|   15:07:40
דלג
  אהוד ברזלי  

  עופר רחמני  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
עובד גנב את המידע
חקירת מס? לא בטוח

גניבה שווייצרית

פסיקת של בתי המשפט בשווייץ מעלה את האפשרות, שרשות המיסים בישראל לא תוכל להשתמש כנגד אזרחים ישראלים ברשימת בעלי החשבונות בבנק HSBC - משום שהרשימה המקורית הושגה בדרך לא כשרה
25/06/2017  |   אהוד ברזלי, עופר רחמני   |   כתבות   |   תגובות

האם צפויה יחידת החקירות תל אביב ומרכז של רשות המיסים לקבל מידע מאמת או מפריך, לגבי קיומם של חשבונות בנק של ישראלים בשוויץ? השאלה עולה על-רקע שתי החלטות שיפוטיות מרתקות, שניתנו לאחרונה בשווייץ. החלטות אלו מחדדות את הסוגיה של חילופי מידע בין רשויות מס, המושפעת גם מהוראות הדין הפנימי של מדינת מקור המידע, נוכח אופן קבלת המידע, טיבו וחוקיות הדרך בה הושג.

תושבי ישראל רבים מאוד החזיקו לאורך השנים חשבונות בנק זרים ונכסים זרים, בסכומי עתק, כאשר חלק לא מבוטל מאותם יחידים, כלל אינם מדווחים על אותם נכסים זרים, קל וחומר על פירותיהם. החל מרפורמת המס של שנת 2003 (תיקון 132 לפקודת מס הכנסה), לא חלה עוד בישראל שיטת המס הטריטוריאלית, אלא מיסוי פרסונאלי, כך שהכנסות ורווחים ש"נתקבלו מחוץ לישראל" לאחר הרפורמה, חייבים במס בישראל. גם פירות של נכסים פטורים - חבים במס בישראל (ריבית, למשל).

מזה קרוב לעשור קיימת מגמה הולכת וגוברת של המדינות המפותחות, להעמיק את גביית המס. מגמה זו מוצאת ביטויה, בעיקר, כנגד יחידים עתירי ממון, בהבחנה מחברות בינלאומיות, שכן האחרונות עושות שימוש נרחב בתכנוני מס ובמבני החזקה מורכבים, המתאפשרים עקב מבנה החזקות הכולל מדינות רבות וכלים רבים, באמצעותם מופחת מאוד נטל המס. יחידים, מטבע הדברים, יכולים להשתמש בכלי תכנון מוגבלים יותר (לרוב באמצעות נאמנויות וחברות במשטרי מס "מיטיבים").

בעיקר מאז הפך הנשיא ברק אובמה למוביל מהלכיה של ארה"ב להעמקת גביית מס ברחבי העולם, תוך לחץ מתמיד על משטרי מס נמוך ומוסדות פיננסיים, גברה מאוד המגמה העולמית של חשיפת חשבונות בנק לא-מדווחים ושל חברות המשמשות לצורך זה. בשילוב עם OECD כארגון, וכן חברות הארגון באופן פרטני ברמה הבילטראלית, תפסה המגמה תאוצה רבה. מגמה זו מצאה את ביטויה, בפרשת UBS, שהחלה עוד בשנת 2008, במסגרתה כופפו רשויות המס של ארה"ב את ידו של הבנק וקיבלו מידע על חשבונות בנק של נישומים אמריקניים, בתחילה של 500 ובהמשך עלה המספר מאוד.

גם בישראל רווחה מגמה דומה, הבאה לידי ביטוי בחקירות שמנהלת רשות המיסים כנגד נישומים בעלי חשבונות בבנקים זרים, כאשר המקרים הבולטים הם רשימת חשבונות UBS (שהגיעה לדיונים משפטיים) ולאחרונה פרשת HSBC. רשות המיסים קיבלה, כידוע, רשימה של חשבונות בנק, בהם שמות נישומים תושבי ישראל (למען הגילוי הנאות: הכותבים ייצגו ומייצגים נישומים בפרשות השונות). יש להדגיש, כי כל עוד אין מדובר ברשומה מוסדית המוגשת לערכאה שיפוטית באמצעות מי שערך אותה, הרי שערכה הוא כמו כל מידע מודיעיני בלבד ואין לה משקל ראייתי.

