|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי

חופש עיתונות

העיתונות היומית על שלוחותיה בתקשורת, מקיימת יחסי-מין מחוץ למסגרת נישואין עם חוגים צחורי כנף באקדמיה הנאורה השורה באוניברסיטאות של המדינה
09/07/2017  |   אורי שרגיל   |   מאמרים   |   תגובות
ישראל איום

מאז ומתמיד העיתונות הייתה מגויסת. היא הביאה את דברו של הקיסר, המלך ועושי דברם. לעתים קרובות היא החליפה קרובים ועברה לשרת גם את הצד השני. בצד השני כמות הצדק, מדפי האמת וגגות היושר במחסנים הם בדיוק כמו בצד הראשון, אבל ייתכן שהמטבע יותר קשה. מי שסבור שיש עיתונות חופשית או חופש עיתונות, לחלופין ו/או לסירוגין – שוגה באשליות מתוקות עם השפעות ארוכות מטווח.

אדם שאוכל דגים - אוהב דגים? אם אדם קוטף פרחים - סימן שהוא אוהב פרחים? בשני המקרים אדם כזה אוהב את עצמו ומשתדל ליפות ולהשביע את גחמותיו בעזרת דגים ו/או פרחים. עשירים עושים זאת גם באמצעות עיתונות 'אוהדת' או דוגמניות. כלומר, כמו שהם קונים נשים דקות גזרה בנות 25 הם קונים ספסל בעיתון. כמו שקונים מודעת אבל עם קצת יותר שמחה. כן, יש גם סחר-מכר בנושא ולפעמים ה'עיתונאי' מוזמן לעשות סיבוב על מכוניתו החדשה של הטייקון (מחירה 2.5 מיליון דולר) ו/או על הדוגמנית החדשה. הדגם המשומש עובר לעורך. מה לא ברור בטכניקת הגומלין והתגמולין שבמרכז החיים שלנו? האם העיתונאי המצטיין לשעבר, לכאורה רונאל פישר, התנהל מחוץ לאטמוספרת המציאות?

אם מישהו רוצה ללמוד כמה שחיתות מסתתרת מאחורי הקלעים של הצגת התיאטרון ששמה 'העיתונות' – יקרא את ספרו של הצרפתי מופאסאן, 'בל אמי', שיצא לאור כבר ב-1885 וטרם נאנס ליחו. בסוף חייו היה הסופר הגאוני מאופסן בבית משוגעים. הוא בחר להשתגע כי המציאות הייתה אופציה גרועה יותר. בקצה ימיו בא לבקרו חברו אכסל מונתה (מגילת סן מיקלה) ומצא אותו מפזר זירעונים בגינה. מה אתה עושה? שאל את הסופר שכמעט היה אדיש למראה חברו האהוב. אני זורע, ענה הסופר, ככדי שיצמחו עוד הרבה מופאסאנים...

50 גוונים של צביעות

כדי לסמן מדיד כלשהו לכמות הצבע, רמת הצביעות וריכוז העופרת הרעילה הנפוצה בקרב ה'בחורים-הזעצערים' בדפוס העברייני של התקשורת, יש להתבונן בשתי דוגמאות חברתיות: העיתון 'ישראל היום' זוכה למנה גדושה של התנגדות מתחומי אירגוני חופש הפרט, הביטוי, העיתונות וגם זכויות האדם הפלשתינים. ההגנה הנלהבת משתרעת על בריקדות המהות, האיכות והכמות של הדמוקרטיה – שהעיתון 'ישראל איום' מהווה סכנה נוראה לעצם קיומם מעצם היותו עיתון רפש-שטני, פאשיסטי, יציר כפיו של אשמדאי, המשרת את המנוולים והממזרים השואפים לשנות את החוקים בלי שנדע על כך.

כן, שמעתם נכון - העיתונות היומית על שלוחותיה בתקשורת, מקיימת יחסי-מין מחוץ למסגרת נישואין עם חוגים צחורי כנף באקדמיה הנאורה השורה באוניברסיטאות של המדינה (גם כאלה שמחרימים את עצמם, אבל לא את תלוש המשכורת שלהם). היא יוצאת כל לילה לשחוט את העיתון הזה כי הוא מהווה סכנה קיומית לדמוקרטיה השבירה שלנו... דווקא בעקבות דרישתה של סעודיה לסגור את אל-ג'זירה, ביטאונו של ברון הטרור האיסלאמיסטי העולמי ופטרונו של החמאס, נזעקו כבשני הנאורות ברחבי עולם להתריע מפני התוקפנות הגסה המאיימת להרוס את חופש העיתונות והביטוי. אוי לנו מפני המספריים של הגזרה השווה...

