|   15:07:40
דלג
פרופסור זוהר בן-אשר מנהל אקדמי   |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

הסדרה או גזל? השאלה הרחבה

מעבר לסוגיה המוסרית, החשובה כשלעצמה, של האם מותר למשינת ישראל לאפשר גֶזֶל של רכושם של מקומיים הנתונים תחת כיבוש לטובתם של מתנחלים - אפילו כאלה שבאו לשטחים בעקבות קריאתה של הממשלה. יש משמעמות ויש מחיר לכל אחת מהתשובות האפשריות לשאלה המהותית הזאת: מה רוצה ישראל לעשות בשטחים שכבשה
27/08/2017  |     |   מאמרים   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

בימים אלה משיבה הממשלה על עתירות שהוגשו כנגד חוק ההסדרה. אחת הטענות של המשיבה כנגד העותרים היא כי הם משווים את גזילת האדמות הפרטיות של הפלשתינים על-ידי המתנחלים (שנעשה, לשיטת המשיבה, על-ידי - או לפחות בחסות ובתמיכה של - הממשלה) למה שעשו חברות גרמניות בזמן מלחמת-העולם השנייה ואשר בית-הדין הבינלאומי בנירנברג קבע כי הוא פשע מלחמה (מה שהמשיבה שוכחת להזכיר). זה, כלומר: השוואה שכזאת, הוא לטענת המשיבה דבר שאסור לעשותו במקומותינו. למען הדיוק, העותרים מדברים על קביעת בית-הדין הבינלאומי בנירנברג עצמה, שהתוקף שלה הוכר על-ידי כל אומות העולם, כולל מדינת ישראל.

ומה שבית-הדין הבינלאומי קבע היה מסמרות שהפכו לנכס צאן ברזל בדין הבינלאומי: שאסור לכוח כובש, למי מטעמו, או למי שנהנה מחסותו, לגזול מאזרחים בשטח שֶׁנֽכְבָּש (והיה למוחזק; או משוחרר) את רכושם או אף חלק ממנו. לכאורה, אפשר היה לצפות שקביעה כזאת, שאותה אימצה גם מערכת המשפט הישראלית מימי הבראשית שלה, תהייה מעבר לכל ויכוח בחברה הישראלית. אבל כנראה שאין זה כך. בראיונות שהעניקו נציגי המשיבה וגם נציגי המתנחלים (למשל, ראש מועצה אזורית כזאת או אחרת), עיקר השאלה שהם העלו הייתה מדוע לא יחילו אותם עקרונות הָמוּחָלֽים בישראל - למשל, שאם חלה טעות ובית נבנה בטעות על שטח פרטי של מישהו אחר והדבר נתגלה אחרי שנים יהיה זכאי אותו "מישהו אחר" לפיצוי אבל הבית שנבנה שלא כדין לא ייהרס.

אבל השאלה העולה מההתנצחות הזאת היא רחבה יותר. למעשה, השאלה היא מה בעצם הם השטחים ומה רוצה ממשלת ישראל לעשות בהם (או איתם). ושאלה נוספת העולה כאן - ואשר למעשה מעולם לא נדונה ברצינות - היא לא האם לכל אזרחי ישראל מגיע להיות שווים בפני החוק אלא האם יש מקום לכך שחלק מאזרחי החוק יהיו מעל לחוק.

כדי להשיב על שתי השאלות הללו, יש, ראשית לכל, לקבוע את גבולות הזירה: ואלה פשוטים להחריד. בנימין נתניהו, ברוך מרזל, זהבה גלאון ואבו-מאזן - וכמותם כל העולם - מסכימים לפחות על דבר אחד: שהשטחים אינם מדינת ישראל. ציפי חוטבילי או נפתלי בנט - וכנראה לא מעט מאזרחי ישראל וגם כמה מאזרחי העולם - רוצים שהם יהיו ישראל. זהבה גלאון ומחמוד עבאס - ואיתם מרבית אזרחי ישראל ורוב העולם, אולי כולל נתניהו - רוצים שהם לא יהיו מדינת ישראל. הסיבות לרצון של אלה או של האחרים לא ממש חשובות. חלקן דתיות, חלקן פוליטיות, חלקן מוסריות. בכל מקרה, ברוב המקרים הן טעונות במטען רגשי כבד.