כלים לחשיפת חשבונות נסתרים
מונקו. אחד ממקלטי המס

רשות המיסים בישראל סייעה לרשות המיסים בצרפת בקשר לנישומים צרפתים שעברו להתגורר בישראל, בקשר לחובות מס בצרפת. זאת, אף שחלק מן היחידים הם יחידים מוטבים, בהתאם לתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המקנה פטור ממס ומדיווח בישראל על הכנסות ורווחים שמקורם מחוץ לישראל. כי אין מיתאם בין התנהלות רשות המיסים במסגרת תיקון 168 לבין זרועה האחרת, המסייעת לרשויות זרות לרדוף את נישומיהן בישראל

קיימים כלים מספר העומדים לרשות רשויות המס, לצורך איתור כספים נסתרים והטלת המס עליהם.

אמנה למניעת כפל מס. מרבית מדינות העולם חברות ברשת של אמנות בילטרליות למניעת כפל מס, המבוססות על אמנת המודל של OECD. אמנת המודל כוללת סעיף חילופי מידע, לפיו המדינות החתומות יעזרו זו לזו במידע רלוונטי לגביית המס. הסעיף הבא כולל הסכמה לסיוע הדדי בגביית מס, כפי שיוגדר על-ידי מדינת התושבות של הנישום. כך, קיים מנגנון בו מידע על כספים המצויים במדינה ב' והם חייבים במס במדינה א' ייחשף בפני האחרונה, כמו גם מנגנון בו מדינה א' תוכל לגבות את המס בסיוע מדינה ב'.

אמנה לחילופי מידע בענייני מס. כלי נוסף ומרכזי ביותר הוא אמנת המודל לחילופי מידע של OECD משנת 2002, שכל מטרתה היא קידום חילופי המידע בין המדינות החתומות עליה. אמנת חילופי המידע נוצרה ו"מתוחזקת" על-ידי קבוצת עבודה, בה נוטלות חלק כל המדינות חברות הארגון, כמו גם נציגי מקלט המס המוכרים, ובכלל זה: איי קיימן, ארובה, בחריין, ברמודה, קפריסין (שחברה באיחוד האירופי) איי מאן, מלטה, מאוריציוס, האיים האנטיליים, סיישל וסאן מרינו. אותם מקלטי מס נאלצו להצטרף לעגלה הנוסעת, רק לאחר כיפופי ידיים אגרסיביים שהוביל משטר אובמה. במקביל, הוצעו מספר תוכניות גילוי מרצון, שכן מגמה זו יצרה חרדה רבה אצל מי שלא טרחו לדווח כחוק על חברות וחשבונות זרים.

חילופי מידע אוטומטיים. בהמשך להחלטת קבוצת G20, אשר אושרה ביולי 2014 בידי OECD, נקראות המדינות לקיים חילופי מידע אוטומטיים, כך שבסופו של יום, בהתאם להסכם בילטראלי, מידע ממוסד פיננסי שמצוי במדינה א' יעבור למדינה ב'.

בנוסף, במסגרת לחץ הולך וגדל של המדינות המפותחות כנגד מה שמכונה "מקלטי המס" בנוגע לחשבונות נסתרים ולחברות off-shore, מתנהל מעקב חקירתי, המבוסס על שת"פ בין גופי חקירה של מדינות, שמטרתו סיכול הסתרת נכסים פיננסיים, בעיקר על-ידי יחידים אמידים, בבנקים המובילים, בעיקר בבנקים השוויצריים. היעד הבא הוא בנקים במזרח הרחוק.

למגמה זו הצטרפה גם ישראל, אשר בשנים האחרונות הולכת ומגבירה את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות (ארה"ב, גרמניה וצרפת, כדוגמה) בכל הקשור לגביית המס. כך, מאפשרת ישראל למדינות כגון ארה"ב, לבסס מנגנוני איסוף מידע מול הבנקים, באמצעות השגרירות האמריקנית, בכל הקשור לחשבונות בנק של נישומים בארה"ב, כאשר הבנקים בישראל מקשים מאוד (בלשון המעטה) על בעלי חשבונות עם זיקה לארה"ב, אלא אם ייחשפו בפני IRS באמצעות דיווח מתאים.

כך גם סייעה רשות המיסים בישראל לרשות המיסים בצרפת (במקרים מיוחדים וחריגים) בקשר לנישומים צרפתים שעברו להתגורר בישראל, בקשר לחובות מס בצרפת. זאת, אף שחלק מן היחידים הם יחידים מוטבים, בהתאם לתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המקנה פטור ממס ומדיווח בישראל על הכנסות ורווחים שמקורם מחוץ לישראל. סתירה זו – ראוי שתידון בהרחבה במאמר נפרד. לדעתנו, האמור לגבי תושבי חוץ שעלו לישראל או שבו אליה, עומד בסתירה מהותית לרציונל שביסוד תיקון 168, אשר יצר סוג של מקלט מס בזעיר אנפין עבור אלו. נדמה, כי אין מיתאם בין התנהלות רשות המיסים במסגרת תיקון 168 לבין זרועה האחרת, המסייעת לרשויות זרות לרדוף את נישומיהן בישראל.

