"אין למחנה הקרוי 'שמאל' כל קשר לתפיסה האידיאולוגית של השמאל, דהיינו, מדיניות השואפת ליצור שוויון חברתי כלכלי בין כל חלקי החברה. אין בו לא הסוציאליזם הרדיקלי נוסח מזרח-אירופה, וגם לא הסוציאליזם ההומני של מערב-אירופה. מן השמאל הסוציאליסטי הישראלי נוסח בן-אהרון ובית-ברל, מן השמאל החדש הרדיקלי נוסח 'מצפן' ומהשמאל של תמהונים ומוזרים - מאלה נותרו מתי-מעט בלבד, מעין דור הולך ונעלם" (ד"ר דוד בוקעי, 'נתיב' מרץ 2001).
ב-16.4.17 צפיתי בסרטון תעמולה חדש של המועמד, אחד מיני-רבים, לראשות המחנ"צ, ח"כ
אראל מרגלית תחת הסיסמה: "לא מתבייש להיות שמאלני" ודי הופתעתי. עד כה ידעתי שמר מרגלית הוא "מרכז" כפי שהעיד על עצמו בדומה לרבים מחבריו הנזהרים להיתפס בדעת הציבור כ"שמאלנים" - כמו מקללה - כאילו שזה מביא מזל רע? או שכן?
אבל אין כאן שום חידוש בהתנהלות המתעתעת הזאת כפי שההיסטוריה 'השמאלנית' מלמדת על רוב מועמדי 'השמאל' לראשות הממשלה, שלפני כל בחירות הם מתחפשים לביטחוניסטים 'ימניים', טריק אופייני ל'עבודה' בעיניים, כי הסיכוי היחיד בה עשוי 'השמאל' לנצח אי-פעם בקלפי הוא להתחפש ל'מרכז' 'ימין' במטרה להערים על הציבור "המטומטם" בעיניהם.
שלום חנוך כתב על זה שיר.
כך נהג בזמנו
יצחק רבין שהוצג כ'מר-ביטחון-ימני', וניצח רק בזכותם של כמה מאוכזבי
יצחק שמיר שבלעו את הפיתיון ובגללם חטפנו את תרמית אוסלו. כך נוהגים עכשיו בגלוי גם
יאיר לפיד, בוגי יעלון וגנרלים לשעברים תומכי אוסלו שקסמו לנו מזרח תיכון חדש וחזו לנו שלום וביטחון חזק, כמו בשוויץ, ועדיין מוצגים בציבור כמומחים לענייני 'ביטחון' ו'שלום', וזה ייתכן רק בישראבלוף.
עלילות סרק
לכן יאמר לזכותו של מר מרגלית על הכנות ועל כך שהוא הראשון להוריד את המסכה מעל פניו בפרהסיה ולהתייצב באומץ כ'שמאלן גאה' מול ציבור רחב, בוגר אוסלו, שברובו התפכח ממזמן ולמד לזהות מתחזים ל'מרכז'-בלוף או ל'שמאלנים' 'גאים' לשם שינוי, בנוסח מרגלית.
מאחר שהשמאל העכשווי הוכיח לנו שאין בינו לבין מה שקרוי 'שמאל' דבר וחצי דבר, כי כל כולו שקוע עד כלות ב'רק לא ביבי', בהסתה, בהמרדה, בעלילות סרק, בתפירת תיקים, במשטמה ובייצוג "עם" אחר בכלל - וזה לא עם ישראל - בטיעון האורווליאני: 'שזה לטובתנו'... ר"ל.
אז 'קיבינימט' מר מרגלית, שלא תתחסד לנו על כך שהמילה 'שמאל' הפכה לקללה בישראל, כי רק אתה וקיצונים כמוך, הנושאים את שם ישראל לשווא, במו ידיכם ובהבל פיכם ובתאוות השררה שלכם הפכתם את 'השמאלנות' בישראל למקצוע השני העתיק בעולם - נגד ישראל - והמשתלם יותר.
