פיטוריו של ראש ה-FBI, ג'ים קומיי, הרבה יותר גרועים מפרשת ווטרגייט ועלולים להסתיים בהעמדתו לדין של הנשיא דונלד טראמפ - מעריך ההיסטוריון אלן ליכטמן. ניוזוויק, המצטט את ליכטמן (14.5.17), מזכיר שליכטמן צפה במדויק את תוצאות כל הבחירות לנשיאות מאז 1984 - כולל את נצחונו של טראמפ. ליכטמן אינו מתיימר להיות אוביקטיבי לגבי טראמפ; ספרו על הנשיא קרוי "קייס להעמדה לדין".

לדעת ליכטמן, אפשר להעמיד לדין את טראמפ כבר כעת על שיבוש חקירה, שכן פיטוריו של קומיי נועדו לפגוע בחקירה על הקשר בין קמפיין טראמפ לבין רוסיה. עילה נוספת: טראמפ הפר את הסעיף בחוק האוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות ממדינות זרות, שכן העסקים שבשליטתו ממשיכים ליהנות מרשיונות בחו"ל.

טראמפ עצמו הודה כמעט במפורש שהחקירה הרוסית עמדה בבסיס החלטתו - לאחר שקודם לכן טען הבית הלבן, שהסיבה הייתה חקירת המיילים המסווגין של הילרי קלינטון, הסבר שנתקבל בחוסר אמון כללי. טראמפ אמר בסוף השבוע בראיון לרשת NBC: "כאשר החלטתי לעשות את זה, אמרתי לעצמי: הסיפור הזה עם טראמפ ורוסיה הוא המצאה, זה תירוץ של הדמוקרטים מדוע הפסידו בבחירות שבהן היו אמורים לנצח". טראמפ גם אמר באותו ראיון, שוב בניגוד לגרסת דובריו, שהחליט על הפיטורים עוד לפני שסגן שר המשפטים, רוד רוזנשטיין, המליץ עליהם.

ריצ'רד דרבין, הדמוקרט מספר שתיים בסנט, טוען שפיטוריו של קומיי מהווים שיבוש חקירה - עבירה עליה ניתן להעמיד לדין את הנשיא בפני הסנט. ליכטמן מסכים איתו, מצטט אותו ניוזוויק: "יש דיווחים מהימנים על כך שייתכן שהוא אשם בשיבוש חקירת ה-FBI - תחילה בדרישתו להבטחת נאמנות מצד מי שחוקר אותו [קומיי; הבית הלבן מכחיש זאת], אחר כך בפיטוריו של קומיי ולבסוף בשקרים לגבי הסיבה לפיטורים".

שני נשיאים בעידן המודרני התמודדו עם אפשרות של הדחה - ובשני המקרים היה זה באישום של שיבוש חקירה. ריצ'רד ניקסון העדיף להתפטר לאחר שהתברר בצורה חד-משמעית ששיבש את חקירת פרשת ווטרגייט, ואילו ביל קלינטון זוכה בסנט בפרשת מוניקה לוינסקי (בה האישום היה שמסר עדות שקר לגבי יחסי מין מחוץ לנישואין). לדברי ליכטמן, התנהגותו של טראמפ הרבה יותר רצינית מזו של קלינטון ואפילו מזו של ניקסון. הוא מסביר, שהחקירה הרוסית חמורה יותר מווטרגייט משום שמדובר בחשד לקשר עם מעצמה זרה ובביטחון הלאומי של ארה"ב.

פיטוריו של קומיי הזכירו לרבים את "טבח מוצאי שבת" של ניקסון, כאשר פיטר את התובע המיוחד לפרשת ווטרגייט, ארצ'יבולד קוקס, ונאלץ לקבל את התפטרות שר המשפטים וסגנו שסירבו לשתף פעולה עימו. אותו לילה דרמטי היה נקודת מפנה בפרשה והביא לכך שהציבור האמריקני נטש את ניקסון - כפי שעשו חלק מאנשי מפלגתו. יש סימנים לכך שזה מה שקורה לטראמפ, כותב ניוזוויק, שכן חלק מהרפובליקנים סבורים שהוא עבר את הגבול.

עם זאת, לא נראה שבעתיד הקרוב יימצא רוב בשני בתי הקונגרס - שניהם בשליטה רפובליקנית - להעמדתו לדין של טראמפ. הרוב הזה יכול להימחק בנובמבר 2018, אבל שנה וחצי הם נצח בפוליטיקה. אלא שלדעת ליכטמן ייתכן שלא יהיה צורך בכך. לדעתו, הליכי העמדה לדין נגד טראמפ הם בלתי נמנעים, ונזכיר שוב שניקסון הבין שמוטב לו להתפטר לפני שיודח. לטראמפ עשוי להיות מניע נוסף להתפטר, מעיר ליכטמן: חייו מחוץ לבית הלבן הרבה יותר טובים ונעימים. "לכל אורך הקריירה העסקית שלו, טראמפ היה אמן בהתחמקות מאחריות. אם הוא ימשיך בקו בו נקט 40 שנה, הוא עשוי להתחמק שוב מאחריות על-ידי התפטרות. ככלות הכל, זה לא שהוא יחזור לאיזו בקתה ביער".