בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הדרך לתקומה מלאה של העם היהודי בוודאי שאיננה עוברת דרך ביזויו של האחר - ומיקי רוזנטל ללא ספק יודע למי הכוונה
ב-14 במאי 1948 זה קרה. דוד בן-גוריון עמד על שתי רגליו במוזאון תל אביב, בשדרות רוטשילד, והקריא את מגילת העצמאות. הוא לא ביקש ליפות את הדברים. ההכרזה דיברה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הזכות לבוא בשעריה ניתנה רק ליהודים. לא דובר בה על גבולות. הבית הלאומי של העם היהודי עמד להיות מוקם בארץ התנ"ך על כל חלקיה. הערבים, תושבי המדינה היהודית, הוזמנו להשתתף בבניינה, כאזרחים שווי זכויות, אבל הם היו עסוקים באותה העת - ומאז הם לא שבתו ממלאכתם - בניסיון למוטט אותה. וכעת מבקשים בכנסת לעגן בחוק את העקרונות המרכזיים המופיעים באותו מסמך נפלא שעוצב כמעט עד לרגע האחרון - ואני לא בטוח שיש צורך אמיתי בכך. בזמנו, האזנתי לדברים ששודרו ברדיו - אבל הייתי צעיר מכדי להבין את משמעות המילים מעוררות ההשראה. מיליוני יהודים הקשיבו להן בכל העולם. למחרת, כבר הטילו מטוסים מצריים פצצות על עירי האהובה. בבתי הספר לא הופץ המסמך בידי המורים ורק כשבגרתי, עלה בידי לשים יד על מה שהקריא בן-גוריון לפני כניסת השבת ולא מצאתי בדברים אפילו פגם אחד. לא בהגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שתשמש כביתו הלאומי של העם היהודי, ולא ביסודות שעליהן היא תהיה מושתתת. הגבולות לא נקבעו בהכרזה על הקמת המדינה - וטוב שכך נהגו הוגיה - ולכן הדברים התפרשו מאליהם. מנסחיה של מגילת העצמאות גרסו שכל ארץ ישראל, לא רק חלקה המערבי, צריכה להיות חלק מן המדינה היהודית. הערבים, כזכור, דחו את ההצעה של האו"ם להקים מדינה משלהם - והסוף ידוע. אין להם היום מדינה - וככל שזה יהיה תלוי באנשים החושבים כמוני לעולם לא תהיה להם. לא בשטח שבו הם רוצים להקים אותה. הפתרון, אם בכלל אפשר לדבר על פתרון, צריך להיות מעבר לירדן. העם היהודי ויתר, מאונס, בשל מניפולציות מסריחות של הבריטים, על החלק הזה בארץ ישראל, ולשם צריכות להיות מועדות פניהם של הערבים המתגוררים ביהודה ובשומרון. וחשוב לזכור: מלחמת התמיד שהערבים כופים עלינו, מאז שנים רבות מאוד, הרבה לפני מעמד ההכרזה על הקמת המדינה היהודית, תבוא לידי סיום רק לאחר שהם יבינו ש"קיר הברזל" שעליו דיבר זאב ז'בוטינסקי במאמריו הפנומנאליים הרבה לפני שחזון המדינה היהודית קרם עור וגידים, אינו ניתן להבקעה. ולמזלנו, הן מי שעמד אז בראש המדינה והן אלה שנשארו באופוזיציה לאחר הבחירות הכלליות ראו עין בעין את מה שיש לעשות לאור העקרונות שנקבעו במסמך המכונן של המדינה היהודית. מנחם בגין היה נאמן לחלוטין לאלה שנבחרו לשרת בממשלה, מה שקשה לומר כיום על מי שיושב על ספסלי האופוזיציה. אינני רוצה להזכירם בשמותיהם, כדי שלא לטפח את סיכוייהם להיבחר שוב, אבל יש חברי כנסת שטוב שלא היו כמותם באותן שנים של התנערות מהאפר שנשאר בכבשני המוות לטובת שיכרון החושים שליווה את הקמת המדינה היהודית. הם בוודאי היו מסתייגים מן הדרך שבה נוסחה מגילת עצמאותו של העם היהודי. ועוד זאת: הדרך לתקומה מלאה של העם היהודי בוודאי שאיננה עוברת דרך ביזויו של האחר - ו מיקי רוזנטל ללא ספק יודע למי הכוונה - ורמיסת הכבוד הראוי לממלכתיות היהודית המתחדשת.
