"כוחנו בשמירה קפדנית על שלטון החוק ועל חוקיות השלטון גם כאשר משמעות הדבר מתן ביטוי לדעות שאנו סולדים מהן" (בג"ץ 742/84 הרב מאיר כהנא נ' שלמה הלל, יו"ר הכנסת).
אחד הסעיפים המאוסים עליי ביותר, בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, הוא סעיף (ג)78 לחוק זה, הדן בהשעיה זמנית של עורך-דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית ואפילו שאין פסק-הדין המרשיע,
חלוט, סופי ולא ניתן לערער עליו עוד. כדי שיהיו דברים נגד עין, הרי נביא הוראת סעיף זה, כלשונה, כדלהלן:
"עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על-פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו - רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב)".
סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין מאפשר ללשכת עורכי הדין - שעה שהורשע עורך-דין, בבית משפט או בבית-דין צבאי בפסק-דין סופי בשל עבירה פלילית - להטיל על עורך-דין, במצב דברים שכזה, אחד מהעונשים הקבועים בחוק זה, אם מצא שבנסיבות העניין החיה בעבירה זו, בגינה הורשע, אותו עורך-דין, משום קלון.
יושם אל לב ויודגש, כי בעוד שלא ניתן להטיל עונשים לפי חוק לשכת עורכי הדין, על-פי הוראת סעיף 75 לחוק זה, אלא, אך ורק על עורך-דין שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי, בפסק-דין חלוט בלבד, מאפשר סעיף 78 לחוק זה, להשעות השעיה זמנית, מלעסוק בעיסוק שוטף, במלאכת עריכת-הדין עורך-דין שכל שהתקיים בעניינו, הוא הגשת כתב-אישום נגדו, אפילו שטרם החל הדיון המשפטי בעניינו ובוודאי ובוודאי שהוא לא הורשע בפסק-דין.
לפי סעיף זה, ברור שאין נדרש הרשעה חלוטה, כדי לקפח פרנסתו של עורך-דין, במצב דברים שכזה ואפילו אם יורשע עורך-דין, בבית משפט או בבית-דין צבאי, בפסק-דין שאינו חלוט וסופי ואפילו שהוגש ערעור על פסק-דין מרשיע זה. יודגש ויצוין, כי ייתכן בהחלט - במידת סבירות מסתברת לגמרי - כי סופם של דברים יתהפכו דברים, הערעור שהוגש על פסק-הדין המרשיע, בערכאה הראשונה יבוטל לחלוטין ועורך-הדין יצא - זכאי ונקי מכל רבב שהוטל בו - בפסק-הדין של ערכאת הערעור.
ייתכן אפילו שהפרקליטות הפלילית או הצבאית או התביעה המשטרתית תחזור בה ותמשוך כתב-האישום שהוגש נגד עורך-הדין לבית המשפט או לבית-הדין (וכבר היו מקרים שכאלה, בעבר), הרי כל עוד שתלוי ועומד נגד עורך-דין כתב-אישום - ואפילו שטרם החל הדיון בו ועל אחת כמה וכמה שהוא לא הורשע בכל הרשעה שהיא, הגם שאינה חלוטה - ניתן להשעות עורך-דין שכזה, השעיה זמנית מעיסוק בעריכת-דין ולקפח פרנסתו ולפגוע בזכות היסוד שלו - לעבוד.
לו דעתנו שלנו תישמע, הרי דומה עלינו, כי הוראת סעיף 78 (ג) לחוק הלשכה, המאפשר להשעות עורך-דין מלהמשיך ולעסוק, בעיסוק זמני, במלאכת עריכת-הדין, אם הורשע בפסק-דין בבית משפט או בבית-דין צבאי, הגם שאין מדובר בהרשעה סופית וחלוטה, עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75 לחוק הלשכה, קרי, אך ורק לאחר שפסק-הדין יהיה חלוט - ובינתיים, יושעה עורך-הדין מעבודתו, מנוגדת להוראות חוק יסוד:
חופש העיסוק.
לדעתנו אנו, ככל שתוגש עתירה לבג"ץ התוקפת, תקיפת מצח הוראת סעיף 78 לחוק הלשכה, בטענה שהיא נוגדת הוראת חוק יסוד: חופש העיסוק, לא מן הנמנע שבג"ץ יורה על ביטול סעיף 78 לחוק הלשכה ומחיקתו מספר החוקים.
בית-הדין המשמעתי הארצי של הלשכה, נדרש- עניינית ופרטנית - לפרשנות סעיף 78 (ג) לחוק הלשכה ממש בימים אלה כאשר הוגשה בקשת עיכוב ביצוע בידי עו"ד
אבי אודיז, על החלטת בית-הדין המשמעתי המחוזי להשעות עו"ד
ברק כהן, מעיסוקו ומפרנסתו מעריכת-דין, עד למתן פסק-דין בהחלטת הערעור על החלטת השעיה זמנית זו.
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל שלשום (יום ג) בקשת של הפעיל החברתי, עו"ד ברק כהן, ועיכב ביצוע פסק הדין המשעה רישיון עריכת-הדין שלו לתקופה של 18 חודשים, כל זאת לאחר שהורשע בפלילים, לאחר שהוגש נגדו כתב האישום בגין פעולותיו במסגרת קבוצת: "באים לבנקאים". המשמעות היא שכהן, המיוצג בידי עו"ד אבי אודיז, יוכל להמשיך לייצג ולהתפרנס כעורך דין עד לפסק דין בערעור שהגיש על השעייתו.
