|
|
חדוה בר [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כנראה שהמפקחת על הבנקים חושבת שתפקידה הוא להיות הגננת של הבנקים. מחד היא מנחה אותם כיצד בדיוק עליהם לנהוג ומאידך היא מגנה עליהם מכל בקורת חיצונית.
בימים אלה הוציאה המפקחת גילוי דעת לבנקים כיצד עליהם לנהוג בעת מתן אשראי לענף הרכב. היא ירדה לרמה של קביעה של האחוז המקסימלי שניתן לממן קנית רכב וכן שאין לממן רכבים בני למעלה מחמש שנים. פעם נוספת היא מתיימרת לנהל את הבנקים ונופלת לבור של אי-הבנה במתן אשראי. אשראי לרכב לפרטיים אינו בעל ממדים קריטיים הדבר החשוב הוא כושר הפרעון של הלווה במידה והוא בעל הון עצמי מספיק לא חייבים לשעבד את הרכב כביטחון. גם מגבלת חמש השנים אינה תמיד רלווטית.יש לא מעט מכוניות שערכן לאחר חמש שנים נע מעל ל-50 אלף שקלים.
במקום זאת אם הייתה מסתפקת בהפניית, כפי שעשתה, תשומת הלב של הבנקים לכך שמחירי מכוניות משומשות עלולים לרדת מעבר למצופה. במקום ירידה לפרטים עדיף היה להפנות את תשומת לבם של הבנקים לכך שלא בעוד הרבה זמן צפוי ענף הרכב לעבור טלטלה עם הכנס המכוניות האוטונומיות לשימוש דבר שיקטין את הצורך להיות בעלים של מכונית.
את התנהלותה של המפקחת זיהתה הכנסת שרוצה לחקור את פרשת התמוטטות הטייקונים. המפקחת לא אוהבת את היזמה הזאת.
סבר פלוצקר כתב בטורו ביום ו' שהבנקים פתחו בשבחים עצמיים על כושר הטפול שלהם בחובות הטייקונים לאחר שהתגלו הבעיות. הם רק "שכחו" להתייחס לשאלה מדוע הלוו סכומים עצומים ללווים בעלי עבר הלוואות מפוקפק. בחינת חכם לא יפול לבור שפיקח ידע לצאת מימנו בשן ועין. בדיקה מעין זו עשויה לגרום להסקת מסקנות והפקת לקחים שתגרום לכך שהישנות מקרים מעין אלה תהיה בלתי סבירה.
הכנסת למרבה ההפתעה מנסה לשמש כאן כמבוגר האחראי. הפקוח על הבנקים צריך להיות רגולטור שבעת הצורך יתערב באיוש המשרות הקריטיות בבנקים, בבחינת "חוסך שבטו שונא בנו" ולא גננת.
