|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מלחמה וזיכרון

בספרו "דיר יאסין - סוף המיתוס" מבקש המחבר, פרופ' אליעזר טאובר, מומחה לצמיחתן של התנועות הלאומיות הערביות, הקמתן של מדינות ערב וראשיתו של הסכסוך הישראלי-ערבי, להיאבק בסוכני הזיכרון וההיסטוריה, אשר עושים בפרשת דיר יאסין כלי ניגוח כנגד מדינת ישראל
30/07/2017  |   יהודה שלם   |   כתבות   |   תגובות

לאחר הטבח שביצעו ב-1982 הפלנגות במחנות הפליטים סברא ושאתילא שבבירות, בתקופת מלחמת לבנון הראשונה, העיר פרשן סובייטי כי אין "זו הפעם הראשונה בחייו של מנחם בגין שהוא ביצע טבח, והאשים אותו בשחיטת 250 תושבי דיר יאסין..." (עמ' 201) לשבחו של הפרשן יש לומר שהוא לא הזכיר גם את חלקו של אריק שרון בטבח בדיר יאסין אשר במסגרת התעמולה "דווח שהוא קשר נשים הרות, ואז ביקע בשמחה ובמו ידיו את בטנן ובתוך כך הסביר שבנקודת המבט שלו הוא הורג טרוריסטים לעתיד." (עמ' 203) אריאל שרון כמובן לא לחם בדיר יאסין.

"התודעה ההיסטורית של רוב בני-האדם", כותב יואב גלבר, "אינה מעוצבת על-ידי היסטוריונים... אלא על-ידי סוכניו השונים של הזיכרון... בצורה המתקדמת הוא (הזיכרון) הופך להיסטוריה פופולרית, שליצירתה שותפים סוכני זיכרון רבים וגם כותבי היסטוריה דידקטית ועיתונאית."

בספרו "דיר יאסין - סוף המיתוס" מבקש המחבר, פרופ' אליעזר טאובר, מומחה לצמיחתן של התנועות הלאומיות הערביות, הקמתן של מדינות ערב וראשיתו של הסכסוך הישראלי-ערבי, להיאבק בסוכני הזיכרון וההיסטוריה, אשר עושים בפרשת דיר יאסין כלי ניגוח כנגד מדינת ישראל.

מאז יום הקרב בדיר יאסין, ב-9 לאפריל 1948, נמצא סיפור הקרב במוקד הסכסוך הערבי-ישראלי. זאת מאחר שבעקבותיו החלה נטישה המונית ומבוהלת של ערביי ארץ ישראל, מהכפרים ומהערים. תוצאות ההתקפה אפוא חרגו הרבה מעבר לגבולות הכפר, ואף מעבר לגבולות העיר ירושלים שבפרבריה המערבים שכן הכפר, בעמדה אסטרטגית הצופה על הדרך מירושלים לשפלה.

כיבוש הכפר היה חשוב לכל הפלגים שהיו מעורבים במערכה על ירושלים ובניסיונות להסרת המצור עליה. בסמוך לכפר תוכנן שדה תעופה שדרכו יוכלו להעביר אספקה לעיר הנצורה. קצין ההנדסה של ההגנה שעסק בהכשרת המנחת דרש "לעשות הכל בכדי לטהר את דר-יסין (השגיאה במקור) מיושביה". (עמ' 51)

למרות האינטרס המשותף פרשת דיר יאסין התפתחה לממדים בינלאומיים גם בעקבות היריבות הפוליטית ששררה בין המחתרות, ההגנה מזה ואצ"ל ולח"י מזה, ערב הקמת המדינה וגם לאחריה.

גורמים אלה יצרו שפע של ספרות היסטורית, ברמות שונות, סביב השאלה האם היה טבח בדיר יאסין וכמה נהרגו בהתקפה, שהתרחשה "שבועיים לפני פסח (כאשר) ירושלים היהודית הנצורה גוועה ברעב" (עמ' 47). חשיבות ספרו של אליעזר טאובר והחידוש בו הוא הסדר שנעשה בנתונים אשר מפריך את הטענה בדבר טבח, ונוקב במחצית ממספר ההרוגים שהיה מקובל על רבים מאלה שעסקו והתפרנסו מהפרשה. יש להוסיף ולהדגיש כי המסקנות אליהן הגיע המחבר, במחקר זה, הן תוצאה של עבודת נמלים ממושכת אשר כל היסטוריון ראוי לשמו יכול להתקנא בה.

  • דיר יאסין –סוף המיתוס, אליעזר טאובר, כנרת זמורה ביתן, 2017 - 379 עמ'

טעות במספר?

