|   15:07:40
דלג
  מרים נאור  
נשיאה בית המשפט העליון
בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

השליחות השיפוטית של השופט אדמונד לוי

דברי נשיאת בית המשפט העליון, בטקס חלוקת מלגות לזכרו של השופט א' לוי [טו בסיון התשע"ז, 09.06.2017]
11/06/2017  |   מרים נאור   |   נאומים   |   תגובות
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

משפטן חריף וחד מחשבה
השופט לוי היה משפטן חריף וחד מחשבה, ובד בבד היה אוהב אדם ומלא חמלה. הוא עמד על עקרונותיו באופן בלתי מתפשר, ונותר לא אחת בדעת מיעוט. לא רק פסיקותיו בדעת הרוב קנו להן שבת בהלכה הפסוקה, גם חוות-דעת המיעוט שכתב תרמו בצורה ניכרת לעיצוב המשפט הישראלי.

משפחת לוי היקרה,
מקבלי המלגות,
קהל נכבד.

היום, בדרך הכה הולמת של הענקת מלגות הצטיינות, אנו מכבדים את זכרו של השופט אדמונד לוי, זכרונו לברכה. כל מי שהכיר את השופט לוי זכה להכיר דמות מיוחדת במינה. מבעד לחזות המופנמת הסתתר ידיד חם ומסור, ולי - היה הוא חבר אמת.

השופט לוי לא נשא דגלים של שליחות, אף שאלה הוצמדו לו מעת לעת, למעט אחד - דגל שליחותו השיפוטית. למעלה משלושים שנה הייתה השליחות השיפוטית חלק מרכזי בזהותו של השופט לוי. הוא היה שופט בית משפט השלום ושופט בית המשפט המחוזי, ובמשך כעשור כיהן כשופט בבית המשפט העליון.

השופט לוי היה משפטן חריף וחד מחשבה, ובד בבד היה אוהב אדם ומלא חמלה. הוא עמד על עקרונותיו באופן בלתי מתפשר, ונותר לא אחת בדעת מיעוט. לא רק פסיקותיו בדעת הרוב קנו להן שבת בהלכה הפסוקה, גם חווׁת-דעת המיעוט שכתב תרמו בצורה ניכרת לעיצוב המשפט הישראלי.

היריעה והזמן קצרים מכדי כיוון שאוכל להתייחס לכל פסקי הדין שנתן השופט לוי. בשנה שעברה דיברתי כאן על פסק הדין בעניין עמנואל - דוגמה אחת מיני רבות לתרומתו של השופט לוי למאבק לביעור האפליה ולקידום השוויון - ואילו הפעם מבקשת אני להרחיב את הדיבור דווקא על אחת מאותן חווׁת-דעת מיעוט שכתב.

פסק הדין בעניין עמותת מחויבות1 היה מאבני הראשה של פיתוח הזכויות החברתיות בישראל, ובפרט שיחק תפקיד מרכזי בפיתוחן בגדרי הזכות החוקתית לכבוד האדם. באותה פרשה נדונה שאלת חוקתיותם של תיקונים לחוק הבטחת הכנסה,2 אשר בין היתר צמצמו את היקף הגמלאות המוקנות מכוחו. כן בוטלו הטבות מסוימות למקבלי גמלת הבטחת הכנסה (כגון, הנחה בשיעורי הארנונה ופטור מאגרת טלוויזיה). טענת העותרים באותו מקרה הייתה כי תיקונים אלה פוגעים פגיעה מידתית בזכות החוקתית לכבוד האדם,3 ועל כן אינם חוקתיים. טענה זו נדחתה בפסק הדין ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט לוי.

דעת הרוב4 קבעה כי, ככלל, הזכות החוקתית לכבוד האדם משתרעת גם על היבטים מסוימים של זכויות חברתיות וכי "זכותו של אדם לכבוד היא גם הזכות לכך שיהיו לו תנאי חיים המאפשרים קיום שבו יממש את חרותו כבן אנוש".5 עם זאת, נקבע, אין לקרוא לתוך כבוד האדם את כל הזכויות כולן, ו"אין לומר שחוקי היסוד (...) מעניקים הגנה מלאה ושלמה לזכויות החברתיות".65 בגדרי הזכות לכבוד האדם - כך קבעה דעת הרוב - בא רק היבט הקיום החומרי הנדרש לצורך מימושו של כבוד האדם. ברבות הימים דבק בזכות הבת שהוכרה באותו עניין השם "הזכות למינימום קיום אנושי בכבוד".

