אנחנו חיים במדינה בה אירוע ביטחוני רודף אירוע פוליטי. אני שומע כבר מאתמול את הרחש בחש של הפרשנים, המומחים, המקורבים, מקורבי המקורבים, והעיתונאים המקורבים למקורבים. אחד אומר אוסיף לו במרכז, שני אומר ייתן לו אחוז, הוא נהנה מזה, ההוא נהנה מזה. כל אחד ופרשנותו, כל אחד והגיגיו.
רבותיי, אני מציע לכולנו להירגע. ההתקפה אתמול בשדרות ובנגב המערבי היא דבר חמור. כוחות הביטחון שלנו קיבלו הנחיות ברורות איך לפעול כדי למנוע את הירי על הנגב. אם לא יהיה שקט אצלנו לא יהיה שקט בעזה. כל מה שצריך, נקודה. אני מציע לכולם לשמור על קור רוח - זו לא הפעם הראשונה שארגוני הטרור מנסים לפגוע בנו. לא צריך לתת לזה הקשרים פוליטיים ומשמעויות פוליטיות. ברגעים הללו צריך לדבר פחות ולעשות יותר. כך נהגתי בעבר וכך אנהג בעתיד.
המעבר מהדיונים הביטחוניים לאירוע הערב קצת חד עבורי, אבל אלו החיים הפוליטיים וזו המציאות שכפו עלינו. ההצבעה מחר אינה הצבעה טכנית, אלא מהלך להדיח אותי והבעת אי-אמון בדרך בה הוביל הליכוד את המדינה. הכול רק אמביציה אישית חסרת מעצורים. זו התאבדות שתרסק את הליכוד ותוביל אותנו למקום אחד - לאופוזיציה.
מחר נצטרך להחליט באיזה דרך אנו בוחרים ואיזה ליכוד אנו רוצים. אנחנו נקבע האם יהיה זה ליכוד בלב ההסכמה הלאומית או ליכוד קיצוני שנדחק לשוליים. מפלגת שלטון גדולה ומשקיעה או מפלגה קטנה וחסרת השפעה, כמו שקיבלתי לפני 6 שנים.
את הליכוד האמיתי אני הקמתי תחת מנהיגותו של מנחם בגין ז"ל. אני שירתתי בממשלתו כשהוא הקים קואליציה עם ד"ש וצירף את משה דיין לממשלה, לאחר מלחמה נועזת ובלתי מתפשרת בטרור ובהתעצמות הגרעינית של האויב, כשחתם על חוזה השלום עם מצרים, כשקיבל את ההחלטה הכואבת על פינוי היישובים היהודיים בסיני.
זה הליכוד האמיתי. תנועה גדולה ומרכזית, לאומית-ליברלית שפועלת לאחדות העם, שלא נרתעת מהחלטות קשות ומוויתורים כואבים, שלא נכנעת ללחצים פוליטיים, שמנהיגה תמיד באחריות ובשיקול דעת. תמיד לטובת האינטרס הלאומי.
רק כך אפשר לנהל את ענייני המדינה, לשמור על הביטחון, לנצח את הטרור, ולהתקדם לשלום. לא בצרחות ולא בסיסמאות. זה מה שרוצים מיליון הבוחרים שהצביעו לליכוד, וזה מה שישראל צריכה. מנהיגות, יציבות, אחריות ושיקול דעת. במקום לבזבז את הזמן על משחקי כוח פוליטי אנחנו צריכים לנצל את שעת הכושר בעולם ובאזור כדי לקדם את ביטחון ישראל ואת כלכלתה.
יש לנו היום הזדמנות שלא הייתה לנו מעולם. העולם קיבל את עמדתנו שבלי ביטחון לישראל לא תהיה התקדמות מדינית. זה מה שאומרת תוכנית מפת הדרכים, אשר הממשלה קיבלה בתמיכת רוב שרי הליכוד. על-פי מפת הדרכים, על הפלשתינים לחסל את תשתיות הטרור, לפרק את ארגוני הטרור מנשקם, לקיים רפורמות מקיפות, להפסיק את ההסתה. רק אם יעשו זאת ניתן יהיה לעלות על דרך משא-ומתן.
העולם לוחץ היום על הפלשתינים לעשות את כל אלה, כי ישראל הוכיחה את רצינותה לשלום. כעת תור הצד השני לפעול. אם, ורק אם, הצד הפלשתיני יפעל באמת ויפסיק אחת ולתמיד את מלחמת הטרור נגד ישראל, נוכל להתקדם למשא-ומתן אמיתי. צריך לומר את האמת שכולם יודעים: כשנגיע לכך לא הכול יישאר בידינו.
יש לנו חלום, והוא טוב וצודק. אבל יש גם מציאות והיא קשה ותובענית. אי אפשר גם לקיים מדינה יהודית ודמוקרטית וגם לשלוט בכל חלקי ארץ ישראל. אם נתעקש על מימוש כל החלום, אנחנו עלולים להפסיד את הכול, פשוט הכול. לשם מובילה הדרך הקיצונית. היום עלינו להשקיע את מאמצינו במה שאפשר, במה שחיוני.
קודם כל ומעל הכול, להמשיך ולבצר את אחיזתנו בירושלים, בירתה המאוחדת והבלתי-מחולקת של מדינת ישראל לנצח נצחים. להשלים את בניית גדר הביטחון, שתסכל את הניסיונות להכות בנו בלב הארץ. לחזק את גושי ההתיישבות הגדולים, את בקעת הירדן ואזורי הביטחון, את הנגב, את הגליל, את רמת הגולן.
יש לנו דברים רבים שעלינו לעשות למען עם ישראל - בהעמקת ושיפור החינוך, במאבק בלתי מאפשר באלימות שפשטה בחברה, ובראש - במאבק בעוני ובצמצום הפערים החברתיים. הליכוד תמיד חרט על דגלו שילוב של כלכלה ליברלית עם מיגור העוני והמצוקה - מאז חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, ודרך תוכנית שיקום השכונות של בגין. כך נשוב ונפעל. אלה הדברים שעומדים בפנינו. זו דרכו האמיתית של הליכוד. זה מה שישראל צריכה היום. זה מה שאני מתכוון לעשות. ובדרך הזו אני מתכוון להמשיך ולהוביל את הליכוד".
ההחלטה היא שלכם, חברי המרכז, באיזו דרך ילך הליכוד: ליכוד קטן, קיצוני ואופוזיציוני, או ליכוד גדול, חזק, מרכזי, מנהיג את המדינה באחריות ובשיקול דעת. אני קורא לכם להחליט נכון. לבוא מחר ולהצביע, ולדחות את הצעת ההדחה וההתאבדות. לטובת הליכוד, לטובת העם, לטובת מדינת ישראל. שנה טוב וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל".
