אני חייב להתוודות היום בפני קוראיי החולקים על רוב דעותיי: אני לא פרופסור מומחה לכללי אתיקה כמו אסא כשר וגם אינני שר החינוך כמו
נפתלי בנט המבקש לשנות סדרי עולם במוסדות האקדמיים הרבים המתפרנסים בהרחבה מן הקדרה של ההשכלה הגבוהה. אבל אני בהחלט מסכים עם שני האישים המכובדים האלה שיש להתקין, אחת ולתמיד, קוד התנהגות מחייב לכל חברי הסגל האקדמי, אם יסכימו לכך או יסרבו. אך כיוון שיש היגיון רב בכללים האתיים המוצגים בימים אלה לשיפוטו של הציבור הרחב, נראה לי שיהיה זה נכון וצודק להפעיל קוד אתי שכזה או דומה לו, גם על ישיבות הממשלה והתבטאויות שריה, כולל ראש הממשלה.
כיוון שאינני מומחה בעל תואר פרופסור לאתיקה, החלטתי לדרוך בדיוק על העקבות שהותירה אחריה יצירתו מעוררת הסערה האקדמית של אסא כשר. הקוד שלי מכיל הוראות נרחבות הנוגעות כמעט לכל התחומים במוסד הסגור שבו יושבים מנהלי המדינה, החל מפעילות בתקשורת, הרצאות בחוגי בית או בערבי ראיונות שמארגנים חוגים פוליטיים שונים ומשונים, ועד פרסום מאמרים בתקשורת. ההוראות שלי כוללות גם מתן אפשרות לציבור לדרוש מהשרים הבהרות אם אמרו דברים ש"יצרו מראית עין של פעילות חריגה ואסורה", וכן מציינות כי שרים צריכים להתנצל בפומבי אם חרגו מההנחיות באופן מהותי.
בין ההנחיות מרחיקות הלכת הללו אני מציע כי חבר ממשלה "לא ירשה לעצמו לסטות מן המצע של מפלגתו, לא לשם פעילות פוליטית לקידום מעמדו או השמצת יריביו, ולא לשם הטפה להתחיל להאמין באלוהים שבשמיים,סטייה של מה בכך - מותרת, למשל לקרוא לאחד מעמיתיו בממשלה בכינוי המביש "שקרן" או משהו דומה. סטייה משמעותית הכוללת ביקורת או מילות גנאי מרובות על פעילות כושלת או לא ראויה של אחד מהעמיתים בממשלה, היא בלתי ראויה ואף עלולה להיות בגדר ניצול סמכות לרעה שעליה מותר יהיה לראש הממשלה לנזוף בשר החרגן.
כמו הצעת הפרופסור כשר לאקדמאים גם אני מציע, כי על חברי הממשלה לנקוט זהירות בשימוש בחומרים "הכוללים גם היבטים שבאופן מובהק אינם בתחום אחריותו ועניינו של השר", כמו הביקורת שהשמיע שר החינוך על "הטיפול הכושל של שר הביטחון בנושא המנהרות מרצועת עזה". זה ועוד: אם יתברר כי לדעת הציבור סטה השר מהמותר לו על-פי תחום אחריותו, הוא יהיה חייב להודות בפני הציבור, "באופן ענייני ומנומס", מה הייתה טעותו. כל כללי האתיקה האלה יחולו גם על ראש הממשלה והשאלה אם יש מקום לנזוף בו תועלה לדיון מיוחד במליאת הממשלה, ללא נוכחות המוזמנים.
בניגוד לקוד האתי שהציע אסא כשר רק למוסדות האקדמיים הצעתי רחבת היקף יותר משלו. אני מציע שכל כללי ההתנהגות האלה יחולו גם על מאות הישיבות שצמחו בארץ כמו פטריות אחר הגשם ועל הרבנים המרביצים בהן תורה לראשיהם ולבבם של האברכים ההוגים בתורה יומם ולילה. בנוסף חשוב ביותר שעל-פי הקוד האתי שלי ייאסר על הרבנים להתקרב עד למרחק של ארבע אמות לפחות מתלמידיהם, כדי להימנע ממגע קרוב אסור, מחשש להתגברות הייצר.
כדי שלא ייווצר מצב - אפילו לא למראת עין - של סתימת פיות ומלחמה נגד
חופש הביטוי, מציעים כללי האתיקה שלי שמותר יהיה לשרים לגנות או לבקר בחריפות הראויה כל פעילות פוליטית שיש בה תמיכה ישירה בנציג של מפלגה או במפלגה שכבוד השר איננו חבר בה, כמו-כן מותר יהיה לשר להביע "התנגדות לכל פעילות שיש בה תמיכה ישירה, או התנגדות, לעמדה מסוימת הנתונה במחלוקת ציבורית מוכרת, שהובאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי". כמו, למשל, שרות משותף של גברים ונשים בצה"ל.
הקוד האתי שלי המוצע כאן לשיפוט ציבור קוראיי, לאחר "דיון מעמיק בסוגיות העומדות על הפרק", מאפשר לשרים פעילות ארגונית מפלגתית כדי לקדם את סיכויי בחירתם מחדש לכנסת במסגרת הפריימריז. שר שיחרוג מכללי ההתנהגות של הקוד האתי שלי, ייענש בהרחקה מישיבות הממשלה, בהתאם למידת החריגה מהכללים המחייבים.
כדי שהקוד האתי שלי לא יישאר בגדר אות מתה חשוב ביותר להקים גוף פיקוח ומעקב קבוע אחר פעילות השרים כדי למנוע סטיות מכל סוג ומין. כיוון שעדיין לא הצלחתי לגבש עמדה סופית בנושא זה, אני מציע פתרון ביניים זמני שלפיו הפיקוח והמעקב יועברו לידיו הנאמנות של
מבקר המדינה, שידאג לדווח, כל חודש, למזכירות ממשלה על-מנת לוודא מה וכמה היו החריגות ולהמליץ מה יהיו העונשים המתאימים.
סוף דבר: כל שר שלא יסכים עם הנחיות הקוד האתי שלי, יוכל תמיד לגשת לספריית הכנסת, לשלוף משם את דוח המבקר, לעיין בו ולהבין שכמו תמיד דבר לא נעשה ועולם הממשלה כמנהגו הישן נוהג, ממש כמו העולם האקדמי.