ועדת האתיקה המחוזית של הלשכה, ביקשה מבית-הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה, להשעות עו"ד ברק כהן מעיסוקו השוטף ומהמשך פרנסתו, כמי המתפרנס - באופן שוטף ויומיומי, מעיסוק בעריכת דין. הנימוק לבקשה היה חומרת העבירות המיוחסות לעו"ד ברק כהן, בכתב האישום שהוגש נגדו בדצמבר. הלשכה טענה, כי בעבירות אלה נעוץ קלון והן מהוות עבירות אתיות חמורות, מלבד היותן פליליות וכי הואביצע מעשים פליליים וחציית קווים סביב מחאתו החברתית, במסגרת פעילות פוליטית. עו"ד ברק כהן מואשם בהטרדת מנכ"לית
בנק לאומי, רקפת רוסק עמינוח ומנכ"ל
בנק הפועלים,
ציון קינן. בעקבות זאת החליט בית-הדין המשמעתי המחוזי להשעות עו"ד ברק כהן.
בהחלטתו של סגן יו"ר בית הדין הארצי של הלשכה, עו"ד
חיים קנת, נקבע שיש לעכב ביצוע עונש ההשעיה הזמנית, שהטיל בית-הדין המשמעתי המחוזי על עו"ד ברק כהן, לאור הדיון הקרוב בערעור שהגיש בשמו עו"ד אבי אודיז, לערכאת הערעור וכן הדגיש הוא - בהחלטתו זו - "המידתיות והאינטרס הציבורי" שבעיכוב ההחלטה.
הדבר האבסורדי והמגוחך בהתנהלות הממסד נגד פעילותו הציבורית של עו"ד ברק כהן -
שהממסד המשפטי, רואה בה פעילות פלילית, לכאורה והעתיקה אל שטח המשפט הפלילי הינה, כי בפסק דין שנפסק לאחרונה בידי השופט, ד"ר
גרשון גונטובניק, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שעניינו קביעת התנאים המגבילים שחלים על חברי קבוצת "באים לבנקאים" בזמן ניהול המשפט (מרחק של 500 מטרים מחלק מעדי התביעה), הטיל הוא ספק בעצם היותה של פעילות המחאה, נכנס לגדר המשפט הפלילי. "היה זה מאבק ציבורי, ולא אמתלה כזו או אחרת של מאבק ציבורי. מכאן נובעת מסקנה חשובה. קיומו של מאבק ציבורי מכניס לתמונת השיקולים הרלוונטיים את זכות היסוד ל
חופש הביטוי, על כל כובד משקלה", כתב השופט, בפסק-דין שיצא תחת ידו.
עוד נכתב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי "בחינת פליליותן של פעולות אלה חייבת להיעשות באזמל מנתחים. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון ולא ראשון". השופט, ד"ר גרשון גונטובניק, הוסיף וכתב - בהחלטתו זו - כי: "חומר החקירה משקף תמונה ברורה של מחאה ציבורית אותנטית. אכן, מדובר במחאה שקיימות טענות כבדות משקל שחצתה קווים אדומים, אך עדיין התרשמתי שסיווגה כאמתלה הוא מרחיק לכת".
קללה סינית עתיקה מאחלת למקולל, כי "יהיו לו ימים משעממים". דומה, כי הדיון במשפטו הפלילי של הפעיל החברתי, עו"ד ברק כהן, בשלב ההוכחות, לא יהיה משעמם, כלל וכלל. דומה, כי הצירוף הנפיץ של נאשם פעיל, דרוך וקשוב לסביבתו, דוגמת עו"ד ברק כהן, יחד עם עו"ד לוחם, בעל עקרונות, דוגמת עו"ד אבי אודיז, המייצג אותו, עתידה להתפוצץ בפניה של המערכת המשפטית ומערכת האתיקה של הלשכה, כבקבוק מולטוב, דקה לאחר שנופץ אל כביש האספלט. בדיון המשפטי צפויות לעלות שאלות מרתקות של חופש הביטוי אל מול היות מעשים מסוימים פלילים אם לאו ושאר שאלות מרתקות נוספות.
אותנו בהקשר ובהדבק הדברים של נושאה של רשימה זו מעניינת שאלה אחת ושאלה זו בלבד. האם יש להותיר סעיף 78(ג) בספר החוקים, במאה ה-21, שעה שאפילו שופט מחוזי מכהן ונכבד, הביע ספקות בעצם הפליליות, במעשים המתוארים בכתב-האישום שהוגש לבית משפט נגד עו"ד ברק כהן וששת חבריו לכתב-אישום זה.
על אחת כמה וכמה מטרידה אותנו ומציקה לנו העובדה, כי בטרם נבדקו האישומים נגד עו"ד ברק כהן, לגופם של דברים, כמו-גם טרם נשמע שלב ההוכחות במשפט, כבר קופחה פרנסתו של אותו עורך-דין. יוזכר ויודגש, כי בית-הדין המשמעתי המחוזי של הלשכה, החליט - בכל הכבוד הראוי - להשעות עו"ד ברק כהן מעיסוק בעריכת-דין, במצב הדברים שנוצר, אך ורק בשל עצם הגשת כתב-אישום נגדו, מבלי - שעדיין - טרם נבדקו אישומים נטענים אלו, שהועלו נגדו, לגופם של דברים. בל נשכח שתקופת "השעיה זמנית" יכולה לארוך ולהתקיים חודשים רבים - ואפילו למשך שנים רבות - שכן ניתן להשעות עורך-דין, במצב דברים שכזה, עד למתן פסק-דין בבית המשפט או בבית-הדין הצבאי.