לא התפלאתי כלל כשנפגשת לצרכיך הפוליטיים-פנימיים (כדי לזכות בתחרות על ה'שמאל' בישראל ולראשות המחנ"צ: מי השמאלן הכי קיצוני בעיר) עם ג'בריל רג'וב שלא היה מהסס לזרוק אטום על ישראל אילו הייתה בידיו לעדותו, ושתמכת בשביתת 'הרעב' של הטרוריסטים ה'פלשתינים' בעידוד מנהיגם המרצח מרואן ברגותי, אותם השווה ברל כצנלסון ל'נאצים'.
אי דיוקים
הרי אבותיך האידיאולוגים הקדימו אותך בפגישתם עם הארכי-טרוריסט
יאסר ערפאת שהוכתר על ידם לראיס 'פלשתין' חובק עולם וכ"חתן פרס נובל" ל'שלום' באספמיה - האחראי לאלפי קורבנות 'שלום' לשווא במסגרת 'הפתרון' לריק שנכפה על רובנו על חודו של מיציבושי - וגם הם, בדיוק כמוך, התגאו בכך.
להזכירך, גם הגנרל המהולל ממפלגתך, החייל המעוטר ביותר בצה"ל
אהוד ברק שמעדיף את
סתיו שפיר על פניך, היה אמור לשבות רעב יחד עם הטרוריסטים נגד ישראל אילו היה 'פלשתיני'.
מה שצרם יותר מכל בסרטון הנ"ל הוא אי-הדיוקים, הסילופים וחצאי-אמיתות היסטוריות המדוקלמים בפי כל 'שמאלן גאה' מתחיל, בתקווה להצליח להערים על הציבור המותש מסיסמאות סרק ריקות מתוכן ושקרים לעוסים לעייפה - ולראייה: כשברקע מופיעים בסרטון תמונותיהם של 'השמאלנים שהקימו את המדינה' כדוד בן-גוריון (ששנא לשמאל יותר מאשר לז'בו ובגין ביחד) וגנרלים לשעברים, כושלים בחלקם, וחברי מפא"י ההיסטורית נשמע מרגלית מדקלם: "השמאלנים הקימו את המדינה הזאת, שמאלנים עשו שלום עם ירדן".
וואו, ממש תודה רבה. אך עם כל הכבוד, זה לא מקנה ל'שמאל', כמו ל'ימין', זכויות-יתר במדינת היהודים או רשות לסלף את ההיסטוריה ולהתעלם מן העובדה הבאה: "בן-גוריון לא הקים את מדינת ישראל, העם היהודי הקים אותה. בלי מלחמות אצ"ל ולח"י לא הייתה האומה משתחררת משלטון נוכרי ומדינת ישראל לא הייתה קמה. מנהיגיה של מפלגת 'העבודה' (בעיניים), מפא"י לשעבר, חייבים לבקש סליחה ומחילה וכפרה מאלפי לוחמי אצ"ל ולח"י ממאות המשפחות ששיכלו את יקיריהן בשירות המחתרות, ומעם ישראל כולו, על אשר במשך שלושים שנה שיכתבו את ההיסטוריה וסילפו את האמת בדורנו" (
מנחם בגין, 'הארץ' 16.4.79).
ומי לנו ראש ממשלה אמין יותר ממנחם בגין?
מתנכרים ליהדות
אין ספק לגבי תרומתם של המפא"ניקים (בטרם הפכו ל'שמאלנים גאים') למדינת ישראל, איש לא ייקח זאת מהם, אבל לנכס רק לעצמם את הקמתה של מדינת היהודים? זוהי אטימות-מוחין, פטרונות, רוע-לב וסילוף היסטורי משוכתב כמו שרק ההיסטוריונים המגויסים של בן-גוריון הגדילו לשכתב - ותשאלו את ד"ר מילשטיין.
