אפשר לצקצק וללגלג בעקבות אמירותיהם של
דונלד טראמפ ו
בנימין נתניהו על המשטרים ב
קוריאה הצפונית ובאירן. נו, אז הם אמרו שצריך להפיל את המשטרים הללו; אז מה? אבל האמת שונה לגמרי. מדובר באמירות חכמות, המכירות במציאות ואולי אף מתוות דרך לשנות אותה.
הן טראמפ והן נתניהו לא כינו את המשטרים בפיונגיאנג ובאירן "מטורפים". ואכן, הם אינם כאלו. הם אכזריים, הם מושחתים, הם דיקטטוריים; הם אינם משוגעים. העובדה שמשפחת קים וחבורת האייתולות מעדיפות תותחים במקום גרביים, אינה הופכת אותן לחולות רוח. יש להן סדרי עדיפויות שונים לחלוטין משל רוב העולם.
כפי שאמר טראמפ בצדק, המשטר האירני יכול וצריך להפנות את עושרה של ארצו לרווחת תושביו. זה מה שעושים רוב המשטרים בעולם. אבל האייתולות חושבים אחרת. מבחינתם, ייצוא המהפכה חשוב יותר מאשר רווחה כלכלית. בעיניהם, הפצת הדת קודמת לחיי נוחות. לכן, הטילים יבואו לפני המכוניות, והשימוש בגרעין לצרכים צבאיים יבוא במקום השימוש בו לאנרגיה.
עלי חמנאי מוכן לשלם מחירים שרוב השליטים בעולם לא מוכנים לשלם, משום שבעיניו אלו הם מחירים כדאיים.
אותו הדבר נכון לגבי קוריאה הצפונית. ההישרדות בשלטון היא המשימה העליונה של משפחת קים לדורותיה, והיא החליטה שיצירת עוצמה צבאית שתאיים על השכנים ועל העולם כולו היא הדרך להשיג מטרה זו. קים ג'ונג און אולי נראה כמו ילד מופרע, אבל יש לו אסטרטגיה ברורה: להיות מספיק חזק כדי שאיש, מבית ומחוץ, לא יוכל לאיים עליו.
האופציה הצבאית מסוכנת
לכאורה יש אופציה צבאית נגד שני המשטרים הללו. מותר להאמין, שלפחות לארה"ב יש את היכולת לחסל את מתקני הגרעין בשתי המדינות. השאלה היא גם המחיר המיידי וגם המחיר לטווח ארוך. הן אירן והן קוריאה הצפונית לא יהססו להגיב בכל העוצמה שבידיהן - ויש להן אותה - אם יותקפו, ובוודאי אם המשטרים יחושו שהם בסכנה קיומית. חוץ מזה, נגיד שתוכנית הגרעין תושמד; זה לא ישנה את היעדים הבסיסיים שמניעים את שני המשטרים. אולי הם ייאלצו לוותר על נשק גרעיני, אבל ימשיכו לחתור להשיג את הכוח הרב ביותר האפשרי - זה כדי להרחיב את השפעתו וזה כדי להתקיים.
הדבר היחיד שיכול לפתור את הבעיה, ולפתור אותה לטווח ארוך ואולי לתמיד, הוא החלפת המשטר. אם באירן לא תהיה שאיפה להשליט את האיסלאם השיעי על המזרח התיכון ואולי על העולם, לא יהיה לה צורך בנשק גרעיני. אם בקוריאה הצפונית לא תשלוט שושלת דיקטטורית שכל מעייניה יהיו בקיומה, גם היא לא תצטרך נשק גרעיני. לכן, כאשר טראמפ ונתניהו מדברים על הפלת המשטרים הנוכחיים - הם מכוונים לפתרון האמיתי.
מובן, שזוהי משימה קשה ביותר. מדובר בשני משטרים רצחניים, החונקים באיבו כל ניצוץ של התנגדות. באירן יש - כפי שציין טראמפ - העמדת פנים של דמוקרטיה: הציבור יכול לבחור בין המועמדים שהמשטר מאשר, וכפי שאמר פרופ' דוד מנשרי לפני שנים רבות, הבחירה היא בין קיצוניים לבין אולטרה-קיצוניים. בקוריאה הצפונית אין אפילו העמדת פנים כזו, אלא יש מחנות ריכוז וחיסולים. אך העובדה שמדובר במשימה קשה, אינה כשלעצמה סיבה להימנע לכל הפחות מלנסות לבצע אותה.
מתי מתקוממים העמים
בהקשר הזה, המדיניות של שני המשטרים יכולה להוות חרב פיפיות. ההיסטוריה מלמדת, כי משטרים נפלו מתוכם, בלחצים מלמטה של העמים שלא היה להם דבר להפסיד פרט לכבליהם. למרבה האירוניה, נכונות האמרה הזאת של קרל מרכס הוכחה דווקא בגוש הקומוניסטי ובראשו ברית המועצות: המשטרים שם קרסו כאשר הציבור לא היה מוכן להמשיך לחיות בעוני, כדי לממן את המגלומניה של השליטים ואת חיי העושר שלהם.
לצד זאת, חשוב להימנע מלעלות על מסלול חילופי של הפיכה צבאית. הפיכות כאלו מתחוללות לרוב כאשר מפקדי הצבא מגיעים למסקנה שהמדינה בדרך לאבדון ושהם היחידים שיכולים להציל אותה. אבל הן מסתיימות לרוב בדיקטטורה חדשה, והן בוודאי לא הדרך היעילה כאשר המטרה של הפלת המשטר היא למנוע מאותה מדינה עוצמה צבאית המסכנת את העולם.
הפלת המשטרים באירן ובקוריאה הצפונית היא כנראה הדרך היחידה לעקור מן השורש את האיומים שמציבות שתי המדינות על שכנותיהן ועל העולם. בהקשר זה, אני נזכר בהסברו הנהדר של הרב
אביגדור נבנצל, רב העיר העתיקה, בנוגע להבדל בין ראש השנה לבין יום הכיפורים הבאים עלינו לטובה.
מאחר שראש השנה הוא יום הדין, שואל הרב נבנצל, מדוע אין בתפילותיו מרכיב של וידוי וחזרה בתשובה? למה הללו נשמרים ליום הכיפורים? והוא משיב: ניתן להרוס בניין בשתי צורות. האחת היא להביא כדור ברזל ולהפיל קיר אחרי קיר. השנייה היא לפוצץ את יסודותיו ואז הוא קורס ממילא. בראש השנה אנו מקבלים עלינו את עול מלכותו של הקדוש ברוך הוא - ואם הוא מלך העולם, הרי שאנו מחויבים לשמוע בקולו, לקיים את מצוותיו ולהישמר מאיסוריו. קבלת עול מלכות שמים ממוטטת את החטא מיסודו. ביום הכיפורים, לעומת זאת, אנחנו מפילים את החטאים בזה אחר זה. ולהבדיל - זה מה שצריך לעשות מול שני המשטרים הללו.
