פלאטו שרון: 250 ד' למשפחות שיפנו את ביתן

שלמה וגדני הוא מתווך נדל"ן מחולון אשר מתמחה בעסקות פינוי-בינוי בשכונות מצוקה. הרקורד שלו כולל בין היתר את התיווך בין הקבלן ישעיהו חכשורי לבין ועד שכונת הארגזים, עסקה שהתחילה כהבטחה גדולה והפכה לפיאסקו קולוסאלי מתמשך. וגדני, שזוקף לזכותו את עצם ההתנסות בשכונת הארגזים, המשיך לעניין יזמים. את המגעים עם תושבי פרדס דקה התחיל לפני כשלוש שנים בשיחות מבית לבית, הרבה לפני שהתקשר עם פלאטו שרון. לדבריו הוא הציע את הפרויקט גם לדלק נדל"ן של יצחק תשובה ולאיש העסקים שעיה בוימלגרין, אבל לא זכה לאוזן קשבת.

בשבועות האחרונים הוא מסתובב בין הבתים בשכונה וזוכה לקבלות פנים חמות ומחמיאות. מצד אחד הוא מאושר, כי בתוך תיק העור החום שלו מונח סוף סוף הסכם חתום. מצד שני הוא מודאג. מניסיונו הוא יודע שגל המחלוקות הצפוי לפרויקט, בתוך הפרדס המשפחתי ובמסדרונות הביורוקרטיה ושוק ההון, עשוי לעצור אותו. "בשכונת הארגזים שני הצדדים התחילו להתפנק בשלב מסוים ולכן הפרויקט תקוע עד היום", אומר וגדני. "אני מקווה שמר פלאטו שרון לא יעשה את הטעויות של חכשורי בהערכת מספר הזכאים לתשלום הפיצויים ובאכלוס מחדש של הדיירים. אני יכול לקוות שגם ועד התושבים כאן לא יתפלג כמו בארגזים ויבוא בדרישות חדשות שיתקעו הכול".

לפי וגדני, הצלחת הפרויקט תלויה בהשלמת הדיירים עם העובדה שהם לוקחים את הכסף ועוזבים. "יש כאן מצב של ווין-ווין", הוא אומר, "המדינה תרוויח כי הדיירים הבעייתיים יתפזרו ולא יסתגרו שוב בגטאות של עוני ופשיעה, ובמקומם ייכנסו דיירים משלמי מסים שיעלו את ערך הקרקע בסביבה. מנגד, גם היזם ירוויח, אם ישיג מהמדינה את הפטורים וההקלות המבוקשות".

הסעיף הקובע לפיצויים בהסכם הרבה יותר מורכב מהתסריט האופטימי שמציג פלאטו שרון. למעשה, הוא לא מציע את כל הכסף מראש למפונים, וזכויותיהם כפופות לתנאים שהוא ישיג מהמינהל - אחוזי הבנייה, הפטור מההיטלים וכדומה. הפרקליט המלווה של הפרויקט מטעמו של פלאטו שרון, עו"ד פנחס זלצר, מאשר כי מדובר בשתי אופציות. "האחת היא תשלום מראש, מה שייאלץ את היזם לגייס את ההון הנדרש ממקורותיו, והשנייה היא באמצעות הקצאת דירות לדיירים". כדי לפצות את כל הדיירים מראש פלאטו שרון ייאלץ לגייס 80 מיליון דולר, סכום שהוא יתקשה לגייס לבד במצבו הכלכלי. ואכן, כבר היום הוא לא פוסל אפשרות שהדיירים שיפונו ימתינו עד שהפרויקט יהיה מוכן כדי לקבל בתמורה דירה במתחם, מה שלמעשה שומט את הקרקע מתחת לרעיון המקורי שלו: קחו את הכסף ועזבו. בסעיף 5ד' להסכם, צוין כי כל זכאי יקבל בזמן הפינוי מקדמה של 30% במזומן וזכויות על דירה אחת בפרויקט, אך באותו זמן מתחייב כל דייר למסור את הדירה ליזם כדי שימכור אותה. ההתניה הזאת מעודדת את הדיירים הנוכחיים לעזוב, כי רק אז הדירות במתחם יהיו אטרקטיוויות לאוכלוסיה יהודית מבוססת והם יקבלו תשואה מקסימלית על נכסיהם.

