אל תשלו את עצמכם. הדרך להעמדה לדין של נתניהו ורעייתו רצופה מכשולים בלתי מבוטלים. אם יועמדו לדין, המשפט יארך שנים. עד אז נתניהו יהיה ראש
ממשלה אלא אם במערכת הפוליטית יגבר המוסר על האינטרס האישי. בהכירי את המערכת הפוליטית אין כל סיכוי שממנה תצא הישועה. ההפגנות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה עוזרות כמו כוסות רוח למת. ההוכחה החותכת היא כתב האישום המסתמן נגד
שרה נתניהו, אם כי גם כאן צריכים להיות מאוד מאוד זהירים כי היועמ"ש הבהיר שהגשתו תלויה בשימוע. הכל יכול להשתנות. אני מבין את המפגינים בפתח תקוה אך לבי נכמר לאור העובדה שתמימותם כה גדולה. אומר זאת כך: מאז קום המדינה ועד היום אף ממשלה לא נפלה בגלל הפגנות על-רקע שחיתות, רקע כלכלי או רקע חברתי. שום ממשלה. ממשלת בגין נפלה על-רקע מלחמת לבנון והפוגרום בסברה ושתילה. אפילו ממשלת גולדה לא נפלה לאחר מלחמת יום הכיפורים הנוראה. גם הפעם זה לא יקרה, ככל שאדם סביר יכול לנבא. במדינה שהשחיתות, הקומבינות והגזל הבלתי מוצדק שולטים, אין סיכוי ש"הציבור" יגרום להפלת ממשלה. "הציבור", בהכללה בעייתית, ממש אינו נחרד מהמושחתים. ההפך הוא הנכון: רוב הציבור מעריץ את המושחתים ומנסה אף לחקות אותם.
השחיתות מגיעה מלמעלה ומחלחלת מטה. מעשי השחיתות הגדולים ביותר במדינת ישראל לא הביאו לרעידת אדמה. קריסת הבורסה בשנת 83' והפסדי עתק של אזרחים לא גרמה לנפילת מפלגת הליכוד. המרמה הגדולה הסתיימה בקול ענות חלושה. כך הסתיימו פרשיות שחיתות אחרות בהן היו מעורבים ברוני הממון שהרוויחו מיליארדים ומי ששילם את חובם בגלל הפסדים היה הציבור.
מבקרי המדינה לדורותיהם הצביעו בדוחותיהם על מעשי שחיתות בשלטון המרכזי ובמיוחד בשלטון המקומי. שנים רבות הם התריעו, הזהירו, והציבור לא נע ולא זע ממקומו. אדישות מוחלטת כי "הם", המושחתים, הפכו מזמן לגיבוריהם של ישראלים רבים הרוצים להידמות להם. מיליונים ואף יותר נגנבים ללא פיקוח וללא בקרה. לית דין ולית דיין. קראו את דוחות מבקרי המדינה מאז ועד היום ותיווכחו ששום דבר חדש תחת השמש.
עבירות פליליות המכוונות כלפי התנהגות מושחתת של עובדי ציבור, כמו שוחד, סחיטה, גניבה, שבועת שקר, קבלת מתנות אסורות, הפרת אמונים, קבלת החלטות שלטוניות מסיבות זרות, עבירות על חוק המפלגות כמו קבלת תרומות אסורות, מתן עדות שקר, הדחת עדים ושיבוש הליכי משפט, פעולה מצד איש ציבור כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים וכדומה; ועבירות פליליות של ניצול כוח המשרה לרעה, כמו הטרדה מינית ו/או קיום יחסי מין בין ממונה לכפיף, כל אלה הם מנת חלקם של הישראלים בכל יום.
אין די בכך
במדינה שבה פוליטיקאים מציעים להפוך מינויים פוליטיים לכשרים באמצעות חוק, אין מילה אחרת מאשר לטעון לשחיתות. הניסיון להשוות את ישראל עם ארה"ב בלתי קביל לחלוטין. ראו מה קרה למערכת הפוליטית המרכזית והמקומית כתוצאה ממינויים פוליטיים. הנה דברי השופט
יצחק זמיר המופיעים בספר, שחיתות שלטונית בישראל: "כיצד לנהל את המאבק נגד המינויים הפוליטיים? ראשית צריך לצאת אל הציבור ולדבר איתו בנושא השחיתות השלטונית, משום שהשחיתות פורחת כשהציבור אדיש. חשוב שהציבור יראה במינויים הפוליטיים תופעה של שחיתות. זה ירתיע מפני מינויים כאלה, אך אין די בכך. נוסף לכך, מי שנגוע עיונים בביטחון לאומי מס' 9 45 בשחיתות שלטונית צריך לדעת שהוא עשוי לשלם מחיר אישי. כנגד התועלת שיכולה לצמוח לשר מן המינויים הפוליטיים בקידום הקריירה האישית שלו, הוא צריך לדעת שהוא עלול לשלם מחיר כבד יותר מן התועלת". קטונתי להתווכח עם השופט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, אלא שנדמה לי שדבריו אלה מזמן הפכו לצחוק וקלס בעיני מרבית הציבור.
במדינה שבה כל בעל מקצוע עובד רק ב"מזומן" כי לא ניתן לעקוב אחר תנועות הכסף, כל בעל עסק מחפש את הדרך להקטין הוצאות על-ידי קומבינות מלוכלכות, בה אין כל פיקוח ממשי על בעלי מקצועות חופשיים המבצעים עבודות ללא היתר, ללא רישיון, ללא חשש ופחד, אין זו אלא מדינה מושחתת.
אז מה הפלא כששומעים פוליטיקאים בימים אלה הטוענים שחשדות נגד ראש הממשלה או רעייתו משא קיבלו מתנות אסורות, זו ממש גוזמה? מה פתאום להעמיד ראש ממשלה לדין על קבלת סיגרים במאות אלפי שקלים? מה פתאום להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה על כמה מאות שקלים שהוצאו שלא כחוק על חמגשיות? אבהיר היטב: איני מייחס לראש הממשלה ורעייתו עבירות אלה אלא אני מתייחס לחשדות בלבד עליהם מגיבים הפוליטיקאים המושחתים.
ישראל הפכה מזמן למדינת עולם שלישי. אין כל אפשרות לשנות את המציאות הזו כי המדובר בתרבות שהצמיחה שורשים עמוקים ביותר. יש הטוענים כל הגילויים האחרונים, ישיבתם בכלא של שרים וראש ממשלה לשעבר, כל אלה מצביעים על ניקוי האורוות. אני מסופק לחלוטין. השחיתות פשטה בכל מקום וביעורה יארך שנים רבות, אם בכלל. במקום בו יש שיתוף פעולה סמוי, שקט, בין המושחתים הגדולים, הפוליטיקאים וחלקים נרחבים בציבור, אין סיכוי ממשי לביעור התופעה.