בחלק השני של ההדגמה, מתקיימות בארצנו 'תנועות-מנהיג', ללא שמץ חופש וללא ביטוי של חופש-ביטוי, ללא כל בושה דמוקרטית, כגון 'יש עתיד', 'כולנו', 'ישראל ביתנו'. אלה מפלגות של איש אחד הבוחר לעצמו את השאר על גבי מצע. בעולם הציני שבו אנו משכשכים מפלגות-יחיד אינן מהוות שמץ איום למהות דמוקרטיה או לפחות דוגמה רעה שיש להוקיעה. מנהיגי סגולה אלה טוענים, בכנסת ובציבור, שהם אלה המגוננים בחזה חשוף על בית המשפט העליון, על ערכי צהל, על חופש הביטוי הלאומי, על העיתונות, על זכויות האזרח, הערבים והלסביות ועל הדמוקרטיה – מה לא? אתם חשים באבסורד? קשה להבחין כיוון שזיקית-הצביעות הנפיצה מסווה כל גוון של צבע באורה המלטף ועוטפת אותנו גם בחמלתם הרוטטת לבעלי-חיים. חמלה שכזו הייתה נהוגה גם בגרמניה שלפני.

תחקירנות שותתת אדם

הפרקטיקה של כל מוסד עיתונאי/תקשורתי מצליח ובעל השפעה בנויה לא רק על הגיבוי שהוא מסוגל להעניק לפוליטיקאים ו/או טייקונים אלא גם על הכושר התחקירני שהוא מפתח במיומנות במרוצת השנים. השיטה של רונאל פישר לכאורה זכתה להצלחה כלכלית ניכרת. אתה – כלומר העיתונאי שבתוכך – בא אל אישיות שנויה במחלוקת ואומרת, יש לנו חומר תחקירי כלשהו ויש לי שאלות לשאול. איך בכלל הגעת אלי? שואל האזרח רב-ההשפעה שהפך לקפקא, כי גם לו יש קשרים ביחידות החוקרות. העיתונאי לא יאמר לו שאת החומר אסף חוקר פרטי בשירותו של אייל נוגח הון ואון מהצד השני של שרשרת המזון. האיש מאחורי המזון כבר הציע לתחקירנים עבור מימון המחקר ופרסומו, נניח 350 אלף (בדולרים, כמובן). מה עושים עכשיו שואל התחקירן את הנלחץ התורני? כמה שווה לכם לא לפרסם את התחקיר הזה? שואל הנכבד ומתיישב בכבדות בכיסאו. תראה אומר התחקירן המכובד גם הוא, כבר השקענו פה חצי מיליון (בדולרים, כמובן) ויש עוד כמה נתיבים פתוחים... כמה, אתה מציע, יעלה לסגור את הסרט הזה, זה ממש ספרות זולה? תוסיף עוד מאתים, אומר התחקירן. וכך נגנזת מהות התחקיר ומה שמתפרסם ראוי לפוליצר או פוליצ'וק.

העיתונות נגד הציבור וביבי

התעקשותן של העיתונות והתקשורת להציג את ישראל כמנודה, כמבוזה, כמוחרמת, כחרמנית, כמכותרת בזירה הבינלאומית, כחנוקה וכשותתת ריר אינה תוצאה של חוסר כשרון, חוסר היגיון, עיוורון או טמטום אנושי של עורכיה ומערכיה. זו תוצאה של שנאה עצמית (כבושה) עזה כמוות. כיוון שהתקשורת שונאת עד מוות את ביבי, שרה, המתנחלים, כיבוש הארץ והרג מחבלים לוחמי חופש – היא מכה את עצמה בראש בכל פעם שנחתם הסכם בהיי-טק, באפריקה ואפילו בהודו או בסין הרחוקה. אל תתפלאו אם העיתונות תחל מעתה להמעיט בערכה של הודו ותהפוך אותה לסוג של תרנגול. והכותרת תהיה מצא תרנגול (ביבי) תרנגול הודו - והודו ל'שם'. כי לא ייתכן שלא יהיה פה חרא – כזה שממש מעורר מצוקה נוראית... ואיך ניתן יהיה לעשות 'הוקוס-פוקוס', להעלים את ביבי ועושי דבריו - ממש להחזיר לנו את הבולשביזם החלוצי, המפואר, ש'הקים' המדינה שלנו?