פלאטו שרון לא מפליג בתיאורים על המשא-ומתן, שאותו ניהלו בשטח בנו, עו"ד יואב פלאטו שרון בליווי של קונסול אוסטריה בישראל, עו"ד פנחס זלצר ובתיווך של וגדני, אבל הוא מבין שעכשיו הגיע התור שלו להניע את המערכת הביורוקרטית ומאמין ביכולותיו. "רק עכשיו, אחרי שחתמנו על החוזה אני מתחיל לדבר רציני ותכלס עם ראש העיריה, עכשיו יש לי את הפרויקט ביד ואני הולך לעבוד, בשבילי, בשביל העיריה, בשביל המדינה, בשביל ערבים. בעתיד אני אולי אעשה איזה הסכם עם חברת בנייה שתבצע את העבודה, אולי אחים עופר, אולי דנקנר, תשובה. אני מעריך שבעוד שמונה שנים הפרויקט יהיה מוכן".

אולי גאידמק ייכנס אתך?

"הוא בנאדם בסדר אבל הוא לא בשביל זה, אני צריך חברה מבצעת. אין לי אתו משקעים, הוא גם הזמין אותי למסיבה האחרונה שלו אבל לא יצא לי לבוא. הוא עשה כמה דברים טובים בשביל מדינה, ועל זה אני אומר לו תודה רבה, אבל כאשר הוא אמר שעמיר פרץ הוא כמו נהג מונית, על זה אני לא מסכים כי אני אוהב אנשים פשוטים. אנחנו מדינה של אחים, אין כאן קלאס כמו באירופה, כאן כולם אותו דבר, המזכירה שלי קוראת לי סמי, עובדי הניקיון בסנטר קוראים לי סמי, אין מיסייה ואין אדון, אתה לא יכול לשנות את זה. וחוץ מזה הוא גם לא יכול להיות ראש ממשלה כמו שהוא אמר, כי אין לו 25 שנה ניסיון בפוליטיקה".

ומי ירכז את כל הפרויקט?

"הבן שלי ינהל אבל אני גם מחפש מנהל כללי, פיגורה גדולה, אולי אקס חבר כנסת, אקס שר, אולי נלך על דן חלוץ? מה אתה אומר, אה? אבל אני לא בטוח שהוא יודע לעשות את זה, כי אני זקוק לאדמיניסטרטור מקצועי. אולי שר שיכון לשעבר. מה אתה אומר על פואד? אני חותם לך שהוא יהיה שר הביטחון, אם ברק יהיה ראש ממשלה".

סגן ראש עיריית תל אביב, ארנון גלעדי, טוען כי הוא אינו מכיר את התוכנית של פלאטו שרון אבל הוא פועל לעודד כל יזמות שמסייעת לפינוי שכונות מצוקה. "הפינוי כאן חיוני אבל הכלכליות שלו לא ברורה ולכן רק גורם פרטי יכול לבצע אותו. עם זאת, העיריה, באמצעות ועדות התב"ע והשפעתה במוסדות המדינה, תתנה כל סיוע בהוכחות וערבויות לשלבי הפינוי, שלא יבנו ויברחו כמו שנעשה במקומות אחרים".