זוהי זכותו של אדם כי יובטח לו - על-ידי המדינה - מינימום של אמצעים חומריים שיאפשרו לו להתקיים בחברה שבה הוא חי. זוהי רשת מגן שנועדה למנוע מחסור חומרי קיומי, הכוללת, למשל, מזון, לבוש, קורת גג ותנאי תברואה מינימליים. על סמך קביעה כללית זו נקבע כי באותו עניין לא הונחה תשתית עובדתית ראויה כדי להוכיח שעצם ההפחתה בקצבאות הבטחת הכנסה פוגעת בכבוד האדם.7

לעמדה זו לא הצטרף השופט לוי. דעתו - לפיה יש בתיקונים משום פגיעה לא מידתית בכבוד האדם - נותרה במיעוט.

בבסיס גישתו עמדה התפיסה כי על הזכות לקיום אנושי בכבוד להיות בעלת היקף רחב הרבה יותר. לשיטתו, הזכות כוללת סיפוק צריכים חיוניים, כגון קורת גג ומזון, אך אינה מוגבלת לכך. "מטרתה אינה אך להבטיח את האדם ממחסור קיומי בלתי נסבל",8 אלא לאפשר לאדם לחיות חיים מלאים ובעלי ערך במסגרת החברה. "על תנאי מחייתו של אדם", כתב השופט לוי, "לאפשר לו תפקוד חברתי סביר בחברה שבה הוא חי.

ביסוד גישה זו מונחת התפיסה כי האדם אינו עומד לעצמו כפרט בודד. האדם הוא חלק מחברה (...). זכויות האדם הן אפוא זכויותיו בחברה מאורגנת; הן עוסקת בפרט וביחסיו עם זולתו (...). מכאן שכבוד האדם כבודו כחלק מחברה ולא כמי שחי על אי-בודד".9

מכאן, מסקנתו כי הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה פוגעות בכבוד האדם, ובלשונו: "האם אכן ניתן לומר בנימה נחרצת כי תנאי מחיה שמאפשרים אך קיום נעדר מטרות, שאינו מחזיק כל פוטנציאל לשגשוג אנושי, אינם פוגעים בזכותו החוקתית של האדם לכבוד?

הכיצד זה נוכל לקבוע כי תנאי מחיה שאינם מקיימים ולו מידה מינימלית של יחס לרמת החיים המקובלת בחברה, או אשר מונעים מהאדם הזדמנות, ולו בסיסית, לפתח את עצמו, להגדיר את מטרותיו ושאיפותיו ולפעול להשגתן, אינם פוגעים בזכותו החוקתית לכבוד?
האומנם האדם שתנאי מחייתו אינם מאפשרים לו מידה מינימלית של השתתפות אזרחית, ושמונעים מבעדו מלהתערות בחברה הסובבת אותו ומלהשפיע על הנעשה בה הוא האדם שאותו אנו משווים לנגד עינינו בדברנו בכבודו?

אמת תיאמר, קשתה עליי הקביעה ההחלטית כי אדם המוגן אך מפני 'מחסור בלתי-נסבל' אינו נפגע בזכותו החוקתית לכבוד, קשתה במאוד.

על חייו של אנוש להחזיק תוחלת וערך.
עליהם לאצור הבטחה כלשהי לעתיד נראה לעין.
קיום מונוטוני ונעדר מטרות אינו יכול להיחזות בעיניי כ'קיום בכבוד'".10


את דבריו חתם השופט לוי בהתייחסות לטיעון שהעלו המשיבים באותו עניין, לפי קיצוצן של גמלאות הבטחת הכנסה היה נחוץ משום שנוצרו בעטיין "מלכודות עוני". במונח זה, ביקשו המשיבים לתאר מצב בו מקבל גמלה בוחר להישאר במערכת הגמלאות ונמנע מהשתלבות בשוק העבודה.

עמדתו של השופט לוי ביחס לטיעון זה הייתה חדה וברורה: "'מלכודות עוני' אינן נוצרות אך בעטיין של גמלאות המשמשות בהבטחת הכנסה. גישה זו טועה ומטעה. 'מלכודות עוני' נוצרות גם - אולי אף בעיקר - מפעולתם המשולבת של גורמים רבים אחרים:

'מלכודות עוני' נוצרות מקום שאין לכול גישה שווה לחינוך ולהשכלה גבוהה; 'מלכודות עוני' נוצרות מקום שאין לכול גישה שווה לתשתיות בסיסיות; 'מלכודות עוני' נוצרות מקום שאין נאכפים חוקי המגן בעבודה, שלא נשמר חופש ההתאגדות של העובדים ושנורמות העסקה פסולות ובלתי חוקיות הופכות חיזיון נפרץ ומקובל; 'מלכודות עוני' נוצרות מקום שנקוטה אפליה בין בני אדם על יסוד טעמים בלתי ענייניים, המלבה תחושות של ניכור וקיפוח".11

"המשיבים לא טענו בפנינו", הבהיר השופט לוי, "ממילא אף לא הוכיחו - כי ניסו את כוחם באמצעים אחרים בתחומים הנזכרים למניעת 'מלכודות עוני' קודם שהחליטו על פגיעה בהכנסתם היחידה של כמה מן הקבוצות החברתיות החלשות ביותר בישראל".12

פסק דינו של השופט לוי בעניין עמותת מחויבות, על-אף שנותר בדעת מיעוט, תרם תרומה משמעותית לעיצוב המשפט הישראלי. הדיו נשמעים עד היום בפסיקה וזוכים להתייחסות נרחבת בספרות המשפטית.13

ואין זו אלא דוגמה אחת.