והנה, למרות שכולם מסכימים שהשטחים אינם מדינת ישראל ושהחוק הישראלי איננו חל על השטחים ועל היושבים בהם, נדמה שדווקא המתנחלים נהנים מזכויות-יתר מופלגות. למשל, להבדיל מכל ישראלי אחר שגר מחוץ למדינת ישראל - וכפי שהובהר: מוסכם על הכל, מביבי ועד טיבי, שהשטחים אינם מדינת ישראל - הרי שרק הישראלים היושבים בשטחים יכולים, למשל, להצביע לרשויות הממלכתיות הישראליות: לכנסת. שלא כמו הישראלים היושבים בניו-יורק, מוסקבה, לונדון או בייג'ינג, שאינם יכולים לעשות זאת. יתרה מכך, שלא כמו הישראלים החיים במקומות אחרים שאינם מדינת ישראל, הישראלים החיים בשטחים נהנים מתקציבי מדינה לפיתוח, חינוך, רווחה, שלטון מקומי (מועצות מקומיות ואזוריות), שירותי דת, שיטור, הגנה וכיו"ב. וגם: הישראלים היושבים בשטחים פטורים מציות לשלטון המקום (במקרה זה: הממשל הצבאי) וצווי המושל כגון עוצר, כתר, מעצרי מנע וכיו"ב אינם חלים - לפחות באופן מעשי - עליהם.

יש בהם הטוענים כי "מגיע להם" שכן הם משלמים מיסים. אבל חוקי המס הישראלים מחייבים כל ישראלי בתשלום מס על הכנסותיו, בין אם הם יושבים בארץ, בין אם הם פועלים בחו"ל. הכנסותיהם חייבים במס. ואילו כאן, בשטחים, הם נהנים מפטורים שונים שהמדינה החליטה כי ינתנו למי שגר באזורי ספר למיניהם. ולבסוף, המתנחלים זוכים למתנות-חינם של השלטון במקום לא רק בפטורים למיניהם או בתקציבים שהיו אמורים לחול אך ורק בתוך מדינת ישראל, אלא גם להקצאות קרקע, לבינוי על-חשבון המדינה, להפקעה של אדמות פרטיות ומה שנקרא "רכוש נפקדים" לטובתם ולהגנה צמודה של שירותי הביטחון של מדינת ישראל.

כך או אחרת, המציאות הזאת של "ללכת עם ולהרגיש בלי" שבה מקיימים כיבוש, משטר צבאי, אוכלוסייה מועדפת ומדיניות מעשית המאפשרת לקבוצה מצומצמת לנהוג כאדוני הארץ, כאשר מנגד מנסים לשוות למציאות הזאת תדמית מהוגנת של חוקיות, איננה מחזיקה מים. לא אצל מבקריה והפלא-ופלא: גם לא אצל אלה המצדדים בה. שכן אחרת כיצד ניתן להסדיר את חוק ההסדרה?

אולי, במקום לנסות ולהפוך עיגול לריבוע - או ריבוע לעיגול - תבוא הממשלה ותאמר לציבור מה היא בעצם רוצה: להפוך את השטחים לחלק ממדינת ישראל או שמא להכיר בכך שהם לא חלק מהמדינה ולנהוג בהתאם. נכון, בכל מקרה יש מחיר שאותו נצטרך כולנו לשלם, אבל לפחות יהיה סוף-סוף ברור לאוכלוסייה בארץ ובעצם לעולם כולו מה רוצה ישראל ומה היא מוכנה לשלם כדי לקבל את רצונותיה. וזו הינה השאלה הרחבה, מעבר לסוגיה המוסרית, החשובה כשלעצמה, של האם מותר למשינת ישראל לאפשר גֶזֶל של רכושם של מקומיים הנתונים תחת כיבוש לטובתם של מתנחלים - אפילו כאלה שבאו לשטחים בעקבות קריאתה של הממשלה. יש משמעמות ויש מחיר לכל אחת מהתשובות האפשריות לשאלה המהותית הזאת: מה רוצה ישראל לעשות בשטחים שכבשה. הגיע הזמן, לאחר 50 שנה, להציג את השאלה הזאת בעירומה, ללא תחפושות, בפני אזרחי ישראל.

