ייתכן מאוד שכולנו נופתע במוצאי יום ראשון הקרוב, אם מנהיגת "החזית הלאומית" של צרפת, מארין לה פן, תוכתר לנשיאה הבאה של הרפובליקה. לא! איננו נשענים על סקרי דעת הקהל המורים על עדיפות לעמנואל מאקרון על פני מועמדת הימין הקיצוני. אין זה משנה כלל וכלל מה אומרים בסקרים, ובודאי פחותה מאד, לפחות בעיני, דעת פרשנים ואלה המכונים "מומחים לצרפת".
סליחה, אבל לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב, בנובמבר שעבר, הופתעו כל אלה שהוגדרו "מומחים", שהיו משוכנעים בכל מאת האחוזים, כי טראמפ יוכה שוק אל ירך על-ידי
הילרי קלינטון. בימים אלה הוא מציין מאה ימים לכהונתו. לי לא ידוע אם הפרשנים והסוקרים התנצלו בפני אזרחי העולם על טעותם הקולוסאלית הנ"ל. ותופעה דומה, אם כי לא זהה, חוזרת על עצמה בעצם הימים האלה. כן, אומרים לנו, מאקרון מצמצם את הפער, אבל הוא עדיין נראה כנשיא הבא של צרפת.
עלינו, על אמצעי התקשורת, להפיק את הלקח. יש לנקוט בלשון הספק לגבי הצפוי ביום ראשון. אל להם, לנו, לאמצעי התקשורת, להתבטא בלשון של ביטחון מוחלט כלפי האפשרות של ניצחון צפוי של מאקרון. אסור שתישנה תופעת התחזיות שנתגלו כמוטעות ובגדול! - אלה ששודרו ונדפסו לפני 4 בנובמבר 2016, היום שבו הובסה הילרי קלינטון. כן, מאקרון נראה המנצח, אבל אין להוציא מכלל אפשרות את ניצחון היריבה.
מתמטיקאי צרפתי, סרג' גאלאם, ניתח את תופעת ההצבעה בצרפת, או ליתר דיוק את תופעת ההימנעות מהצבעה, בסיבוב הראשון. את מחקרו פירסם לפני ימים אחדים העיתון הבריטי "אינדפנדנט" ולפיו אין להוציא מכלל אפשרות כי מאקרון יהיה המנוצח. איך אומרים? הכל פתוח בצרפת לקראת 4 במאי. אבל, יש להתכונן לשתי האפשרויות, ובמיוחד להתכונן לאפשרות שהיא תנצח. ועל ישראל להתכונן לקראת התרחיש שאם יתממש יפתיע את העולם כולו.
ישראל, במקרה כזה, עלולה להיתפס כמופתעת ובלתי מוכנה, מן ההיבט המדיני, מן ההיבט של יחסינו עם צרפת. הרי עד כה, כפי שאמר לנו מקור מדיני, שליחיה של ישראל בפריז לא קיימו כל קשר לא עם מארין לה פן אישית ולא עם מקורביה, או שלוחותיה הפוליטיות. הנימוק מובן: היא נחשבת לאנטישמית, למכחישת שואה - למרות שנקטה צעדים, לא לגמרי משכנעים לטעמי, כדי להשיל מדמותה הציבורית כל שריד מנימות אלה. "והיה אם?", והיה אם היא תוכתר לנשיאה? מה אז? התשובה שאני קיבלתי היתה: "במקרה זה נצטרך לחשב מסלול מחדש".
מה יהא בקצה ה"מסלול המתחדש"? מה אז? הרי אי-אפשר גם להסתמך על "תקדים ישראל-היידר" באוסטריה. בשעתו, הופתעו הכל כאשר "מפלגת החרות" של יורג היידר התחזקה באורח משמעותי בבחירות שהיו באוסטריה בספטמבר 2008. כעבור חודש נהרג היידר בתאונת דרכים. זה קרה שנים אחדות לאחר שמפלגתו של היידר הצטרפה לממשלת הקואליציה בוינה. שגריר ישראל שב הביתה, במחאה, אך שגריר אוסטריה בישראל נותר במקום כהונתו, ישראל. זה היה צעד של "ניתוק היחסים - כאילו".
אבל אוסטריה איננה צרפת! כל נער יבין זאת. האם ישראל תנתק, או תשעה, את יחסיה עם צרפת, אם וכאשר?! הלוא זה נראה כחלום בלהות. לח"מ אין פתרון מדיני-דיפלומטי באשר לתגובה של ישראל, אם תוכתר ביום ראשון מארין לה פן, לנשיאת צרפת. הדילמה קשה, אין לקנא במי שיהא חייב לקבל החלטה: ראש הממשלה ושר החוץ,
בנימין נתניהו.
ביהייביוריזם? הבסיס לתורה 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