"מקץ ימים מספר של בלבול (אחרי הקרב) ניהלו נכבדי דיר יאסין ששרדו, ספירה וזו העלתה שמספר ההרוגים היה בסביבות 100." (עמ' 116) משתי טבלאות שונות של שמות ההרוגים, ונסיבות המוות ככל שניתן היה לשחזרן, שערך, פירט והצליב טאובר עולה שבקרב בדיר יאסין נהרגו כמאה (ולא מאתיים חמישים) תושבים. רשימת ההרוגים כוללת נשים, ילדים ותינוקות. מהנתונים עולה כי "רוב האנשים שנהרגו בדיר יאסין נהרגו בתנאי קרב ולא בטבח מכוון שבוצע לאחר מכן. ככלל שהסתיים הקרב, נפסק ההרג." (141)

מכאן נלמד כי הודעתו של הפרשן הסובייטי על הטבח, שמופיעה לעיל, היא עלילה. אך באופן אירוני מספר דומה של הרוגים שאותו ציין הפרשן ננקב בתחילה ע"י מפקד האצ"ל בירושלים. הדיווח על מאתיים הרוגים ערבים בקרב, במסיבת העיתונאים שקיים האצ"ל לאחר כיבוש בכפר, פורסם ב-BBC, ב-TIMES הלונדוני וב-NYT. כך גם תחנת השידור של האצ"ל "קול ציון הלוחמת" ובעיתון "המשקיף" שהיה מזוהה עם המפלגה הרוויזיוניסטית דווח על 245 הרוגים.

ניתן לומר כי בעוד שההוצאות להורג ומעשי האונס כביכול, הומצאו ע"י גורמים עוינים מבית ומחוץ לצרכי תעמולה, הרי שהמספר המופרז של ההרוגים, שאותו דיווח מפקד האצ"ל בירושלים מרדכי קאופמן, היה לצורך אותה מטרה: "כדי להטיל אימה על הערבים..." (עמ' 115)

עם זאת ברור שמפקד האצ"ל בירושלים, בשונה אולי מיהודים אחרים שעסקו בתעמולה סביב פרשה זו, פעל מתוך מניעים פטריוטים, ולא מתוך כוונה ליצור מיתוס של טבח המוני. אף שאין המחבר כותב זאת, ולא עוסק בכך במחקרו, יש מקום לשאול האם השגת המטרה לטווח קצר (הטלת אימה), שאותה ביקש להשיג מפקד האצ"ל, הייתה משתלמת לטווח הארוך (הכפשת האצ"ל הלח"י ומדינת ישראל עד היום).

גם העובדה שהערבים בעצמם המציאו מספרים דומים לא תוכל כנראה לשחרר את קאופמן מ"זכות ראשונים" זו למספר המופרך. ניפוח המספרים יכול היה לשמש את הערבים להמצאת סיפורי טבח. כפי שעשה מזכיר הוועד הערבי העליון חוסיין פח'רי אלח'אלדי שסיפר על "25 נשים הרות, 50 אימהות מניקות ו-60 נשים ונערות אחרות ש'נטבחו כמו כבשים'". (עמ' 202)

יש לבחון את תוצאות התעמולה של מפקד האצ"ל אל מול תוצאות התעמולה של הערבים ובייחוד של אלח'אלדי, אשר המציא את סיפור הטבח והאונס בכדי לזרז את מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל: בטווח הקצר הוא גרם לבריחה המונית של הערבים אך בטווח הארוך הוא הצליח. זאת כפי שאמר עזאם פאשא, המזכיר הכללי של הליגה הערבית "שדיר יאסין 'היה ...הגורם החשוב ביותר לשיגור צבאות ערב' ". (עמ' 199)

המחבר מייחס את ההרוגים הרבים בקרב לכך שדיר יאסין היה אחד הכפרים הראשונים שנכבשו ולא הותקפו כפעולת תגמול. כלומר ההתקפה הייתה, כפי שהסביר ראש המודיעין של אצ"ל בירושלים קלמן ברגמן, ע"מ להישאר בכפר "עד שתהיה לנו מדינה יהודית גדולה על פני ארץ ישראל ועבר הירדן" (עמ' 113).

