלתי צפויות, כאשר הן כבר ממילא היו כאלו - כותב (22.4.17) העיתון הבריטי גארדיאן במאמר המערכת שלו. אבל אסור שהבחירות הללו יהיו על הטרור, משום שצרפת ניצבת בפני הכרעה חשובה בהרבה, לה תהיה השפעה עצומה על היבשת כולה - וגם מעבר לאוקינוס האטלנטי.
ניצחון של מארין לה-פן יציב את צרפת נגד עצמה, מזהיר העיתון, ואולי אף יביא לקיצו את הפרויקט האירופי שהוקם כדי למנוע את החזרה על שתי מלחמות העולם. החזית הלאומית של לה-פן היא כיום המפלגה הימנית הגדולה ביותר באירופה, והיא משגשגת בעקבות שערוריות פיננסיות, עשורים של אבטלה נרחבת והירידה המתמשכת בכוחן של המפלגות המסורתיות. לה-פן מצליחה להחביא את הגזענות והקנאות העיוורת שלה מאחורי שיווק חלקלק, ממשיך גארדיאן - אבל מדי פעם צץ האופי האמיתי שלה, כמו למשל כאשר בתחילת החודש טענה שהצרפתים לא היו מעורבים בגירוש יהודי פריז לאושוויץ.
ז'אן-לוק מלנשון הקומוניסט רשם הישגים מפתיעים בזכות הופעתו הכריזמטית בשני העימותים הטלוויזיוניים ובעצרות הבחירות. כמו לה-פן, שנמצאת כידוע בקצה המרוחק השני של הקשת הפוליטית, גם הוא מבטיח לזעזע אם לא למוטט את
האיחוד האירופי; שניהם מתארים את האיחוד כסכנה לעצמאותה של צרפת. במצב הזה, יש רק שני מועמדים פרו-אירופיים במרוץ: עמנואל מקרון ופרנסואה פיון.
צרפת צריכה שינוי, מסכים העיתון. לאורך חמש השנים האחרונות עומדת האבטלה על 10% ומעלה. אבטלת הצעירים מסתכמת ב-24%, ונמצאת מעל 20% מזה עשור. נתונים אלו מסבירים חלקית מדוע לה-פן כה פופולרית בקרב בוחרים צעירים - בניגוד למדינות אחרות באירופה, בהן הפופוליזם הוא בעיקר נחלתם של המבוגרים (כפי שבלט מאוד בבקרזיט). זעמם של הצעירים הצרפתים מופנה כנגד המעמד הפוליטי שאכזב אותם במשך דורות רבים, בנושאים כמו השירותים הציבוריים ומצב הערים.
מלנשון רוכב גם הוא על הגל הזה, ומציע הלאמות נרחבות, מדרגת מס מירבית של 100% והוצאות כבדות של המדינה אשר ימומנו מהלוואות. הוא הצליח להפוך מדיניות זו לפופולרית על-ידי הצגתה כמסע צלב למען צדק חברתי - גם אם מבחינה כלכלית, יהיה קשה מאוד ליישם אותה.
החולשה של מקרון נעוצה במצב בו הוא נתון, סבור גארדיאן. הוא אאוטסיידר - מתמודד כמועמד של תנועה שהקים רק לפני שנה - בן 39 וחסר ניסיון של ממש בממשל. אפילו אם ייבחר לנשיא, יהיה לו קשה מאוד להשיג רוב באסיפה הלאומית בבחירות שיתקיימו בחודש יוני. עברו מציב אותו כחלק מהאליטה הנוכחית, אך הגרסה האופטימית שלו לצרפת הוגנת יותר מהווה משב רוח מרענן.
צרפת לא תוכל להתקדם כאשר תונהג בידי ממשלה בעלת אידיאולוגיה נוקשה, טוען גארדיאן. אין זה הרגע המתאים למדינה מודרנית לנקוט בצעד הנובע מאשליות. הדרך הטובה ביותר היא להתמודד עם בעיותיה של צרפת בצורה מציאותית, צעד אחר צעד. התקווה לכך מגולמת בדמותו של מקרון.
