מדינה קטנה וצפופה וכונסים בה מעט

פרשת מינויים של עורך דין גיל אורן, ממשרד עורכי-הדין יגאל ארנון ושות' ועורכת הדין אלונה בומרגרטן, ממשרד נשיץ ברנדס אמיר, עורכי דין, כנאמנים למימוש הליך הבראת רשת "גלובס מקס", בידי בית המשפט המחוזי, בירושלים במסגרת אישור הקפאת הליכים שביקשה וקיבלה רשת זו, ממחישה עד כמה קטנה וצפופה היא המדינה וכמה מעטים הם העוסקים בתחום של פירוקים, כינוסים, נאמנים ושאר בעלי תפקידים שעיסוקם כינוס נכסים, פירוקים, פשיטת-רגל, מנהלים מיוחדים, נאמנים ועוד.

למרות שלאחר שנשמעו דרישות וטענות, מצד ציבור עורכי-הדין ורואי-החשבון, כי המתמנים לתפקידי נאמנים, מנהלים מיוחדים, מפרקים, כונסי נכסים ושאר בעלי תפקידים, בעניינים הסובבים ונסבבים סביב התחום של פירוקים, פשיטות רגל, כינוסים וכל הקשור בכך ולמרות שהרשימות "נפתחו" והוגדל מספר העוסקים בכך, הרי דוומה שדבר לא נשתנה. תמיד תמיד נוסיף לראות אותם השמות, תמיד נקרא אודות אותם משרדים ותמיד מי ממשרדיהם יהיו מי שיזכו בנתח השמן של המינויים הקשורים בהליכי פירוקים, הקפאת הליכים, פשיטת רגל, כינוס ועוד.

הסיבה לעובדת אי-חילופי המשרדים ובעלי התפקידים, המתמנים לתפקידים הקשורים בהליכי פירוקים, הקפאת הליכים, פשיטת רגל, כינוס, נובעת - ראש וראשונה - כי מי שמבקש הליך של כינוס או הקפאת הליכים, מציע עורכי-דין מטעמו והמקורבים אליו. זאת ועוד. בדרך כלל, מתמנים לתפקידים אלה נציגי של בעלי החוב הגדולים. דבר שבשגרה הוא, כי החברות הגדולות במשק, שעניינם סחר כלכלי ועסקי ומוצאות עצמן לנקוט בהליכי פירוקים, הקפאת הליכים, פשיטת רגל, כינוס, עקב חובות של בעלי חוב להן, עוסקת דרך כלל עם מספר מצומצם של משרדי עורכי דין ורואי חשבון. בדרך כלל מדובר במשרדים הגדולים ביותר ואלה המקושרים ביותר, בארץ הקטנה והצפופה שלנו.

כך נוצרה מציאות הדברים לפיה מונו עורכי הדין אלונה באומגרטן וגיל אורן, כנאמנים למימוש הליך הבראת רשת "גלובס מקס", שכן בבקשת הקפאת הליכים שהגישה רשת זו, לבית המשפט המחוזי, בירושלים, ביקשה חברה זו, מיוזמתה היא למנות שני עורכי-דין אלה, כמי שישמשו כנאמנים בהליך זה. שני עורכי דין נמנים על מספר משרדים, הנכללים "ברשימה הידועה והמוכרת" של משרדים גדולים ומקושרים ביותר, בארץ. איש אינו מטיל דופי חלילה וחס בכישוריהם של שני עורכי דין אלה, ביושרם או באמינותם של עורכי דין אלה. עם זאת, העיתונאית, ענת רואה, מעלה, ברשימה שפרסמה, בעניין זה, בעיתון "כלכליסט", מספר עובדות המצריכות התייחסות נוספת למינוי זה.

ענת רואה מציינת, ברשימתה, כי מבדיקת "כלכליסט" עולה, כי עו"ד אלונה בומגרטן, שותפה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, שמייצג כבר כמה חודשים את גלובוס, ועו"ד אורן שותף במשרד יגאל ארנון, המייצג את פסגות, הנושה הגדול של גלובוס. עוד מציינת היא, ברשימתה, כי עו"ד גיל אורן היה מעורב בהסגר החוב הקודם בין פסגות לגלובוס.