בעקבות גילוי דעת של הרבנים הראשיים דאז, הרב בן-ציון עוזיאל והרב יצחק הרצוג, שגינו את הפרשה נפגש מפקד לח"י בירושלים יהושע זטלר עם שני הרבנים בנפרד. הרב עוזיאל השתכנע והתנער מגילוי הדעת ואילו הרב הרצוג לא שינה את עמדתו. וזאת למרות שזטלר סיפר לרב הראשי ש"כדי למנוע שפיכות דמים מיותרת הביאו התוקפים מכונית עם רמקול ובזאת סיכנו את חייהם." (עמ' 180)

על דבריו של זטלר יש להוסיף כי אחד מארבעת הלוחמים שנפלו בקרב היה לוחם לח"י, אשר ניסה עם חבריו לחלץ את המכונית התקועה ולקרבה אל הכפר ע"מ שכל התושבים ישמעו את קריאות האזהרה, ולא רק אלו שבפאתי הכפר.

כ-200 כפריים הקשיבו לאזהרות שהושמעו ברמקול, וברחו עם תחילת הקרב ועוד כ-500 במהלכו. מכונית הרמקול לבדה יכולה להזים את טענת הטבח שכן ההודעה פגעה בגורם ההפתעה והקשתה על התוקפים. הנפגעים הערבים בהתקפה נטלו חלק בקרב, אחרים נמצאו בתוך בתים שמהם נורתה אש על לוחמי האצ"ל והלח"י ונהרגו כאשר אל הבתים הושלכו רימונים ואף פוצצו אותם על יושביהם.

כבוד האישה קודם לאדמה

אם אפשר להגדיר שני מסרים עיקריים, המשמשים לתעמולה נגד ישראל בפרשה זו, הרי אלו מספר תושבי הכפר שנהרגו בקרב, ותיאורי ההוצאה להורג והאונס של נשות הכפר.

הפצת סיפורי האונס הייתה במטרה "להפעיל לחץ על צבאות ערב לשחרר את ארץ ישראל מהיהודים" (עמ' 142), אולם התוצאה כאמור הייתה שונה. החשש שהתפשט על פני הכפרים הערבים ברחבי הארץ מפני מעשי אונס היה בין הגורמים לבריחתם של ערביי ארץ ישראל במלחמת השחרור. יש להדגיש ולציין מתוך העדויות שאסף המחבר מניצולי הכפר ורופאים יהודים שבחנו את הגופות, עולה כי לא היו מקרי אונס ואף מהלך הקרב והתפתחותו מנעו אפשרות כזו.

ניתן אם כן לסכם את תוצאות התעמולה, בדבר מעשי אונס וטבח בדיר יאסין, מבחינת מדינת ישראל, בדבריו של בן-גוריון בעניין נטישת הערבים את מקומות מגוריהם במהלך המלחמה: "הם הפסידו וברחו... אני אהיה בעד זה שלא יחזרו גם אחרי המלחמה."

ההיסטוריונים החדשים

בעניין ההיסטוריה של ארץ ישראל במלחמת השחרור נוהגים לומר כי הופעת ההיסטוריונים החדשים החלה בשלהי שנות השמונים. היסטוריונים אלה עוסקים בשינוי הנרטיב הציוני שהיה מוכר על הקמת המדינה והמאבק לעצמאות ומקעקעים את הבסיס המוסרי של המדינה. מסתבר, שמאיר פעיל (פילבסקי) והארכיאולוג מרדכי גיחון הקדימו את בני מוריס, אילן פפה ואבי שליים בארבעים שנה:

"מאיר פילבסקי הגיע לדיר יאסין בשעה 4 אחרי הצהרים, לאחר שהקרב הסתיים... כתב דוח על שהותו בכפר,... פתח את הדוח בשורות מספר מתוך שיר שכתב... ביאליק לאחר הפוגרום בקישינב... באשר להרוגים הערבים כתב פילסקי, 'ניכר שהערבים לא נהרגו תוך כדי קרב אלא העמדו אל הקיר'". (עמ' 205)

מרדכי (גיכרמן) גיחון, קצין המודיעין האזורי של ההגנה, אשר לא טרח לעדכן את אצ"ל ולח"י בדבר עוצמת האש העומדת מולם בכפר, כתב בדוח שלו על "הגברים הערבים שנפלו בשבי, נלקחו למסע ניצחון בירושלים, הוחזרו לכפר ונורו למוות." גיחון המליץ גם "לנצל את תוכן הזה לפעולת הסברה רחבה לערעור האמון בפורשים (אצ"ל ולח"י) גם מבחינת יכולתם הצבאית וגם מבחינה מוסרית." (עמ' 171)

שני דוחות אלה היו הבסיס למחקרים ישראלים רבים שנכתבו על מלחמת השחרור ובהם צוין ה"טבח" בדיר יאסין. הדוחות של פעיל וגיחון נמצאים כמעט בשורה אחת עם השקרים שהפיצו הערבים והבריטים בדבר הטבח והאונס, שביצעו היהודים בערבים בכפר דיר יאסין, ואף היו מי שהשוו את פרשת דיר יאסין להשמדת הכפר לידצה בצ'כיה ע"י הנאצים במהלך מלה"ע ה-2. פקיד בריטי בכיר אף טען כי "ברגן בלזן מחויר" (עמ' 204) לעומת דיר יאסין.