הכותב הוא מנהל אקדמי ומדען ראשי, המרכז האירופי למחקר ומימון.
תאריך:  27/08/2017   |   עודכן:  27/08/2017
זוהר בן-אשר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בטרם נדמה תרועת החצוצרות על נצחנו של אבי גבאי בהתמודדות על ראשות מפלגת "העבודה" וכבר התחילו להגיח ממחילותיהן החולדות חדות השיניים והחלו לנגוס באחוריו של המנהיג חדש, כדי לנסות ולמנוע ממנו את האפשרות להכניס שינויים בחוקת המפלגה במטרה להגדיל את סיכוייה בבחירות.
26/08/2017  |  עמי דור-און  |   מאמרים
בפרשת השבוע שופטים מפרטת התורה את סדרי השלטון הנכונים לנו כעם הנבחר והמינוי הראשון הנצרך הוא של מערכת משפטית (דברים טז): [יח] שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. בהמשך יש הוראות לשופטים, לא להטות משפט, לא לקחת שוחד וכו' וגם על אילו תחומים מתפרסת סמכותם של השופטים כאשר ההוראה הכי משמעותית היא(שם יז): [ו] עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים, אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים--יוּמַת הַמֵּת: לֹא יוּמַת, עַל-פִּי עֵד אֶחָד. הוכחות נסיבתיות אינן קבילות בשיטת המשפט הזאת, צריכים עדים שמעידים כי ראו את המעשה במו עיניהם ויותר מזה, העדים גם הזהירו את העושה שבמעשה שלו הוא מחייב את עצמו בבית דין.
25/08/2017  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
תופי הטם טם של מלחמה צפויה מתחילים להישמע בצפון המזרח התיכון. האיש המתריע נגד סכנת המלחמה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו שטס לפגישה דחופה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והבהיר לו חד וחלק כך: "נדאג להגן על עצמנו בכל אמצעי נגד האיום האירני בסוריה ונפעל היכן שצריך, לפי הקווים האדומים שלנו", והוסיף כי "יש סיכוי הרבה יותר טוב למנוע מלחמה עתידית, אם אירן לא תהיה בסוריה". צפירת אזהרה דומה העבירה ישראל גם לארה"ב והבהירה כי דרישתה היא ש"כל הכוחות הזרים, הפועלים בסוריה יעזבו את השטח".
24/08/2017  |  עמי דור-און  |   מאמרים
קריאת הקרב של ח"כ דוד ביטן - יו"ר הקואליציה מהליכוד, כנגד אלפי המתפקדים החדשים של הליכוד, החפצים לשנותו רעיונית, היא אומנם במקומה. כלפי חוץ הרי שקריאתו של ביטן ניראת אנטי דמוקראטית בעליל אבל עלעול קטן בפרשה מגלה שבעצם מי שחפץ לנפץ את "קוויה האדומים" של הדמוקרטיה המפלגתית בישראל הם אותם אלפי המתפקדים החדשים. אין לתמוה על דברי אלא פשוט לבדוק האם אין כאן ניסיון אנרכיסטי לנצל בציניות את המושג "דמוקרטיה" עד כדי פירוקו לגורמים וניצולו לשם מרמה. כולנו יודעים וזוכרים דוגמאות קשות כאשר גורמים טוטליטארים ניצלו את הדמוקרטיה לעצם עלייתם לשלטון ואח"כ הביאו למות הדמוקרטיה, והוצאתה מחוץ לחוק. דמוקרטיה איננה רק שיטת בחירות פתוחה שבה הרוב תמיד מנצח את המיעוט אלא שבשיטה הזו ישנם מחנות רעיוניים ברורים ושונים, כאשר חשובה ביותר ידיעת הזהות הרעיונית העומדת לבחירה ולאוו דווקא עניין הסתרה הרעיונית לשם כיבוש הרוב.
24/08/2017  |  אליהו קאופמן  |   מאמרים
סטיב בנון הגזים כנראה כאשר טען שנשיאותו הנוכחית של טראמפ "הסתיימה" עם פיטוריו מתפקיד "האסטרטג הראשי של הנשיא". אולם, הוא לא טעה בהנחה שלפיטורין אלה עשויות להיות השלכות על הנשיאות, על דרך התפתחותה ועל יכולתו של טראמפ להשיג את המטרות עליהן הכריז במסע הבחירות שלו. חשוב מכך, טראמפ זכה בנשיאות כשארה"ב ניצבת במובנים רבים על פרשת-דרכים. בנון היה דמות מפתח בהתוויית הדרך לעתיד של "התנועה" שהביאה את טראמפ לבית הלבן. דומה שחלקים נרחבים של "אמריקה הישנה" ראתה במדיניותו, שאומצה על-ידי הנשיא, את הכיוון הנכון והדרוש לארה"ב לעת הזו. לאחר פרישת בנון, שאלה מסקרנת ביותר ואולי החשובה מכולן היא, האם יישאר טראמפ נאמן לדרך אך ישנה ניואנסים, סגנון ושיטות ביצוע, או שעם פרישת בנון, גם ישתנו יסודות המדיניות, ארה"ב תלך בדרך חדשה, שאיננה דרכו של אובמה ותומכיו הדמוקרטים, אך גם איננה הדרך המקורית עליה קבל טראמפ את המנדט. להערכתי, בתשובה לשאלה זו תלוי גורלה של ארה"ב.
24/08/2017  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il