העובדות מספרות ש'השמאלנים' אכן כן, הקימו את המדינה, אבל את המדינה 'שלהם' כפי שרצו שתהיה מלכתחילה: מדינה 'נוצצת' בעלת תרבות אירופית 'ככל העמים', מדינה למועדפים בלבד, ל'אנשי שלומנו'. מדינה שתהיה נקייה מיהודים גלותיים ומקוריים שמעולם לא בגדו בדתם ובאלוקי אברהם, יצחק ויעקב שבזכותם זכרו חבר הלאומים למי שייכת ארץ ישראל והחזירו את המנדט על ארצנו המובטחת על-פי הקושאן לידי המתנכרים ליהדות בזהותם החדשה: הציונים השבתאים - שזכו בכך - למרות שנשאו את שם ציון לשווא ולא עמדו במבחן הנאמנות והערבות זה לזה לעם ישראל - לא כאן בארץ חמדה ולא באירופה המקוללת כפי שמעיד שר ההיסטוריה (וע"ע חיים גורי, 'עוד כוס מים על העיר הבוערת:.. עד עולם תרדוף אחרינו תחושת האשם").
בל נשכח, 'השמאלנים שהקימו את המדינה' - 'שלהם' - חלמו תחילה על מדינה דו-לאומית: על ציונים וערבים החיים יחדיו לבטח, כאחים, בשלום, בשוויון ואחוות עמים, בניגוד מוחלט לדעתם של הערבים שעד היום, ברובם, לא ויתרו על התקווה, ברגע שיעלה בידם, להשיב לעצמם את המנדט על "פלשתין" השלמה ונקייה מיהודים וציונים.
(וע"ע הקולונל הבריטי לענייני המזה"ת בתקופת המנדט ריצ'רד מיינרצהאגן, 'יומן מזה"ת').
לא סולחים
זו הייתה המדינה לה ייחלו בכל נפשם ומאודם 'שמאלנים גאים' עד שאיתרע מזלם, כשמישהו קלקל להם את החלום והרס להם באחת את התקווה כשנפתחו שערי ארצות-ערב בפני 'האספסוף' ו'מנשקי הקמעות'.... שבחוצפתם הרבה גם הרהיבו עוז להתפכח במהפך 77 ולהעדיף את 'הפשיסט' מנחם בגין (שבן גוריון המסית שנא עד כדי השוואתו ל'היטלר' וניסה לחסלו פיזית ב'אלטלנה' - כשב"ג מזהיר במכתב לחיים גורי מפני עליית בגין לשלטון פן 'יהרוג את כל הערבים') על פני המונופוליסטים שניכסו לעצמם את 'מדינת היהודים'.
ועד היום, למרבה הצער, המתהדרים לריק בקדושת 'הדמוקרטיה' לא סולחים לעם ישראל על כך.
מה שלא סיפר לנו מר מרגלית ולא יספר לעולם הוא: כיצד ואיך הקימו 'השמאלנים' את המדינה 'שלהם' 'ששינתה פניה' מאז המהפך ב-77, כפי שקונן בשירו 'אין לי ארץ אחרת',
אהוד מנור.
(אותו המהפך שהיה אמור להיות מבורך על עם ישראל וארצו אך בגין הממלכתי באופן קיצוני פספס את הנס הגלוי שזימן לו אדון הארץ להציל את עמו וארצו משלטון בולשביקי שמאלני-גזעני בגלל תסמונת 'אלטלנה' בה לקה בגין והשריש ליורשיו. ורק בגללו השמאל עדיין שולט בכל מוקדי הכוח הנדרשים לשליטה במדינה - חרף העובדה ש'הימין' מאז בשלטון אבל לא ממש שולט, כאילו שומה עליו להתחשב במה יגיד 'השמאל' וכיצד תגיב התשקורת, וזה מקומם בדמוקרטיה!)
זוכר את העבר
ח"כ מרגלית לא סיפר לנו באיזה אמצעים השתמשו 'השמאלנים הגאים' להקמת המדינה 'שלהם'. לכן אני כאן כדי להזכיר כי: 'מי שאינו זוכר את העבר נידון לחיותו מחדש'.(סנטיאנה).
אז כך הם בנו את המדינה 'שלהם' בגלל הינתקותם מבני-עמם ושנאתם ליהדות: באלימות, בגזענות-עדתית, בחטיפת ילדים ומכירתם לצורך 'חינוך (אתאיסטי) מחדש', ברדיפות, הלשנות, הסגרה לאויב הבריטי, בעלילות-דם, בחיסולים פוליטיים, 'בשמפניות' ובכל האמצעים הנדרשים לקדש שלטון יחיד - לנצח - והכל כמובן מתוך 'כוונות טובות' ורק 'לטובתנו' - ר"ל.
