עמנואל מקרון לא ניצח רק את שנאת הזרים הלאומנית שבאה לידי ביטוי בדמותה של מארין לה-פן (וגם בזו של
דונלד טראמפ). נצחונו מהווה אמירה ברורה בעד
האיחוד האירופי, אישוש מחודש של הרעיון האירופי וחיזוק מעמדה של אירופה בעולם הזקוק לכוחה ולערכיה - סבור (8.5.17) רוג'ר כהן במאמר המתפרסם בניו-יורק טיימס.
לאחר הברקזיט ולאור בורותו של טראמפ המובילה אותו לנקוט במדיניות אנטי-אירופית, זה קריטי. מקרון יצא אל תומכיו מלווה בהמנון האיחוד האירופי במקום במרסלייז - וזה אומר הכל.
ולדימיר פוטין תמך בלה-פן משום שהוא רוצה להרוס את האחדות האירופית ואת קשריה של היבשת עם ארה"ב; במקום זאת, הציביליזציה ניצחה - חוגג כהן, אולי במידה של גוזמה.
אירופה פדרליסטית היא אבן היסוד של היבשת מלחמת העולם השנייה, שהסתיימה היום לפני 72 שנים. לחשוב אחרות, פירושו לשכוח את ההיסטוריה. והערה שלנו: ב-1845 (!) קבע
וינסטון צ'רצ'יל, שעתידה של אירופה תלוי בברית שבמרכזה יעמדו צרפת וגרמניה. כמו בהרבה מקרים, המדינאי הדגול ביותר במאה ה-20 צדק גם בכך.
אירופה זקוקה לרפורמה, מדגיש כהן. היבשת איבדה את דרכה ומקרון יודע זאת: "אני רוצה לחדש את הקשר בין האזרחים לבין אירופה". נחוצים יותר שקיפות, יותר אחריותיות ויותר יצירתיות. "שום נס מעולם לא שיווק את עצמו בצורה גרועה יותר מאשר האיחוד האירופי", כותב כהן. מקרון לא פיזר הבטחות ריקות מתוכן ולא סיפר סיפורים. הוא התייצב לצד הפליטים ולצד האירו, ואמר לצרפתים שאינם יכולים להפנות את גוום למודרניות. בעידן החדשות המזויפות והעובדות האלטרנטיביות מבית מדרשו של טראמפ, זהו מסר חשוב במיוחד של אמת ומציאותיות.
החלק הקשה מתחיל כעת, מדגיש כהן. הימין הקיצוני קיבל למעלה משליש מהקולות - בפעם הראשונה בתולדות צרפת. זה מלמד על עומק הבעיות איתן צריך מקרון להתמודד. ללא שינוי משמעותי, לה-פן תמשיך להגדיל את התמיכה בה. בצרפת קשה במיוחד לשווק שינוי; רבים ניסו ונכשלו. כעת תורו של הנשיא הצעיר ביותר בתולדות המדינה, שלמעשה אין לו שום ניסיון בניהול ענייני המדינה ואשר זקוק נואשות לתמיכה פרלמנטרית בבחירות שיתקיימו בחודש הבא.
אבל אולי דווקא התבוסה שנחלו המפלגות המסורתיות ומיקומו של מקרון במרכז המפה, הם שנותנים לו סיכוי להצליח. אולי הוא יצליח לשכנע את הצרפתים שהם יכולים לשמר את היסודות החיוניים של מדינת הרווחה שלהם, לצד שוק עבודה גמיש יותר שנותן סיכוי לצעירים - ש-25% מהם מובטלים. זה עובד בגרמניה, בהולנד, בשבדיה ובדנמרק, מציין כהן. אם צרפת תשוב ותגדל, אירופה תגדל איתה. זו תהיה תשובה הולמת ללה-פן, לפוטין, לנייג'ך פאראג' בבריטניה, לרג'פ טאיפ
ארדואן בטורקיה וכמובן לטראמפ.
מקרון יצר - באמצעות האינטליגנציה שלו, התרבותיות שלו והפתיחות שלו - מחסום בפני חוסר התרבותיות, הבורות וצרות המוחין היוצאים מהחדר הסגלגל ומאיימים להשחית את התנהלות ענייני העולם, מסיים כהן ומכריז: תחי צרפת, תחי אירופה - היום יותר מאי פעם.