|
תאריך:
|
14/05/2017
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2017
|
|
חיים משגב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אהוד פרלסמן
|
15/05/17 01:59
|
|
2
|
|
שלמה המגיב
|
15/05/17 09:36
|
|
3
|
|
שלמה המגיב
|
15/05/17 09:49
|
|
4
|
|
אלטע קאקער
|
15/05/17 19:35
|
|
האירוע מאורגן בישראל בהובלת הארגונים הכלכליים - איגוד לשכות המסחר בראשות עו"ד אוריאל לין והתאחדות התעשיינים בראשות שרגא ברוש. לצד פעילות שגריר ישראל בטורקיה מר איתן נאה, שגריר טורקיה בישראל מר כמאל אוקם, בסיוע מועצת העסקים ישראל-טורקיה וחברתנו "אתגר פתרונות אסטרטגיים ויזמות". מצד הטורקים האירוע מובל על-ידי "TIM" התאחדות ארגוני חברות הייצור והיצוא מטורקיה - בהובלת היו"ר מחמט בויוקקשי ויו"ר פורום איסטנבול - חלוק סור. יחד עם קבוצה בת כ-120 מראשי הקונצרנים, החברות והארגונים המובילים בטורקיה- כגון: קבוצות ;KOC; ZORLU ; Sabanci בתחום האנרגיה, Halk Reit, Limak, Agauglu, Sinpas, Ant yapi ועוד, בתחומי הבנייה, וכן קונצרנים אחרים בתחומי התשתיות, תעשיה, מזון, חקלאות, טקסטיל, מסחר, קניונים, פיננסים, השקעות ועוד.
|
|
|
לא יודע אם להאמין לכותרות העיתונים או לא, אך קראתי באחד מהם שהממשל בישראל לחוץ מהאפשרות שטראמפ בביקורו הקרוב יכפה עלינו מהלכים מדיניים. נתניהו שלא רצה לצאת בעיני העולם כסרבן שלום, התבטא בעד הפיוס עם אויבנו ואף הביע נכונות לשלם על כך מחיר (מתוך הנחה שהצד השני יסרב לכל פשרה, והאשמה תוטל עליו).
|
|
|
לשבט הצ'רוקי יש אגדה. אחד מזקני השבט מספר לנכדו על קרב שמתחולל בתוך כל אדם. הקרב הוא בין שני הזאבים. אחד הזאבים הוא רוע הלב, כוח משחית, הכפירה, הזעם הכעס והפחד, הניכור והאכזריות. האחר הוא טוב הלב, לוחם האור, בונה ומיישב, האמונה, החמלה, הרחמים, השלווה. הילד שואל את סבו: איזה זאב מנצח? והסבא עונה: הזאב שאותו אתה מאכיל.
|
|
|
בחירתו של נשיאה החדש של צרפת לוותה בתחושת הקלה בצרפת, באירופה ובישראל, לא בגלל כישוריו - הוא צעיר חסר ניסיון וכמעט בלתי מוכר - אלא בגלל שיריבתו בסיבוב השני, אשר נחשבת לחכמה יותר ממנו, עוררה רתיעה. רוב העוקבים אחרי מערכת הבחירות בצרפת לא בחרו במי שנראה מתאים בעיניהם, אלא במי שנראה בבחינת הרע במיעוטו, ועל כן התלכדו סביבו. משיקולים שונים העדיפו הבוחרים לבחור מועמד שעלול להיות דומה לנשיא הכושל היוצא, ושעלול לשגות כמוהו בקריאת המציאות, על פני מועמדת שאפשר לחשוש מפניה, אבל כזו שעד כה נראית כמי שמנתחת נכון את המציאות בצרפת ובאירופה.
|
|
|
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ האדם הכי בלתי צפוי. מקרה הפיטורים המידיים מעכשיו לעכשיו של ראש ה-FBI זו דוגמה אחת מני רבות מה קורה אצל נשיא בלתי צפוי.
|
|
|
|