הספקות באשר ליכולותיו ורצינות כוונותיו של פלאטו שרון נשמעות בעיקר מכיוונה של חלמיש, חברת הבנייה הציבורית שמתייחסת אליו כאל מתחרה שמפריע לה לבצע את התוכנית בעצמה. היועץ המשפטי לחלמיש, עו"ד עדי הדר, מספר כי פלאטו שרון הציע בעבר לסייע בשיפוץ היכל העצמאות (שברחוב שדרות רוטשילד בתל אביב) מטעמים פטריוטיים. הדר: "פעם בשבועיים פלאטו מוציא הודעות לתקשורת והוא הוציא גם בעניין הזה וזכה לכותרות ענקיות. התקשרתי אליו ואמרתי לו 'מצוין, לאור ההכרזות שלך, בוא, קדימה, תפתח פנקס צ'קים ונתחיל לעבוד'. הוא אפילו לא החזיר טלפון. כך שנראה לי שיש פער מסוים בין ההכרזות של האיש לבין המעשים".

מנכ"ל חלמיש פדן פתח את השיחה בצחוק מתגלגל למשמע נושא הכתבה, לדבריו, גם הוא מכיר את קצב ההודעות לעיתונות של פלאטו שרון. לגופו של עניין פדן מטיל ספק גדול בהיתכנות הכלכלית של התוכנית המוצעת ובתוקף שיש לסיכומים עם תושבי המתחם, שכן לדבריו רבים מהם אינם סרים למרות.

פדן עורך תחשיב מהיר להצעה של פלאטו שרון: "נגיד שהפרויקט מיועד לפינוי-בינוי עם הגדלה של אחוזי הבנייה ל-780 יחידות דיור. מנגד יש הוצאות פינוי ל-125 משפחות, פיתוח, בנייה ושיווק שמגיעות ל-100 מיליון דולר".

אבל פלאטו מדבר על 1,500 דירות.

"אה, הוא רוצה 1,500 דירות, ואני רוצה לקנות את הירח".

בתוכניות פינוי-בינוי יזמים תמיד מקבלים תוספות לאחוזי הבנייה.

"ראשית, הוא לא יכול לעשות הסכמים על קרקע שיש לי זכויות בה. מלבד זאת, הסדרת תב"ע חדשה תימשך שבע שנים, ומדובר פה בהקלה של פי שניים ויותר מהתב"ע הנוכחית. זה לא סביר ולא מתקבל על הדעת. אם היה מבקש להגדיל ב-30-40 אחוז, זה טווח שהוא עוד איכשהו בר דיון, אבל 1,500 זה נשמע הזוי ומופרך".

הוא מדבר על מגדלים.

"בחייך, לבנות 20 קומות באזורים האלה זה לא נכון לעשות חברתית".

הוא לא מדבר על אכלוס בתושבי המקום, שאותם הוא מוציא תמורת כסף.

"עזוב, זה בלון ברמה שחבל על הזמן. אני קראתי את החוזה שלו אתם והוא מלא חורים, אני כבנאדם לא הייתי חותם על חוזה כזה. בכמה הוא יוכל למכור שם דירה, 100 אלף דולר? גג".

לא, הוא מדבר על דירות פאר שבין 200 ועד 400 אלף דולר במתחם סגור.

"הוא עושה צחוק?"

בעצם הוא הפך למתחרה עסקי שלכם, הרי גם לכם יש תוכנית שם, כמה אתם הצעתם לדיירים כדי שיתפנו?

"לא הגענו עדיין למספרים, כי הם ביקשו מודל לחלוקת הכספים והזכויות בינם לבין עצמם, שזה עוד משהו לא ברור בחישוב של פלאטו שרון. יש לנו כמה רעיונות רק שלצערי הרב כרגע הכניסו לנו עוד איזה רעש למערכת, שזה פלאטו. העיקרון שאליו הגענו הוא פינוי מלא ומוחלט של כולם החוצה. שהם יקבלו כסף ויקנו בשוק חופשי. עכשיו האנשים יקראו בעיתון שהם הולכים לקבל רבע מיליון דולר אז אין אפילו על מה לשבת אתם".

חלמיש מסוגלת לעשות מהפך אורבני אמיתי באזורים כאלה?