נראה, כי החקירה הענפה והאגרסיבית נגד בנק לאומי בארה"ב והסנקציה הכספית הקשה שספג, כמו גם המהלכים בארה"ב סביב בנקים נוספים, יצרו אפקט הרתעתי רב, המזרז מאוד את הבנקים בישראל לשתף פעולה עם הרשויות בארה"ב (ובהתאם, גם עם מדינות מרכזיות נוספות, כגון צרפת).

כאמור, בשנות ממשל אובמה הואצו מאוד יוזמות בתחום זה, הן של OECD והן של ארה"ב. יוזמות אלו כללו לחץ מאסיבי שהביא לחתימת שורה של הסכמי חילופי מידע עם מקלטי המס, כמו גם נקיטת הליכים פליליים כנגד מוסדות פיננסיים ויחידים. לאחר השבעת הנשיא דונלד טראמפ קיימת ציפייה לראות האם מדיניות זו תשתנה.

יודגש, כי המונח "מקלטי המס" אינו מוגבל בהכרח למדינות זעירות או איים אקזוטיים נידחים, אלא כולל אף את שווייץ, וכן את אוסטריה ובלגיה (השתיים מדינות חברות באיחוד האירופי), אשר כבר הסירו זה מכבר את התנגדותן העקרוניות לשת"פ והסכימו לתיקון אמנות המס שלהן, כדי להימנע מעימות עם המדינות המפותחות. בעקבות פרשתUBS, חזרה בה ממשלת שווייץ מגיבוי מלא למדיניות הסודיות המוחלטת, והמערכת הבנקאית המקומית יישרה קו עם המגמה, לצורך הסדר דומה.

בהתאם למאגר המידע של IBFD Amsterdam - מעל 500 הסכמי חילופי מידע נחתמו מאז שנת 2000. יובהר, כי מספר מקלטי המס החותמים כולל קבוצה מוגבלת של מדינות "בעייתיות", בהן ברמודה, איי הבתולה הבריטיים, איי קיימן, ג'רזי, גרנסי איי מאן והאנטילים ההולנדיים – שמות מוכרים בעולם תכנוני המס. כך גם אנדורה, מונקו וליכטנשטיין, כאשר האחרונה נכנעה רק לאחר מו"מ ארוך ללחץ לחשוף מידע.

על-פי הסטנדרטים שמחיל OECD, נדרשת מדינה חתומה לקיים: חשיפת מידע רלוונטי לאכיפת חוקי המדינה האחרת; אי-הטלת חסמי סודיות בנקאית או על בסיס אינטרס מס פנימי; זמינות מידע; והכל תוך "כיבוד זכויות הנישום".

מהיכן הגיע המידע על הבנקים
UBS. מקרה שונה

בית המשפט הפדרלי המינהלי סבר, כי משום שמקורו של המידע בעבירה בשווייץ, אין מקום להיענות לבקשה הצרפתית. בית המשפט הפדרלי, שלפתחו התגלגל העניין, נקט באותה גישה. הערכאה העליונה אישרה את ההחלטה, שכן, בקשת צרפת "מבוססת על מידע שהושג באמצעות אקט בר-ענישה תחת החוק השווייצרי" – שהרי פלצ'יאני נדון לחמש שנות מאסר על מעשיו. עוד נקבע, כי צרפת אינה יכולה לנקוט בפעולה כלשהי מול שווייץ בהתבסס על מידע זה, מכוח עקרון תום הלב

נוכח כל אלו עולה השאלה, מה מידת המחויבות לחילופי מידע, כאשר דרישת המידע מצד מדינה א' כלפי מדינה ב', המחזיקה במידע בנקאי רחב, מבוססת על חומר שהושג בדרך לא חוקית, בין אם בשטחה של מדינה ב' ובין אם בטריטוריה אחרת, כמו גניבת מידע בנקאי חסוי. עולות גם שאלות של חוקים להגנת פרטיות בדין של מדינה ב', כנגד החובה הבילטרלית לספק מידע.

בפרשת UBS מדובר במידע ראשוני, אשר הושג בגניבה מסניף של הבנק בצרפת. בעקבות זאת דרשה צרפת לקבל פרטים מלאים על תושבי מס צרפתיים, אשר מחזיקים חשבונות ב-UBS שווייץ. למרבה ההפתעה, אף שהמידע הראשוני שבידי צרפת נבע מפעולת גניבה, אפשרה מערכת האכיפה השוויצרית להעביר לה את המידע.