איך זה, רבים בתקשורת שואלים בפליאה, ישראל מצליחה בכל זאת, למרות ביבי, הליכוד, המתנחלים, הספרדים, הפריפרייה, המזוזות, החרדים וכדומה? השאלה האמתית היא: תראו איך ישראל מצליחה - למרותכם!

שלושה בהיסח דעת

שלושה באים בהיסח הדעת, אומר התלמוד - ביניהם מציאה ועקרב. נוחי דנקנר שנמצא בקשיים גדולים התקנא בצל של פישמן שמצליח להשיג הלוואות ענק בכל הבנקים המכובדים ככל שחפצה כף ידו מבלי להתחייב ומבלי לספק בטוחות. גם הדיילת הפרטית שלו הצליחה לגלח (כאילו) 50 מיליון בעוד ידו אוחזת בידה. ידו אוחזת, בין השאר, את העיתונים 'גלובס' ו'ידיעות אחרונות'. מה עוד צריך הבן-אדם (חושב לעצמו נוחי המפרפר) אם יש לו יותר מציפור ביד?

נוחי זקוק בדחיפות להלוואות ענק כדי למשוך עוד קצת זמן בצמרת לפני שהוא עף – הוא רוכש בחיפזון תנין זולל, רעב ותאב - את 'מעריב' תמורת 650 מיליון. המספר מתווה את סדר-גודלה של ההלוואה שנוחי מבקש להזריק לעצמו באמצעות הבנקים שייאותו לו באמצעות העיתון שרכש. אותם מוסדות בנקאיים מפוארים (הבנקים) שלא עושים שום מאמץ להשתחרר מפישמן יכניסו אחר כבוד גם את 'מעריב' לקלאב. זה כוחה של עיתונות חופשית (שהיא מעניקה חופש פעולה) - ומה לא עושים גם למען חופש ביטוי (אולי שני מיליארד?) כדי שהיא תהיה גם לוחמנית וגם חסרת-פשרות? מציאה יש פה, איפה העוקץ?

המחבר הוא עיתונאי קטן בלבד
תאריך:  09/07/2017   |   עודכן:  13/07/2017
אורי שרגיל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חופש עיתונות
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עמעד
10/07/17 17:44
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יצירת השחקנים בהצגת "קרום" בבתיאטרון הקאמרי היא מלאכת מחשבת. הבימאי אילן רונן העניק כאן לשחקניו את מלוא האפשרות להצגת התיפקוד הטוב ביותר שלהם. כל אחד מהם זוכה להחצין את מלוא כשרונותיו וללבב את הצופים בטקסט הסרקסטי, שלא כל הקהל יודע לעכל. וחבל. כי הצחוק הרב שהפיקו המשפטים הקצרים ממי שהבחין בדקויות שבמשחק, היה הערך המוסף לבימוי הכה יצירתי של אילן רונן.
09/07/2017  |  עליס בליטנטל  |   מאמרים
בשולי הכותרות: אונסקו - סניף של עזה מצעד סמים ואלכוהול כחולי המדים - נציגי החוק? ולקינוח רענון המערכת
09/07/2017  |  ציפי לידר  |   מאמרים
אם אנסה להסביר לכם, קוראי החכמים ממני, מהו חשמל, ודאי תכנו אותי בתואר "בור ועם הארץ" שהרי כל אחד יודע מה זה הדבר הזה שאותו מייצרים בתחנות כוח גדולות מופעלות פחם או מזוט שמעליהן נישאות ארובות גבוהות שעשן נפלט מהן אל השחקים. נוכח תגובתכם הצפויה אני צוחק בזלזול ובעקשנות של פרד, אך חוזר על שאלתי הלא כל כך תמימה ואומר: תשובתכם כמעט מדויקת. ומה שאתם אומרים נכון, אבל בכל זאת השיבו לי תשובה. מה זה חשמל?
09/07/2017  |  עמי דור-און  |   מאמרים
פייסבוק היא חברת הפרסום הגדולה בתבל שמבקשת למסחר חומר וירטואלי ולעשות עליו רווח, כמעין הרווח שעושים על המסחר בבורסה. בשוק המניות אין סחורה, יש דמות סחורה וכאילו אתה משקיע בחברות, וכאילו במפעלים או כאילו ברשתות שיווק סיטונאיות ענקיות.
09/07/2017  |  אלברט שבות  |   מאמרים
שמעון פרס: "הטרגדיה הכי גדולה שלנו הייתה בקלפיות. שם הפסדנו את הבחירות".
09/07/2017  |  נאוה קורן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
דרור אידר
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני    מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא    עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il