"יותר טוב מכל אחד אחר. חלמיש היא היום הגוף היחיד שיודע באמת לעשות פינוי-בינוי. בכפר שלם למשל, שם נשארנו עם הגרעין הקשה בלבד, אבל לאורך ההיסטוריה עשינו שם 2,000 פינויים והיום גרים שם 15 אלף איש בשכונות שנראות מצוין. אנחנו נכנסים עכשיו לפינוי-בינוי בפלורנטין ומתחמים נוספים".

אבל פרדס דקה והסביבה זו מורסה חברתית מדממת במיוחד, שמחייבת שינוי דרסטי ולא פינוי-בינוי מהסוג שאתה מתאר.

"לעניות דעתי לא ניתן לבנות שם מתחם סופר יוקרתי, דווקא לשם יגיעו עשירים מכל המקומות במדינת ישראל? זה רעיון שהוא מנותק מהסביבה. אני כן רואה שם פינוי בינוי לשכונה של מעמד בינוני עם בניינים של 12 עד 16 קומות, עם פיתוח סביבתי נאות, שירותים קהילתיים".

מה המשמעות של הרכבת הקלה שתעבור בדיוק בגבול של הפרויקט?

"רכבת קלה משמעותית למרכזי עסקים ועבודה ולא למתחמי מגורים".

שמואל פלאטו שרון (שייביץ), כבר בן 76, נולד בעיר לודז' שבפולין ובגיל שבע ברח מעיר הולדתו מחופש לילדה עם דודו הבלגי לפאריס. שם הוא גדל להיות איש עסקים, שהתעשר מעסקי מיחזור של נייר, סמרטוטים וברזל. בדף קורות החיים שלו הוא מתאר כיצד הפך לגדול יצרני נייר הטואלט בצרפת, הקים צי של משאיות, עבר לעסקי נדל"ן והשתלב בחיי הלילה של החברה הגבוהה בפאריס.

בשנת 1972 הוא עלה לישראל לאחר שהואשם בעבירות מרמה. ממשלת צרפת ביקשה את הסגרתו וכדי להקשות עליה הוא התמודד בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977, בראשות מפלגת יחיד, שסיסמתה: פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת. במסע הבחירות העלה שני נושאים עיקריים: התנכלותה של מערכת המשפט הצרפתית לפלאטו שרון וגיבוש תוכנית לפתרונות דיור בהשכרה למעוטי יכולת. הוא זכה במספר קולות מספיק לשני מנדטים, אבל בשל היותו מתמודד ברשימת יחיד הוא כיהן כחבר כנסת יחיד עד תום מושב הכנסת ב-1981.

בעקבות מסע הבחירות הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שוחד בחירות. בית משפט העליון הרשיע אותו בשלושה סעיפים והוא נדון לשלושה חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי. בשנת 2000 הורשע פלאטו שרון בבית משפט מחוזי בתל אביב בכך שיחד עם אחרים, קיבל במרמה מחברה צרפתית עשרה מיליון פרנקים צרפתיים. בעסקת טיעון נגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל ושלוש שנים מאסר על תנאי. לקראת הבחירות לכנסת ה-16 קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, כי הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון שוללת ממנו את הזכות להיבחר לכנסת.

במשך שנים רבות פלאטו שרון הוגדר כעבריין נמלט ואף נעצר פעם אחת על-ידי שלטונות איטליה כאשר שהה בביקור. אולם ערב הסגרתו לצרפת הצליח לשחד גורמים בבית הסוהר האיטלקי שאיפשרו את בריחתו לישראל. לדבריו, לפני כמה שנים הוא שילם כופר של 19 מיליון דולר לשלטונות צרפת וחיסל את ענייניו הפליליים שם, ומאז הוא חזר לבקר מפעם לפעם בפאריס האהובה עליו.

בשנים האחרונות הוא כתב כמה ספרים ויש לו תוכנית בוקר בתחנת הרדיו רדיוס, "פלאטו בלי חשבון". באחת התוכניות האחרונות הוא התעמת עם טלי פחימה ואמר לה: "את הולכת עם זביידי למיטה, כי את לא מבינה כלום בפוליטיקה". פלאטו מפעיל באינטרנט גם תחנת רדיו וירטואלית, "ג'רוזלם פלוס', שמשדרת באנגלית, צרפתית וספרדית, ומתעמתת על בסיס קבוע עם שידורים של אל ג'זירה.

