מעת לעת אני נתקל בידיעות שיש בהן כדי להוציא יהודי משלוותו. הקושי הוא שההפוגה בין ידיעה לידיעה בקושי מספיקה על-מנת שתתאפשר מנוחה לנפש הדואבת.
כך צדה את העין הידיעה הטרייה כדלקמן: "כשבעים אחוז מהילדים חולי הסרטן בהדסה - אינם ישראלים", ועכשיו החזיקו חזק - "חלק מהילדים הינם תיירי מרפא והיתר מהרש"פ". בהמשך אותה ידיעה מפורטים נתונים אותם ליקט ארגון לביא ממכתב של פרופסור רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה.
פירוט מספר המטופלים ממשיך להדהים. בשנת 2016 טופלו במחלקה שנים עשר ילדים ישראלים לעומת עשרים ואחד מהרשות ה"פלשתינית" ושבעה נוספים תיירים מהעולם. נתונים דומים מצויים במספרים בשנת 2015.
בניסיון לשנות את המציאות המעוותת הזו בה נמנעת בריאות מילדינו כל עוד נמשך המחדל השערורייתי, יזם ארגון לביא פנייה לשר הבריאות בה נדרש זה להיכנס לעבי הקורה. המסר בתמצית: "לא ייתכן שהטיפול במטופלים מהרש"פ ומהעולם יבוא על חשבון ילדים ישראלים".
וכעת להתבוננות פנימה...
הכיצד הגענו למצב בו רוב החולים המטופלים על-ידי מיטב הרופאים עם מיטב הציוד וההכשרה הנם ילדים של האויב? אותה רשות "פלשתינית" בה מלמדים את הילדים לשנוא, בה מאדירים הרוצחים, בה מפארים את הג'יהאד ואת השאהידים. אותו מקום בזוי בו מחולקות סוכריות ושאר תופינים לאחר שילדים יהודים נטבחים במיטותיהם, תחת אותה הנהגה מסיתה ומדיחה המפילה בנו חללים מזה מאה שנים וכאז גם היום משחרת לדם יהודים.
עוד אני כותב וכבר אני שומע את קול ההמון הנוהם בחוסר נחת על "חוסר אנושיות", "
גזענות", "פנאטיות" "קיצוניות" ושאר דברי הבל. אני יכול גם לצטט, ומראש, את המנטרות הריקות והנבובות שתושמענה: "ילד הוא ילד הוא ילד"..., אחת מהן. "מאין כהות החושים הזו?" עוד אחת ...וכיוצא באלה.
לומר לכם את האמת - לא עושה עלי שום רושם.
הילדים שלנו קודמים, היהודים קודמים. גם הם ילדים, גם הם זקוקים לרפואה מצוינת, גם הם רוצים להבריא. והעיקר- הם ש ל נ ו !!!. דומה כי על מזבח ה"נאורות", זו המזויפת, כל המסריח הופך לכשר. על-מנת לסייע ל"אחר" מותר להזניח את שלך, על-מנת להיראות טוב מבחינת יחסי הציבור ניתן להפקיר את בריאות ילדינו. על-מנת להעניק סיוע לאויב ולילדיו מותר להותיר את הזקנה במסדרון. ועוד ועוד ועוד...
זאת עליכם לדעת - הנתונים בקנה מידה ארצי הם מחרידים. עשרות אלפי "תושבי חוץ" ו"תיירות מרפא" (שם מכובס לטיפול רפואי המוענק לאויב) מטופלים כאן אצלנו מדי שנה. רוצים מספרים? בבקשה: לפי נתוני המנהל האזרחי בשנת 2015 טופלו בבתי החולים בישראל כתשעים ושבעה אלף ערבים מיו"ש וכשלושים אלף ערבים מעזה. חשבתם שהערבים משלמים עבור הטיפול, טעיתם! הרשות ה"פלשתינית" משלמת עשרה אחוז מהעלויות. מי את השאר? ניחשתם נכון - מדינת ישראל, כלומר - אתם ואנכי.
המחיר אותו נדרשים אנחנו היהודים לשלם בגין הטירוף הזה איננו רק בכסף (בו אינני מזלזל). העמסת רבבות ערבים שונאי ישראל על המערכת גורמת במישרין לדחיית ניתוחים, התארכות תורים, קיצור אשפוזים ובכלל, סל בריאות דל ומצומצם יותר הם מנת חלקנו. ככתוב -"ואהבת לאויבך כמוך"...
כמה דוגמאות ל"הכרת הטוב" מצד המטופלים הערבים: בני משפחת הרוצח
איסמעיל הנייה טופלו בישראל בעוד הלז סוחר בחלקי גופות חיילים יהודים בשביו. מחבלת בשם וופא סמיר טופלה במשך חודש וחצי בסורוקה ולימים נתפסה בניסיון לפוצץ פצצה בבית החולים בו טופלה. אך לפני שישה ימים פורסם על אודות כתב אישום נגד ערביה מעזה שניצלה היתר כניסה לשם ליווי אחותה לטיפול רפואי בישראל על-מנת להחדיר חומרי נפץ מעזה לישראל.
ועוד הדוגמאות רבות.
שאלה - האם למי מהקוראים מוכרים מקצת המשפטים דלקמן: "עומס בחדרי המיון", "המחלקה לפני קריסה", "לחץ בלתי נסבל על הצוות הרפואי", "משמרות ארוכות מנשוא", "עבודה בתנאים בלתי אפשריים", ועוד? ומה יהיה המצב כאשר ניפטר מהשיגעון הזה במסגרתו מעל מאה אלף ערבים, רובם שונאי ישראל, מתאכסנים בבתי החולים הצפופים שלנו?
מישהו בהנהגה המבולבלת שלנו צריך לתת הסברים. קובעי המדיניות הנושאים באחריות למצב הבלתי נסבל צריכים לתת לנו דין וחשבון. והחשוב מכל, אין לתת לאבסורד הקיומי הזה להימשך.
די! לזקנה מגיע סוף-סוף לצאת מהמסדרון...