כמפורט ברשימתה של ענת רואה, הרי בעת שנאמן מתמנה בהקפאת הליכים, עליו לחתום על תצהיר ניגוד עניינים ובו עליו לדווח על "קיום זיקה לחברה, לבעל עניין בחברה או לנושה מהותי". עו"ד אלונה בומגרטן כתבה בתצהירה, כי משרדה מייצג את גלובוס, אך אין היא אישית מייצגת את גלובוס, כפי שאכן המצב בפועל. בתצהירו של עו"ד גיל אורן נכתב, כי אין לו זיקה בחברות ו"אין לי כל קשר קודם אליהן". עוד כתב הוא, כי משרדו יגאל ארנון והוא עצמו מייצגים את פסגות. בתצהירו של עו"ד גיל אורן, לא צוין, כי עו"ד גיל אורן, באופן אישי במסגרת ייצוג פסגות טיפל באופן אישי בהסכמים בין פסגות לגלובוס.

בתגובה לפרסום ב"כלכליסט" מסר משרד עורכי-הדין יגאל ארנון ושות', כי: "הטענה בכתבה בטעות יסודה. פסגות מינה את עו"ד אורן לבעל תפקיד לפי סמכותו כנושה הרשאי לקבוע את זהות בעל התפקיד. השופט אישר את המינוי". מפסגות נמסר, כי: "מדובר באיש המתאים ביותר לתפקיד עבור כלל הנושים בשל היכרותו עם החברה ומצבה". עו"ד אורן מסר: "לא ייצגתי את גלובוס ולא הייתי קשור בה. המשרד ואנוכי מייצגים את פסגות, וההיכרות עם החברה לא נראית לי דבר שלילי או דבר שעשוי להטריד". מנשיץ ברנדס אמר, משרד עורכי-דין נמסר ל"כלכליסט" כי: המשרד אינו מייצג כדרך קבע את גלובוס מקס אלא החל את עבודתו המשותפת עמה במארס לבקשת בעלי המניות העיקריים. כחלק מתנאי בעלי המניות להמשך מימון פעילותה של החברה וההוצאות במסגרת הקפאת ההליכים דרשו בעלי המניות שאחד הנאמנים יהיה מהמשרד. מינוי הנאמן ממשרד עו"ד של החברה אושר על-ידי הנושה המובטח פסגות, שביקשו כי עו"ד נוסף שמקובל עליהם ימונה גם הוא כנאמן".

אתמול, בערב (יום ג') מינה שופט בית המשפט המחוזי, בירושלים, עודד שחם, את רו"ח בועז ברזילי, כנאמן שלישי ונוסף לשני הנאמנים הקודמים, במסגרת הליך הקפאת ההליכים של רשת "גלובס מקס". בהחלטתו כתב השופט - בין היתר כי: " נוכח הקושי שהועלה, בדבר ניגוד אינטרסים אפשרי אליו עלול להיקלע מי הנאמנים בביצוע בדיקות שונות (...), שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג בו יש צורך במינוי נאמן נוסף". בכך דחה השופט, עודד שחם, בקשת חברת עמיטק והעובדים למנות נאמן נוסף מטעמם והחליט לקבל עמדת כונס הנכסים הרשמי, בדבר גורם אוביקטיבי, כנאמן נוסף, על שני הנאמנים הקיימים כבר והפועלים במסגרת הליך הקפאת ההליכים הקיים.

נוכח השתלשלות הדברים בפרשת מינויים של שני הנאמנים והעובדות שהתברר באשר לקשרי העבודה, לכאורה, של משרדיהם עם מקס גלובס, בעבר ומבלי להביע דופי אפילו לא ברמיזה כלפי שני הנאמנים שפונו, הרי מן הראוי שכונס הנכסים ישקול דרך אחרת, בכל הקשור למינוי בעלי תפקידים בתחומי הליכי פירוקים, הקפאת הליכים, פשיטת רגל, כינוס ועוד, בעתיד. אולי, כדאי לפסול לחלוטין בעלי תפקידים העובדים או הקשורים למשרדים שהיה להם בעבר כל קשר עסקי וחברתי, מכל מין וסוג שהוא, עם מי שבענייניו מתחילים הליכים שכאלה, בבית המשפט.