את כניסתו לפרויקט פרדס דקה התנה פלאטו שרון בהתחייבות של כל בעלי הבתים הערבים לעזוב תמורת פיצוי כספי. לטענתו, מדובר בהתניה מטעמים כלכליים-חברתיים ולא לאומיים או גזעניים. "המטרה הנוספת שלנו היא לנקות את יפו מפשע ועוני", אומר פלאטו, "הגיע הזמן לעשות גם את זה, כי אנחנו לא יכולים להמשיך לחיות עם אזורים מהסוג הזה. הם חיים שם עכשיו במצב על הפנים ובגלל זה גם אנחנו חיים על הפנים. אחרי 60 שנה צריך לקחת את המדינה בידיים, אבל עזוב דיבורים גבוהים, אתה יודע מה הסוד המקצועי שלנו כאן? אנחנו נותנים לאנשים כסף רציני, וביד. חברות גדולות, פרטיות וציבוריות, הציעו להם 100 עד 110 אלף דולר, אז אף אחד לא רצה ללכת. אני באתי ועשיתי בום, נתתי הרבה כסף, אבל כדי שייגמר.

"נתתי 250 אלף דולר לכל משפחה וחלק גדול מהם זה פולשים של 20 שנה, אתה יודע כמה כסף זה? יהיה להם עם מה ללכת. ברמלה, לוד או יפו, הם יוכלו לקנות דירה ב-50 אלף. בדיזנגוף סנטר, שבניתי יחד עם משפחת פילץ, היו לנו 150 משפחות לפינוי וזה הלך יופי. גם בצרפת עשיתי פרויקטים עם 200 ו-300 פולשים שפונו. אין אתם דרך אחרת, אתה משלם ומקבל את המקום".

האם ערבי עשיר יוכל לקנות דירה בפרויקט?

"תראה, אני אמרתי להם, 'אם אתם תגורו פה, אני לא אוכל לשלם לכם כי אנשים עשירים לא יקנו', וזאת האמת. הם יודעים מצוין שאני לא אנטי-ערבי אלא אנטי-טרוריסט. כאשר תיגמר המלחמה והעוינות ההדדית יגיעו ימים אחרים ואז אולי נוכל לחיות יחד. עד לפני 50 שנה גם היהודים באמריקה היו חיים בשכונות נפרדות. אני בכלל הייתי רוצה שערביי ישראל יעשו גם צבא, מה אתה חושב שאני קורא לגירוש של מיליון וחצי ערבים? הם נשארים פה בדיוק כמו חברים יהודים שלי שגרים בתוניסיה ובמרוקו האיסלאמיות. הם חייבים להיות אזרחים שווי זכויות ליהודים, בהכול. אני לא מסכים שיהיה הבדל או שני מעמדות. תאמין לי שבפרדס דקה כולם מכירים את היחס שלי והם אמרו לי, 'פלאטו, אנחנו אתך בגלל שאתה לא נגדנו'. אולי עוד שלושים שנה יהיה אפשר לגור יחד, בינתיים זה לא עובד.

"במקום התושבים שיפונו אני הולך להביא 8,000 אנשים, זו תהיה עיר בתוך עיר. נבנה שם 1,500 דירות פאר במתחם סגור עם חומה ענקית בשיטה האמריקנית, עם שערים כפולים, שומרים חמושים וכניסה לתושבים עם כרטיס מגנטי בלבד. אורחים ייכנסו רק אחרי שיעברו בדיקה כפולה ויקבלו אישור ממארחיהם".

למה צריך לסגור ככה שכונה שלמה?

