עלעול מקרי בסיפור הקרוי הנכבה הערבית, המתעורר אחת לשנה בחודש מאי, החזיר אותי לסיפור האומלל של תדי כץ. האיש, כתב עבודה במסגרת לימודיו לתואר M.A, באוניברסיטת חיפה. הוא "אסף" עדויות בעל פה מערבים, על "טבח" שביצע צה"ל, כביכול, במלחמת השחרור, בתושבי טנטורה, כפר ערבי קטן לחוף הכרמל. למזלו הביש היו גם עדים יהודים למה שארע בטנטורה: לוחמי חטיבת אלכסנדרוני. הם הגישו נגדו תביעה משפטית בגין הוצאת דיבה. במהלך הדיון הראשוני הוא נשבר, הסביר שהוא סובל מבעיות רפואיות, חזר בו מהאשמת הטבח והתנצל. כספח לסיפור הבדוי, התברר כי כץ קיבל מהשר לשעבר לענייני ירושלים ברשות הפלשתינית, פייסל חוסייני, 8,000 דולר, למימון המאבק המשפטי...
כמעט מיותר לציין כי האוניברסיטה ביטלה את ההכרה בעבודתו.
ד"ר
אילן פפה, המדריך דאז של כץ, ממשיך וטוען, הפעם מבריטניה, כי טבח כזה אכן היה...
זהו בתמצית, גם הסיפור על אירועי טבח וגירושים המוניים שביצעו כביכול היהודים בערבים במהלך המלחמה. במהלך השנים האחרונות ובעזרת ארגונים יהודיים שוחרי טוב (טובתם של הערבים כמובן), נרקמו השקרים, ונערמו, האחד על גבי השני, עד שהיו להר גבוה, שקרוי הנכבה.
גם הפעם, במלאת 69 שנים, למלחמה הטוטאלית שהכריזו שבע מדינות ערביות על היישוב היהודי הקטן, מלחמה שכמעט והסתיימה בהשמדה, הפעם של הקומץ שחי כאן, שלוש שנים לאחר ההשמדה ההיא... (מיותר לציין מה היה קורה יהודי ארצות ערב, אילולי הסתיימה הלחימה כאן, בניצחון ישראלי ברור). חזר אותו מחול שדים, הממומן על-ידי הרשימה המשותפת, ומבוצע בכנסים, ברחבי הארץ, כשהוא מלווה בהנפת דגלים פלשתינים.
והנה, איך לא, "חגיגות" יום השנה ל"נכבה" הערבית. כללו גם התכנסות של ערבים תושבי הסביבה במקום עליו עמדה... טנטורה ז"ל. לזכר אותו אירוע, שלא היה ולא נברא...
האירועים הללו הם אבן בוחן לסבלנות ולסובלנות היהודית - ציונית. הציבור היהודי נושך את שפתיו, לשמע הקולות, עד זוב דם, וממשיך הלאה, עובר לסדר היום בשם הדמוקרטיה ו
חופש הביטוי. חופש ביטוי למה? לשקרים? לעלילות?
ובין שורות הדיסאינפורמציה והפייק-ניוז, השוטפים אותנו, נמצא סימן השאלה הגדול, אוזלת היד של ממשלות ישראל לדורותיהם וגם של זו הנוכחית שכשלו בהבנת הנקרא, כשלו בהבנת המלחמה, מלחמת המילים. אין תשובה לשאלה מדוע ממשלת ישראל איננה משיבה מלחמה השערה, מדוע אין אנו מציגים את הנכבה היהודית - גירוש קרוב למיליון יהודים ממדינות ערב, "בסיוע" השיטה הידועה - פרעות ושחיטות?
אתמול, ב-1.6.17, חל יום השנה לפרהוד בבגדד... 1.6.41), מדוע לא תחליט ממשלת ישראל על ציון יום השנה הזה, כיום זיכרון ממלכתי, לזכרם של קדושי הנכבה היהודית?
פניתי לשרה
מירי רגב בנושא זה. השרה רגב, איך?
נשיאת ביהמ"ש העליון מאיימת בבג״ץ על... שרת המשפטים ויכוח התגלע בין שרת המשפטים לבין נשיאת העליון.
מרים נאור להוטה מאד, עד כדי אובססיה, לגרום לכך שבית המשפט העליון ימשיך וישבט את עצמו, כדרכו מימים ימימה. לשם כך יש לעשות הכל על-מנת שגב' חיות תחליף אותה ולא שיסתנן אורח לא קרוא למעלות הקדושים והטהורים. לקודש הקודשים של... הדמוקרטיה, על-פי גירסת נאור... שהרי הילת המלאכים מעל לראשה. על כן הגישה נאור אולטימטום לשרת המשפטים. יש לכנס את הוועדה למינוי שופטים עכשיו. למעשה היא אומרת ל
איילת שקד ולנו, לכולנו, סניוריטי בביהמ"ש העליון- נכון ומוצדק. וכך יהיה. ומדוע? כי הרי 'אלוהים לשלטון בחרתנו'...
ויש גם איום מוסווה בדבריה של נאור, אם שרת המשפטים לא תיענה לבקשתה ולא תכנס את הוועדה, ואחד מארגוני השמאל יעתור לבג"ץ נגד השרה הסוררת, הבג"ץ יפסוק נגדה באמצעות צו שיפוטי...
לשפשף את העיניים ולא להאמין. ארגוני השמאל מצויים בכיסה של נאור? ואנחנו לא ידענו? ולתומנו סברנו שכל פסיקותיה של נאור למשל רק למשל, לגבי אסונם של השקופים בדרום תל אביב נבעו משיקולים ענייניים...
לתוך הוויכוח הזה נכנסה התנועה למשילות ולדמוקרטיה. התנועה טוענת שלנשיאת ביהמ"ש העליון אין כל סמכות להורות למזכיר הוועדה לבחירת שופטים לכנס את הוועדה: "עיינו בחוק יסוד השפיטה, בחוק בתי המשפט ובכללי השפיטה, ולא מצאנו כל מקור לסמכותך להנחות את מזכיר הוועדה"
בדרישה של נאור יש מקבץ לא נקי, מאוד לא נקי. של להיטות יתר לשמר את שלטון החונטה.
טוב תעשה שרת המשפטים אם תפעל עתה לשבירת המונופול הדיקטטורי והאלטרואיסטי, של בחירת הנשיאות לפי וותק, בחירת השופטים הפורשים, כולם, תעשה אך ורק על-ידי הוועדה שתתכנס בתום כהונתה של נאור. נגמר עידן המשילות האוטומטית של ביהמ"ש העליון, על-פי הסניוריטי, שעבר זמנו ובטל קרבנו.