בהענקת מלגות ההצטיינות היום מפעמת רוחו של השופט לוי, רוח של הגשמת חזונם של מקימי המדינה "אשר הרהיבו עוז לשוות בנפשם מקום שמתקיים בו שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור";14 רוח האוצרת הבטחה לעתיד שוויוני וצודק יותר, מתוך אמונה בערכו ובייחודו של כל בן אנוש.

הערות

1. בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר, פ"ד ס(4) 464 (2005).
2. התשמ"א-1981. התיקונים נעשו באמצעות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002.
3. סעיפים 2 ו-4 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
4. מפי הנשיא א' ברק (ובהסכמת המשנה לנשיא מ' חשין והשופטים ד' ביניש, א' ריבלין, א' פרוקצ'יה וא' גרוניס).
5. עניין עמותת מחויבות, בעמוד 480.
6. שם, בעמוד 481.
7. שם, בעמוד 490.
8. שם, בעמוד 495.
9. שם, בעמודים 496-495.
10. שם, בעמוד 495 (ההדגשה הוספה).
11. שם, בעמוד 515.
12. שם.
13. ראו, למשל: ברק מדינה "הגנה משפטית על הזכות לקיום אנושי בכבוד: הזכות החוקתית ומעבר לה" עבודה, חברה ומשפט יד 227 (2015); אהרן ברק כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה 204-199 (2014).
14. עניין עמותת מחויבות, בעמוד 516.

תאריך:  11/06/2017   |   עודכן:  11/06/2017
מרים נאור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
השליחות השיפוטית של השופט אדמונד לוי
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זוכרים את הספר הנסיך הקטן? הוא נכתב ע"י הצרפתי אנטואן סנט אכזופרי, איש מעניין וצבעוני מתחילת המאה הקודמת. הוא היה סופר, משורר, עיתונאי ובעיקר טייס. את הספר הנסיך הקטן הוא הגה לאחר שמטוסו נפל בסהרה והוא נאלץ לבלות 3 ימים במדבר עד שניצל. השהות ואי הוודאות עוררו אצלו הרבה שאלות על החיים. החיים בעיני המבוגרים והחיים בעיני הילדים. וכך הוא כתב:
06/06/2017  |  שמואל האוזר  |   נאומים
ידידי, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת,
05/06/2017  |  מירי רגב  |   נאומים
בוקר טוב פרופסור יורם קרול, הכוח המניע של הכנס המעניין הזה. לפני כמה שנים, הייתי סטודנט שלך, של פרופסור משה בן-חורין, של פרופסור דן גלאי, של פרופסור מנחם ברנר וגם של פרופסור איתן שישינסקי. לימדתם אותי על התפקיד של הבורסה ושכנעתם אותי שיש חשיבות גדולה לתפקיד הבורסה במשק הכלכלי. רק לפני שנתיים, פרופסור משה בן-חורין שעמד בראש הוועדה לעידוד הנזילות בבורסה המליץ על דרכים לחיזוק מעמדה של הבורסה, והצביע, בין השאר, על הצורך בשינוי מבנה הבורסה. לפני 3 חודשים העברנו את החוק בכנסת שמיישם את ההמלצה.
29/05/2017  |  שמואל האוזר  |   נאומים
ברצוני להקדיש את דבריי היום לביקורות שנשמעות מעת לעת בנושא הסדרי הטיעון הנערכים ע"י הפרקליטות והתביעה המשטרתית. כאשר נערך הסדר טיעון בתיק עם פרופיל ציבורי גבוה - כמעט מיידית אשמע את הסיסמאות הידועות והשחוקות מוטחות לכל עבר - הפרקליטות היא רחמנית מדי; מפלה לטובה מיוחסים ואישי ציבור; פועלת במשוא פנים; מקלה עם עברייני מין; ועוד כהנה וכהנה.
22/05/2017  |  שי ניצן  |   נאומים
השופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון זה הכנס האחרון באילת שתהיי בו כנשיאה, ולמרות שביקשת ללא טקסיות אני רוצה שתדעי שאפי ואני לא מוותרים לך ובעוד חצי שנה נחגוג.
22/05/2017  |  איילת שקד  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il