"בעיקר בגלל הבעיה הביטחונית, לא הפלילית. בכל מקרה אני יכול להבטיח לך שבדירות שלי לא יהיו אירועים פליליים, וגם אם תתחיל אינתיפאדה שלישית מי שיגור אצלי לא ייפגע. זה יהיה מקום שבו אנשים לא יפחדו לחזור הביתה בלילה. יהיה 'א-מחייה' לחיות שם, כמו אנדרומדה אבל הרבה יותר גדול ומפואר. אני חושב על אדריכל פיליפ סטארק, אבל אם לא הוא, אז אפנה לאדריכל אחר מהחמישה הטובים בעולם. זאת תהיה אחת השכונות המודרניות בישראל, מנהטן ביפו. 90 אחוז מהדירות יהיו עם נוף לים בבניינים מפוארים של 20 קומות ויותר. השכונה נמצאת במרחק 400 מטר מהים ואני הולך לעשות שם גן עדן עם מגרשי טניס, בריכות שחייה ופארקים. אל תשכח שבמרחק 300 מטר משם מקימים את בניין מרכז פרס לשלום בגובה 25 קומות. יהיה פה הרבה סטייל".

זוהיר דקה הוא עורך דין פלילי המוכרז בהסכם כבא כוח של כל תושבי הפרדס החתומים. לפי עו"ד דקה נותרו פחות מעשרה מתנגדים שדוחים את התוכנית על הסף. "החלוקה בין המשפחות התחילה להיות בעייתית. אז אולי יש כאלה שלא רוצים לצאת מסיבות נפשיות ורגשיות, אבל בינינו לבין עצמנו הגענו למסקנה שאין לנו ברירה. עשינו אסיפות דיירים שכללו הצבעות וגם הזקנים בששת בתי האב הבסיסיים הבינו שאין ברירה ונתנו את ברכתם. יש בידינו 100 אחוז חתימות של בעלי הדירות בטאבו, ויותר מ-70 אחוז של הפולשים. לפי החוק החדש, אם 70 אחוז מבתי האב יסכימו להתפנות הדבר יחייב גם את הסרבנים. נכון לעכשיו עוד לא היו דרמות אבל אולי כשיגיע הפינוי יהיה מאוד סוער אצלנו".

לדבריו, הקטע הלאומני של מכירת קרקעות ליהודים עדיין מעורר רגישות. "כל היזמים שניהלו אתנו משא-ומתן דרשו שנצא כי הם לא רצו ערבים בשטח. אומנם זה מצער אבל הבנו שאין מה לעשות והיום יותר מעניין אותנו לגור בבית נורמלי עם איכות חיים. ההסכם העקרוני והסכום הכספי שפלאטו הציע לנו סבירים והוגנים. לפני שהגענו לנוסח האחרון היו לפחות שש טיוטות שעברו תיקונים משמעותיים, הלכנו ובאנו אתן לראשי המשפחות ולזקנים עד שהכול תוקן לשביעות רצונם של כולם. מחיר הפיצוי התחיל ב-150 אלף דולר עד שבסוף הגענו ל-250 אלף".

דקה מונה מספר מכשולים שצפויים במסגרת המשא-ומתן עם המדינה ומפנה את האחריות לפלאטו שרון, שמצדו אומר כי "זה בדיוק המקום שבו אני יודע לעבוד הכי טוב". המכשול הראשון הוא חובות דיירים בסדר גודל של 13 מיליון שקל למס רכוש ועוד כמיליון לעיריית תל אביב. המכשול השני הוא גובה התשלומים שהיזם יידרש לשלם למינהל מקרקעי ישראל עבור הקרקע והיטלי ההשבחה.

עו"ד דקה: "אם המדינה באמת רוצה לפתור את הבעיה היא חייבת לכלול את השכונה ברשימת התוכניות לפינוי-בינוי, ואז באופן חוקי יינתן פטור אוטומטי ממס שבח ותיפתר בעיית החובות למס רכוש. אם לא נוגדר כפינוי-בינוי לא נהיה מסוגלים למכור את הנכסים, כי הם מעוקלים, והפרויקט ייתקע. נראה לך שיש מקום מתאים יותר לפינוי-בינוי? נכון לעכשיו השכונה נכללת בפרויקט שיקום שכונות, כך שהיזם אמור להיות פטור מהיטלי השבחה. רק אם משרד השיכון יקפיא את הפרויקט הדבר יעכב או ימנע את כניסת היזם.