בהתנשאות אופיינית מייחס ח"כ מרגלית בסרטון את השלום עם ירדן ל'שמאל' - שלום ששרר גם ללא הסכם בכל ממשלות ישראל תוך התעלמות מהעובדה הבאה בתור: "... חלוקה מוזרה נוספת (במה שקרוי בטעות ימין ושמאל) היא ההגדרה של השמאל כ'מחנה השלום', היוצרת בכך התייחסות ברורה, כי הימין הוא 'מחנה המלחמה'. אך ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל דווקא מפריכה חלוקה זו: מרבית המלחמות היו בעידן שלטון השמאל. ואילו מרבית מהלכי השלום, חלקיים ככל שיהיו, החלו או בוצעו בעתות שלטון הימין" (ד"ר דוד בוקעי, 'נתיב' מרץ 2001).
ציטוט נוסף מפיו מפיק המרגליות של ח"כ אראל בסרטון התעמולה:
"אנחנו אוהבים את ישראל לא פחות מאף אחד אחר" - כפיים? לא תאמינו, אפילו לי, אין ספק בכך. רק שיענה בבקשה לשאלות שאני מפנה לכל המואסים בארץ חמדה העורגים ל'ארצנו הקטנטונת' ש'בגבולות אושוויץ' 67 כפי שתוארו על-ידי המפא"יניק
אבא אבן - שהטיב להבין מה יעלה בגורלה של ישראל בגבולות אלה שאינן ברי-הגנה - למרות צה"ל הגדול והנורא (וע"ע 'דאר-שפיגל' הגרמני 5.11.69).
סכין בגב
האם הלזאת תיקרא אהבת מולדת? התיתכן אהבת מולדת ובאותה נשימה להתפשר עליה עם מבקשי נפשנו התורניים והחותרים בגלוי לממש את ייעודם בזה החלד: החרבה בשלבים את מדינת היהודים - לאו-דווקא במלחמה, גם בהסכמי 'שלום' כסוס טרויאני ובדמוקרטיה מנוצלת זה אפשרי.
הייתכן שלמרות השימוש "הפלשתיני" בהסכמי אוסלו כ'סוס טרויאני' בנוסח 'חודייבה' לעדותם של יאסר ערפאת ופייסל חוסייני ותקיעת סכין בגבם של אדריכלי אוסלו והזוי 'השלום' ממשיך 'השמאל' להקצין בגאווה ולחתור בגלוי ל'הסכמי שלום' במזה"ת דמיוני חרף העובדה שאפילו ה'פלשתינים' החד"שים בכנסת המועדפים על 'השמאל' יותר מיהודים סירבו לעשות עם מר"צ והמחנ"צ 'הסכם עודפים' ושום לקח טרם הופק? הייתכן שלמרות כל אלה ועוד ה'שמאל הגאה' שלנו ימשיך לשטות בנו ללא כל חשבון נפש?
ואנו, פשוטי עמך ישראל עומדים משתאים לנוכח הצורך הנפשי של ה'שמאל' שחדל להתבייש - להמשיך ולהתעקש לעקור נטוע, לטרנספר רק יהודים, להחריב ישובים ובתי כנסת ולדחוק את עם ישראל לגבולות אושוויץ? כי רק כך לדידם, יהיה סוף לסכסוך הציוני-ערבי מאז שעשיו שונא ליעקב? וזאת בניגוד מוחלט לדעתם של המתחזים ל'פלשתינים' בארץ ישראל השלמה, שלעולם לעולם, לעדותם, לא יכירו בזכותם של היהודים על מולדתם כ'מדינה יהודית', גם לא למען שלום אמת.
ב'מצעד האיוולת' מוכיחה טוכמן ש"אטימות-מוחין היא גם העיקשות שלא ללמוד מן הניסיון" - והרי לך 'שמאל' גאה במלוא אווילותו וצביעותו.
עם זאת קשה להתעלם מעובדה אלקטוראלית מדהימה: ה'שמאל' שהתפשר על המולדת - היא מתפשרת עליו בקלפי - מידה כנגד מידה.