זמן קצר לאחר שעניין UBS הוכרע לטובת חילופי המידע, צצה פרשת HSBC. מקורה במידע שנגנב מן הבנק לפני שנים רבות על-ידי אחד מעובדיו, הוורה פלצ'יאני, שגנב חומר מסוים (שטיבו אינו ברור עד תום) מסניף הבנק בז'נבה. החומר כלל פרטים על חשבונות של נישומים אמריקניים, צרפתים, גרמנים, איטלקיים ועוד, כאשר גם שמות רבים של תושבי ישראל השתרבבו לתמונה.

רשות המיסים בישראל קיבלה לפני כשנה מסמך, המתיימר להיות עותק של הרשימה, מאת גורמים לא ידועים ממדינה אירופית מובילה, ככל הידוע מאנשי רשות המיסים שם. בדומה לפרשת UBS, גם כאן המידע שעבר אינו רשימה מוסדית מקורית, אלא העתק כלשהו של מסמך שעבר מספר ידיים, שלא ברורה כלל האותנטיות שלו, כמו גם המספר המדויק של ידיים שעבר והשינויים שנעשו (אם נעשו) בו. כמו-כן, לא ברור מה מידת היכולת של מאן דהוא לשרבב שמות אל תוך הרשימה, שכן מדובר ברשימת אקסל, שאינה חלק ממסמך מקור "סגור". בשל הנסיבות ברור גם, כי לא צפוי להימצא עובד המוסד הבנקאי שביכולתו, ברצונו או בסמכותו להעיד על אותנטיות הרשימה, לעניין משקלה הראייתי והצגתה בבית משפט בישראל.

שני המקרים באו לאחרונה לידי בחינה כפולה על-ידי המערכת המשפטית בשוויץ. זאת, בעקבות בקשה רשמית של רשויות המס בצרפת לקבל גם מידע רשמי (כלומר, מידע נוסף או מידע מאמת) מאת רשויות המס בשוויץ לגבי זוג נישומים תושבי צרפת, באשר לחשבון ב-HSBC. לצרפת היה חשד, בהתאם למידע הגנוב, כי השניים החזיקו חשבון בבנק זה. רשות המס הפדראלית השווייצרית סברה, כי בהתאם למנגנון חילופי המידע הבילטרלי וההחלטה הטרייה בעניין UBS, עליה לאפשר גם את העברת מידע HSBC לצרפתים.

עניין HSBC הובא בפני שני בתי משפט בשווייץ. בית המשפט הפדרלי המינהלי סבר, כי משום שמקורו של המידע בעבירה בשווייץ ("פרי עץ מורעל" בלשון משפטית), אין מקום להיענות לבקשה הצרפתית. בית המשפט הפדרלי, שלפתחו התגלגל העניין, נקט באותה גישה. הערכאה העליונה אישרה את ההחלטה, שכן, בקשת צרפת "מבוססת על מידע שהושג באמצעות אקט בר-ענישה תחת החוק השווייצרי" – שהרי פלצ'יאני נדון לחמש שנות מאסר על מעשיו. עוד נקבע, כי צרפת אינה יכולה לנקוט בפעולה כלשהי מול שווייץ בהתבסס על מידע זה, מכוח עקרון תום הלב.

חשובה לציון האבחנה המהותית שעולה בין פרשת UBS לבין מקרה HSBC. בית המשפט השווייצרי הסביר, כי ההבדל נובע מכך שבמקרה UBS בוצעה העבירה בצרפת, בעוד במקרה HSBC היא בוצעה בשווייץ. לדעתנו, אין מקום לאבחנה זו. ישאל השואל: מדוע לא יחול דין דומה גם על עבירה זהה, שבוצעה במדינת אמנה (מנקודת המבט השווייצרית), במדינה חברה באיחוד האירופי, שיש לשווייץ עימה מערכות הסכמים מיטיבים.

בהשלכה לעניינו אנו, הרי שבפרשת HSBC כל שיש בידי רשות המיסים הישראלית הוא מידע מודיעיני הנעדר ערך ראייתי. לפיכך, על-אף שדוקטרינת פרי העץ המורעל אינה חלה במערכת המשפט בישראל, הרי שבהעדר מידע שווייצרי מאומת, היכול לעמוד כראיה שיפוטית, נראה כי 8,000 בעלי החשבונות ב-HSBC לא ייאלצו לעמוד מול חוקרי רשות המיסים.