"המכשול האחרון תלוי בתעריף שבו המינהל יחייב את פלאטו שרון על הקרקע. בעבר הגענו להסכמות בעל פה עם בכירי המינהל, שלפיהן הם ישקלו בחיוב את העברת הקרקע לכל יזם שיגיע להסכמות עם הדיירים מהסוג שפלאטו הגיע אליהן, כך שמהבחינה הזאת יש כאן איזה מקדמה. גם ראש העיריה רון חולדאי הביע תמיכה נלהבת במיזם מהסוג הזה. אחרי השלמת פרויקט הניקוז שביצעה העיריה אירחנו אותו כאן, הוא ישב אתנו על כוס קפה, הבטיח לעזור בכל דבר שנבקש ואמר לנו בפירוש, 'תביאו קבלנים ויאללה, תקבלו את כל ההיתרים הנדרשים'".

חולדאי אישר שאכן התקיימה ישיבה עם תושבי פרדס דקה, אך טען כי לא ידוע לו על התוכנית של פלאטו שרון. "אם היזם מעוניין, צריך לפנות לעיריה בדרך המסודרת. העיריה תעשה כל מה שצריך לעשות, כדי לגרום לכך שתוכנית מהסוג הזה תקרה, בלי להתייחס ספציפית לפלאטו שרון".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בתושבים שפלשו למגרשים על קרקעות מדינה ובנו עליהן מבני מגורים או תוספות בנייה למבנים קיימים. המינהל שלח מכתבי התראה לפינוי למספר תושבים בשכונה זו לפני זמן רב. בחלק מהמקרים אף הוגשו תביעות משפטיות לפינוי ובמקרה אחד אף התקבל פסק דין לפינוי. ככל הידוע לנו משרד השיכון קידם במקום תוכנית פינוי-בינוי".

למרות פניות הארץ לא התקבלה תגובת דובר משרד השיכון.

עו"ד דקה מציין: "אנחנו מחויבים לפלאטו לשנתיים שבהן הוא חייב לפתור את כל העניינים האלה ולהתחיל בפינוי. בזמן הזה, גם אם יפנה אלינו יזם אחר, לרבות חלמיש, ההתקשרות אתו אסורה עלינו. לכן, אין בינינו עדיין לחיצת יד סופית אלא הסכם מותנה בלבד, ובהקשר הזה אני מפנה לפתגם בצרפתית שאומר, 'אם אתה אומר יותר מדי פעמים את המלה אם, אתה יכול לשים גם את פאריס בתוך בקבוק'".

חאג' אחמד חליל דקה מיפו נולד בתחילת המאה העשרים כאשר הטורקים עוד שלטו בפלסטינה. הוא היה רפתן עם חושים מחודדים למסחר ונדל"ן שב-1942 ביצע את ההשקעה הראשונה שלו, רכישת פרדס בשטח 23 דונם בשוליה הדרומיים של העיר. יחד עם ששת בניו הוא גידל פירות הדר והפעיל משק חקלאי שכלל בעיקר רפת גדולה. שיווק התוצרת סיפק את צורכי המשפחה ומינף את ההשקעות בנדל"ן. יורשיו מספרים על עשרות דונמים הרשומים על שמם באזור רחובות, קסטינה ופלמחים, אדמת פרדסים חקלאית שממתינה לפקידים יהודים שישנו את הייעוד שלה.