תגובתם של הערבים והבריטים אינה מפתיעה ויכולה להיות מובנת ומוכרת לכל מי שבקיא מעט בתקופת המנדט, בפרעות הערבים ובאופיה של "אלביון הנוכלת". אולי אפשר בדוחק רב, למצוא צידוק לשכתוב העובדות של מאיר פעיל ומרדכי גיחון שנעשה במסגרת המאבק על הנהגת המדינה, וההתמודדות הפוליטית בין המחנות היריבים: "ההגנה" והפלמ"ח אל מול אצ"ל ולח"י.

מה שלא מובן זה מדוע היה צריך מאיר פעיל להמשיך במסע שלו בפרשת דיר יאסין ממשנות ה-70 ועד אחרית ימיו. "עדויות ... שמסר ... מאיר פעיל (לשעבר פילבסקי) מאז ראשית שנות השבעים ועד שנות האלפיים היו אחת התשתיות העיקריות ששימשו את תומכי גרסת הטבח." (עמ' 204)

בקיץ 83' כתב בגיליון "מצפן" אחד מחברי הארגון, עודד פילבסקי (אח של) "על העם הפלשתיני הדווי: הם לא התכנסו בוואנזה אלא בקריית הממשלה בירושלים. הרוצחים מקיבייה דיר-יאסין ויום האדמה 1976. הם תיכננו את הפתרון הסופי לבעיה הפלשתינית".

עמי איילון: "בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת"

בספרו "מעשר ראשון" כתב ישראל אלדד כי "אלמלא ידעו מפקדי ה'תותחנים' שכך יתנהג בגין, הם לא היו מעיזים לתת את פקודת האש. הם לא היו מעיזים, כי אף הם ידעו שעלולים הם לטבוע עם 'שלטונם' יחד באניית נדנדה (אלטלנה) זו הקרויה 'מדינת ישראל' אם אכן תפרוץ 'מלחמת אחים'... הם הפגיזו מפני שהובטח להם מעל סיפונה ... לא נענה באש."

מאחר שאירועי אלטלנה התרחשו לאחר הקרב בדיר יאסין, נראה כי מערכת היחסים בין אצ"ל וההגנה בירושלים מחזקת את דבריו של אלדד. בספר שלפנינו מופיעים עימותים רבים בין המחתרות. בתקופה שקדמה להתקפה על דיר יאסין פנה מפקד ההגנה בירושלים דוד שאלתיאל אל ממפקד האצ"ל בדרישה לחדול מהחרמות המזון והמצרכים מהבריטים ומסוחרים יהודים. הדרישה לוותה באיום לפתוח באש אם הדבר לא יפסק. קאופמן השיב כי "אש תיענה באש" (עמ' 40) ובכך הוסר האיום.

גם לאחר הקרב בדיר יאסין היו מספר אירועים של כמעט מלחמת אחים. השיא היה כאשר שאלתיאל נתן הוראה למפקד גדוד "מכמש" ישורון שיף לפתוח באש על לוחמי אצ"ל ולח"י אם לא יסכימו להתפרק מנשקם. שיף סירב ואמר לשאלתיאל כי "ההיסטוריה היהודית לעולם לא תסלח לך". (עמ' 168)

"סוף המיתוס" האמנם?

בכדי שכותרת הספר לא תישאר בגדר משאלת לב כדאי יהיה שמחקר זה יקבל את מקומו על מדף הספרים של הציונות. אך זהו אינו תפקידו של המחבר אלא תפקידו של הקורא וסביבתו. וראוי גם שהממונה על ההסברה במדינת ישראל, ככל שהיא קיימת, ימצא דרך להוציא ספר זה גם בשפות זרות.

המחבר מילא את משימתו בנחישות ובאמונה ומייסד החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, ריכארד קבנר, יכול סוף-סוף למצוא מרגוע כאשר נמצא מי שמפנים כי "תפקידו של ההיסטוריון הוא... להיאבק עם התודעה החברתית של זמנו, על כוחותיה המיתולוגיים, ולהצביע על אותה האמת האפשרית מעמדת תצפית של ההווה."