הכותבים הם ממשרד ברזלי ושות'. המאמר פורסם במקור בגליון יוני 2017 של "רואה החשבון", בטאון לשכת רואי חשבון.
תאריך:  25/06/2017   |   עודכן:  25/06/2017
עו"ד ורו"ח אהוד ברזלי, עו"ד עופר רחמני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גניבה שווייצרית
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מדמנת ישראל
25/06/17 10:56
2
אהרון שחר
25/06/17 12:59
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רק כ-70 שנה חלפו מאז הטלת פצצות האטום הראשונות בתולדות האנושות על הירושימה ונאגאסאקי ביפן. במונחי זמן היסטוריים המדובר בהרף עין אבל תולדות האדם והעתיד הצפוי לו השתנו מאז לבלי הכר כאשר הנשק הגרעיני שהיה בתחילת הדרך אמצעי השמדה המצוי רק בידי המעצמות - הפך לנחלת רבים, ולא למטרות טובות. במבט לאחור מעניין כיום לבחון כיצד השפיעה הפצצה על ממציאיה ואיזו מטמורפוזה התחוללה בנפשו של "אבי הפצצה" רוברט אופנהיימר שאמר, אחרי שהבין לאן מובילה דרך המוות האלים ביותר שידע האדם מעודו: "תחושתי היא שיש לי דם על הידיים" והחל מאותו מועד התחיל להטיף באורח נחרץ ביותר להנהגת מדיניות שתגביל את מרוץ החימוש. אבל זה היה מאוחר מדי. השד הגרעיני כבר יצא מן הבקבוק ופטרייתו המיתמרת לשחקים כבר הפכה לאיום עולמי. מטמורפוזה דומה התחוללה גם בליבו של פרופ' אלברט איינשטיין, הוגה רעיון הפצצה, אשר בעקבות מראות ההרס והזוועה שגרמו שתי פצצות האטום הפך לאחד הדוברים הראשיים להחרמה מוחלטת של הנשק הגרעיני. במסגרת הראיונות שהעניק לתקשורת באותם ימים נשאל איינשטיין שאלה מפחידה: האם במלחמת העולם השלישית יבוא לידי שימוש נשק גרעיני ואם כן - איזה תוצאות תגרום מלחמה כזו לאנושות. תשובתו של איינשטיין הפתיעה. "אינני יודע באיזה כלי נשק ישתמשו" אמר איינשטיין "אולם ברור לי כי במלחמת העולם הרביעית ישוב האדם להילחם בכלי נשק העשויים מאבנים ועצמות".
24/06/2017  |  עמי דור-און  |   כתבות
ארבעה קבלנים ירושלמים ותיקים, ולצדם יזמת נדל"ן צעירה ממרכז הארץ, יהיו חיל החלוץ לבניית "מורשת", השכונה החדשה במערב מודיעין. הם יבנו 252 קוטג'ים ובניינים מדורגים. בשכונה יהיו, על-פי התכנון שכבר אושר סופית, 4,200 דירות מסוגים שונים, 300 דירות בבית דיור מוגן, מבני ציבור וחינוך, 14,200 מ"ר למסחר, בניין משרדים בן 7,250 מ"ר, שטחי ציבור ופארקים. היא תשקיף לים - יתרון בפני עצמו.
23/06/2017  |  אלעזר לוין  |   כתבות
הקרב על חופש הביטוי הפך למטבע עובר לסוחר, אלא שלעיתים קרובות הוא מכסה על רפיסות מחשבתית ודעות קדומות עשר הערות אישיות וציבוריות בעקבות דבריו של דן מרגלית על ישראל היום
23/06/2017  |  דרור אידר  |   כתבות
אנחנו אוהבים להשוות את עצמנו לעולם - בדרך כלל כדי לקטר, ורק לעיתים רחוקות כדי להתגאות בהישגינו. אלא שלרוב ההשוואות הן שטחיות, פופוליסטיות ונגזרות מפוזיציות. הבה וננסה לעשות זאת בצורה יותר רצינית
23/06/2017  |  איתמר לוין  |   כתבות
פיצול קנייה משמעו קנייה של מוצרים מאותו תחום/סקטור ביותר ממקום אחד. על פניו נשמע ונראה כמו בזבוז זמן, שכן אפשר "לרכז" את הקניות במקום אחד, אותו אנו מכירים, יודעים היכן נמצא כל מוצר על המדף, דבר שחוסך לנו ממון וזמן לא מבוטל.
22/06/2017  |  יובל לובנשטיין  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il