לחאג' דקה נולדו שישה ילדים שהתפצלו לשלוש חמולות, דקה (הגדולה ביותר), סאקחפי ואבו-נהר. כולם מתגוררים במתחם הפרטי של המשפחה ביפו, חלקם בבתים שמוסדרים בטאבו וחלקם באמצעות בנייה לא חוקית על השטח ולכן הם מוגדרים כפולשים. עם הריבוי הטבעי לאורך השנים פלשו בני המשפחות גם לאדמות מדינה בחלקות הצמודות לשטח המשפחתי. סך הכול מדובר בכ-120 בתי אב, 80 מהם בתוך השטח והיתר מחוצה לו. עקב השנים הרבות שבהן הם מתגוררים במקום, שני סוגי הפולשים מוגדרים כ"בני רשות מכללא" ולא ניתן לפנותם ללא פיצוי.

כל שטח המתחם הוא 120 דונם והצפיפות בין הבתים ובתוכם גדולה מאוד. מצבם הפיסי של רוב המבנים רעוע ועל פיתוח סביבתי ותשתיות במתחם שנראה כמו מוסך אחד גדול אין מה לדבר, הזנחה ועזובה שולטות בכול. תחנות הקוק הפרסי והקריסטל לא נראות כיום באזור הפרדס, כפי שהיה בעבר, אבל המתחם עדיין מוגדר כמוקד פשיעה.

בשנים האחרונות, בשל העלייה בביקוש לדיור, עלה מאוד ערך הנדל"ן של משפחת דקה ביפו. ברחוב טולוז שבמערב העיר מקימה משפחה מחמולת דקה בניין של עשר דירות, ואילו בפרדס ההיסטורי נרקמת עסקת הפינוי שאמורה לשנות את חייהם. אלא שעם כל הרצון לשפר את איכות החיים, ולמרות החתימות על ההסכם עם פלאטו שרון, המחשבה על השינוי הצפוי מעוררת חילוקי דעות בקרב דיירי הפרדס.

"הקושי העיקרי הוא ברגשות, אנחנו מאוד מחוברים למקום, נולדנו וגדלנו כאן אבל אין מה לעשות אנחנו לא יכולים להישאר כאן יותר", אומר יחיא סאקחפי, מראשי החמולה שמארח את פלאטו שרון בביתו. "אנחנו רוצות לעבור לרמת אביב גימ"ל", צעקה אחת מבנותיו במטבח. עיניה הקורנות של אמה עודדו גם את אחותה לדרוש בקול רם "לגור ברמת השרון", כאשר הגישה לפלאטו שרון והאורחים קפה ובקלאוות.

הבנות עוד יבינו בהמשך את עובדות החיים, אבל גם ככה הכמיהה שלהן לשכונות היוקרה היהודיות אינה מבטאת את כל התחושות בפרדס דקה. דמעות ראשונות של פרידה נקוות בעיניהם של חלק מהדוברים, ומישהו מזכיר - רק כמטאפורה, רק כמטאפורה כמובן - את המראות הקשים מההינתקות היהודית בגוש קטיף. אחד מבני משפחת דקה נשבע שהוא מת לעזוב את הפרדס, אבל לא יודע לאן, ואיך רוכשים דירה בכלל. "תעזרו לנו, תכתבו שאנחנו אנשים טובים", הוא מבקש. "לאיפה נלך מכאן? אנחנו מפחדים שערבים ביפו לא ירצו שנגור לידם, כי מכרנו את הבתים שלנו, וגם בשכונות של יהודים לא יקבלו אותנו. חוץ מזה, איפה אפשר לקנות דירת קרקע, ואיפה נמצא עוד מקום שבו אחרי העבודה יושבים יחד עם כל המשפחה, שותים קפה ומעשנים בסתלבט? אנחנו אנשים דרווישים ובשיכונים המודרניים יהיה לנו קשה להתרגל".

וישנו גם הקול הדומם, הקשוח, של אלה שהמארחים ביקשו למנוע מאתנו להיפגש עמם בחושות ובכוכים שבמעמקי פרדס דקה. אלה שבגללם תומכי ההסכם חוששים שכל העסק יתפוצץ ברגע האחרון.