תאריך:  30/07/2017   |   עודכן:  30/07/2017
יהודה שלם
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מלחמה וזיכרון
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חשוב ביותר.
30/07/17 17:25
2
יישר כוח
31/07/17 11:15
3
שמ
3/08/17 22:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כוכב אוראנוס השליט הטבעי של מזל דלי המקושר עם רצון לחופש ושחרור ממסגרת, נכנס השבוע במזל טלה למעלת הנסיגה בה יהיה במשך כמה חודשים עד שיתיישר מחדש בחודש ינואר 2018.
30/07/2017  |  צילה שיר-אל  |   כתבות
שני ספרי ילדים חדשים יצאו לאור בימים אלה: "גרגורי פועל הבניין משלים מניין" ו"חולצה לבנה להכניס זה מכעיס". מצד אחד תמצאו את בן סבו מתאר הווי של מסורת וחולצת שבת לבנה - ומאידך-גיסא הצצה לחיי גרגורי הפועל הזר, ההשתלבות התמוהה שלו במניין של בית כנסת. שני הספרים מיועדים לילדים, שניהם פרי עטו של עמנואל בן סבו. עמנואל ידוע כאיש בעל השקפת עולם דתית, איש חינוך ביסודו, אבל מי שעוקב אחר כתיבתו תופס חיש מהרה, שתפיסתו אינה דידקטית במובן הצר של המילה.
30/07/2017  |  הרצל חקק  |   כתבות
בשלהי שנת 1955 סער והזדעזע קיבוץ מעברות שבעמק חפר לאחר שבהפרש של כ-12 ימים, נפטרו שני ילדים בני הקיבוץ ללא סיבת מחלה ידועה. בחודשים שקדמו למותם התלוננו חברים בקיבוץ מעברות כי זמן קצר לאחר שאכלו את הארוחות שלהם בחדר האוכל של הקיבוץ, חשו בחילות והקאות ונתקפו בקלקולי קיבה מסתוריים שאף גרמו להם לחוסר תפקוד למשך שעות ואף ימים. כבר בסוף 1954 התלונן אחד מחברי הקיבוץ א. מימון כי בפודינג שהוגש לו בחדר האוכל היה "טעם משונה ומבחיל". על-פי דיווחי העיתונות דאז, הפודינג שהוגש למימון הועבר לבדיקה ונמצאו בו שיירי רעל בשם לומינאל.
30/07/2017  |  אלי אלון  |   כתבות
פיליפ המו"ל ורעיתו, מוזמנים לארוחת ערב. באותה עת המעצב של דירתם העסוק בדקורציה, קבע עם העוזרת האיטלקיה שלהם להתענג על המיטה החדשה העגולה שעיצב עבור הזוג. בלי קשר לתכנונים חשאיים אלה, שותפו של פיליפ למשרד ההוצאה לאור, הנרי, הזמין נערת שעשועים שתגיע לשם אף היא כדי להפיג את הדלדול בחיי המין שלו בבית. העניינים מסתבכים כשלא הכל דופק לפי התוכנית: לדירה מגיעים כולם אחד אחד, וכדי לחפות על הסיבוך שבסיטואציות - כל אחד משנה את זהותו. כי מה שטוב לשייקספיר - עוד יותר משעשע אצל ריי קוני.
30/07/2017  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
לנערות ומתבגרות המושג טיפוח עור הפנים יכול להיראות רחוק בשנים ולא נוגע להן, אבל ההפך הוא הנכון, טיפוח פנים בעור צעיר, משמר את העור ומעכב סימני הזדקנות שיופיעו בעתיד.
29/07/2017  |  אלדד אביגד  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
תמלול של קטע מרתק ומאלף מתוך ראיון של דובר צה"ל לשעבר, המותח ביקורת נוקבת על התרבות הארגונית של צה"ל    לא מיותר לציין שתרבות זו היא של צה"ל בפרט, אבל של החברה הישראלית בכלל, לפחות ...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
איילת שקד
איילת שקד
הם לא בחרו לעמוד על איזו גבעה ולירות. הם שעטו לעבר נחילי המחבלים, הרגו הרבה מהם, ולמעשה הצילו חיים רבים של תושבי נחל עוז והסביבה
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
אחרי 165 ימים, ש-134 יהודים נמצאים במחשכי גיא ההריגה העזתי חשופים לאימת המוות, האמירה ממסכת סנהדרין היא זו שחייבת להנחות את המשלחת שיצאה לקטר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il