ויאמר משה לחובב (=ליתרו חותנו שהתגייר) לכה אתנו והטבנו לך... והיה הטוב ההוא
אשר אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך" (י כט-לב).
גזירה שערוריתית של שרת המשפטים
בימים אלו הופץ תזכיר 'חוק גיור ממלכתי בישראל' הדוחה גרי צדק בשתי ידים. בנוסף, מדובר גם בחוק עוקף בג"ץ, כפי שיבואר, וכולו שפיכת התינוק (=גר כתינוק שנולד) עם מי הפוליטיקה, כהצעת האישה הזונה לשלמה: "גם לי גם לה לא יהיה".
היטב חרה לי על כך שהחוק מוגש מטעם ועדת השרים לחקיקה בראשות שרת המשפטים
איילת שקד, שלא מתאים לה לנהוג כך. אולי נועצה במשפטנים קפדניים אך כנראה לא במומחי גיור מן האסכולה הציונית-דתית (פנייתי ללשכתה בנדון כלל לא נענתה. אופייני לתחום 'דת ומדינה' ב'בית היהודי?). ואבאר: החוק מעניק מונופול הרמטי על הכרה בגיור לצורך זכאות עליה (חוק השבות: "כל יהודי זכאי לעלות ארצה ולהתאזרח בה") רק למגויירי בתי הדין לגיור של
הרבנות הראשית (והם חמדת-לבבי, אותם ייסדתי ב-95, עמדתי בראשם 5 שנים ומאז כהנתי כדיין גיור (בכיר, יש אומרים). בתי דין 'ממלכתיים כביכול' אלו סגרו שעריהם בפני אזרחי חו"ל (בתקנון פנימי). ישראלי שמצא לצערנו בת נכר לזיווגו (כן, כולל במחוזותינו הדתיים ו... אפילו החרדים) איננו יכול לגיירה אלא בבתי דין אורתודוקסים פרטיים, המחמירים לא פחות מבתה"ד של הרבנות.
כאן מקום לציין לשבח את בית דינו הבני-ברקי של הרב קרליץ שהוא היחיד במיגזר החרדי הרואה בכך מצווה מתוך הכרה במציאות החברתית העכשווית.
רות המואביה, 'איוונקה האמריקנית, הגרף פוטוצקי הפולני ואונקלוס הרומאי לא יוכלו מעתה לעבור את סף הגיור בישראל, בהינף-חרב של גזירת החוק החדש. הם יהיו זכאי שבות רק אם יתגיירו בפריז או ברומא, במלבורן או ביוסטון. יותר סביר ש'ילך החבל אחר הדלי' והבחור היהודי או הישראלי ימצא אושרו בחיק דתה (המרת דת!) או חילוניותה הגמורה (אתיאיזם) של זוגתו לקול
התייפחות הסבא-סבתא וכל בני המשפחה היהודית (והכרתי מאות כאלו!). חוק זה חוק!
אשתקד, במרס 2016, הניף בג"ץ את ידו הימנית/החיובית וקבע כי גיור בבי"ד קהילתי אורתודוקסי מוכר בישראל יזכה לאזרחות כמו בית הדין האורתודוקסי במוסקבה, אמסטרדם או יוהנסבורג. עתה החוק נועד לכופף את זרוע הבג"ץ לבל יתערב בחלקת אלקים זו של משרד הפנים.
האם שרת המשפטים מודעת למשמעות הגזירה? מסופקני. וכאמור, לא מתאים לה...
צל בלהות רפורמי
אלך רכיל ואגלה סוד ואציין היכן קבור ה... סוד? התפתח אצלנו חשש אובססיבי מפני הרפורמים! הם הרי יעמידו בסטות לגיור בכל פינת רחוב ובג"ץ יחתום בעיניים עצומות (אגב, גיוריהם בחו"ל מוכרים מזמן לזכאות שבות, וגם גיוריהם בישראל מתומרנים בקומבינות משפטיות) אודה כי בציונות הדתית מקנן חשש 'חמור יותר'; מבתי דין מודרן אורתודוקסיים שיגיירו בזול ובמחיר הלכתי מופחת עד אפסי.
כאמור, אני מסופק מאוד האם שרת המשפטים מודעת לכל המורכבות הזו בהגישה חוק הדוחה ביד חילונית מתגיירי צדק, ושופך על הדרך גם את מאות בני הזוג היהודיים.
ומאי תקנתיה?
אינני רק איש-של-בקורת. באמתחתי
פתרון אולטימטיבי שפותר את החשש הרפורמי והליברלי.
הצעתי היא שכל מתגייר/ת בבית דין 'אורתודוקסי בלתי רשמי' (כולל חרדי, וכמובן גם... ביה"ד 'שלנו' בגוש עציו) יובא (אם ירצה) בתוך חודש לאישור ביה"ד לגיור של הרבנות הראשית. הוי אומר, גיור אורתודוקסי פרטי יוכר בישראל רק לאחר אישורו בבית הדין הממלכתי. win-win. קורא יקר: קרא שוב את הפסוק המצוטט מפרשתנו בדבר
זכות התושבות שקיבלו יתרו ומשפחתו לגור 'במיטב הארץ'. הנלמד משם? 
