אדוני נשיא המדינה מר ראובן ריבלין; נשיאת בית המשפט העליון השופטת
מרים נאור; שרת המשפטים הגב'
איילת שקד; המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט
אליקים רובינשטיין; חברי הוועדה לבחירת שופטים; חברותי וחבריי השופטים; השופטים
דוד מינץ ו
ג'ורג' קרא המתמנים היום לכהונת שופט בבית המשפט העליון; משפחתי היקרה; מורי ורבותיי.
אפתח בברכה מיוחדת לחבריי השופטים ג'ורג' קרא ודוד מינץ, המצטרפים היום לרשימת שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. מעבר למקצועיות הרבה ולוותק שצברו לאורך השנים, שניהם גם יחד מסמלים את המגוון הייחודי של החברה בישראל, אשר בא לידי ביטוי גם בבית המשפט העליון, ואני מאחל להם הצלחה וסיפוק במלאכה כה חשובה ואחראית אשר עומדת בפניהם.
תודה לוועדה לבחירת שופטים שבחרה בי לכהונת "המשנה לנשיאת בית המשפט העליון", וכמובן לנשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, שבמשכנו התכנסנו היום. תקופת כהונתי כמשנה לנשיאה תהיה אומנם תקופה קצרה מאוד ביחס לשנים בהם
כיהנתי כשופט בערכאות השונות, אך עבורי ועבור הציבור הערבי-ישראלי - שאליו אני גאה להשתייך - היא תהיה משמעותית וסמלית באופן מיוחד, כי בכך נסללה עוד דרך ונפתח עוד פתח לייצוג ערבי-ישראלי בתחום השפיטה, וכולי תקוה שכך יהיה גם ביתר התחומים בשירות הציבורי.
בשנות כהונתי בבית המשפט העליון למדתי את חשיבות ההמשכיות במוסד השיפוטי העליון במדינת ישראל, יחד עם החשיבות הרבה של אמון הציבור במערכת המשפט, כי "שופט הולך ושופט בא - ובית המשפט לעולם יכּוֹן".
חבריי השופטים המתמנים היום, קחו נא מהשופטים הפורשים את הלפיד, שאוהו ביראה ובגאוה, ובטוחני שתעשו זאת בדרככם הייחודית לטובתה של מערכת המשפט במדינת ישראל.
כעת מצויים אנו כבר בשנת השבעים למדינת ישראל, אשר חרתה על דגלה בהכרזת העצמאות ולאחר מכן בחוקי היסוד, את היותה "מדינה יהודית ודמוקרטית". בפני המדינה עומדים אתגרים רבים וחשובים, ואחד מהם הוא נושא "השוויון", ועל כך תרשו לי לומר מספר מלים בעניין המאבק של הציבור הערבי-ישראלי לשוויון. אכן יש התקדמות בנושא, אך עדיין עוד ארוכה הדרך, ועלינו - כחברה - להמשיך ולפעול על-מנת לממש את רעיון "השוויון". וכדברי אריסטו, ובעקבותיו פילוסופים אחרים "יחס שוויון אל בני אדם שווים הינו, הוא עצמו, צורה של צדק". והרי ככתוב בספר דברים פרק טז: "צדק צדק תרדוף"; וכלשונו של ג'ובראן אחר - ג'ובראן חליל ג'ובראן: "הכיצד אאבד את אמונתי בצדק החיים,
כאשר אני יודע שחלומות הישֵנים על נוצות אינם יפים יותר מחלומות הישֵנים על רצפה". בטוח אני כי בית המשפט העליון ימשיך לתרום את תרומתו לזכויות אדם. וכאן אצטט דברים שאמר ד"ר בנימין זאב הרצל: "איננו מפלים בין אדם לאדם, איננו שואלים מה דתו של אדם, ומאיזה גזע הוא, עליו להיות אדם, ובכך אנו אומרים די...".
לא אוכל לסיים דברים אלו מבלי לומר כמה מלים לחברי הטוב משכבר הימים, המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין. אֵלי! היה לי העונג להיות עמית שלך בבית המשפט העליון תקופה של כ-14 שנים. חכמתך ותבונתך שהם שֵם דבר, הידע העצום שלך בכל התחומים בכלל ובמשפטים בפרט, המזג השיפוטי הנוח והנעים שלך, כל אלה יחדיו ועוד, היו לי מושא להערכה גדולה. תמיד היית עבורי חבר יקר, נאמן ומסור. עוד אתגעגע לפתקים הקטנים שהיית מעביר אלי מדי פעם, פתקים אשר כללו דברי פרוזה ושירה בשפה הערבית שהתאמו לסיטואציות ספציפיות שהיו בפנינו, ותמיד חיפשתי בהם ולוּ שגיאה אחת בשפה הערבית, אך כיוון ששליטתך בשפה הערבית מצויינת, מעולם לא מצאתי. ותמיד תמיד אזכור איך נהגת לכנות אותי "כמנהג ג'וברין יהודאין". אני רוצה לאחל לך הרבה בריאות ושתמשיך להצליח בכל מעשיך לאחר הפרישה.
היו ברוכים.