נתונים חדשים שהציג מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, ניצב אורי בר-לב, בכנס באר שבע לשלום הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מראים על ירידה של עשרות אחוזים בעבריינות נוער.

מפקד המחוז ייחס את הירידה לפרויקטים מיוחדים שהופעלו במחוז בשנתיים האחרונות, ובהם: פרויקט "קדימה", המאפשר לנערים להתנדב בקהילה לתקופה שבסופה התיק נגדם נסגר; פרויקט 'מגן' של שמירה על בתי הספר על-ידי תלמידים; פרויקט עיר ללא אלימות - סיירת הורים ופרויקטים נוספים.

נתונים דומים על ירידה בעבריינות הנוער הוצגו גם על-ידי שירות המבחן לנוער. מנהלת שירות מהבחן לנוער, רחל שרביט הגדירה את המועדות בעבריינות נוער כסוג של התמכרות שאם לא מטפלים בו הוא רק הולך וגובר. לדבריה, מאתיים קציני מבחן לנוער אמורים לטפל ב-110 קטינים כל אחד, כאשר אין שום יכולת אפקטיבית לטיפול מקצועי ביותר מ-35 נערים לקצין מבחן. נוצר, איפוא, תור המתנה ממושך וארוך שרק דוחף קטינים לעבריינות חוזרת.

מבין הקטינים שטופלו בקבוצות לטיפול בעבירות מין, בתוך שנתיים מאז הטיפול, רק 2% מהקטינים ביצעו עבירה נוספת. אולם לאחר 12 שנה, עלה שיעור הנערים שביצעו עבירה חוזרת ל-12%. מסתבר שטיפול כזה הוא אפקטיבי, אולם תחולתו פגה לאחר תקופה מסוימת. מבין כ-100 נערים שהשתתפו בפרויקט מיוחד של גישור פלילי, לפחות מעשרה אחוזים נפתח תיק פלילי נוסף.

במקביל, הוצגו בכנס נתונים על קטינים בבתי הכלא ש-55% מהם יהודים,ו-45% בני מיעוטים. מבין הנערים הכלואים, 54% כלואים בפעם הראשונה, 46% בפעם השנייה והשלישית וכ-8% שוהים פעם רביעית או יותר. שליש מבין הנערים, כלואים על עבירות אלימות, כשליש נוסף על עבירות רכוש וסמים וכ-11% בגין עבירות מין.

תת גונדר יוסי בק, ראש מנהל טיפול ושיקום של שירות בתי הסוהר הראה מחקר שנערך בחמש השנים האחרונות בשירות בתי הסוהר, לפיו רבים מהנערים הכלואים אובחנו כבעלי לקות למידה ומסתבר כי יש קשר סיבתי בין לקות למידה לבין התדרדרות לאלימות. בעוד שבקרב אוכלוסיית הכלואים הבוגרת יש שיעור מועדות של 60%, בקרב בני הנוער מגיע שיעור המועדות ל-47%. אולם, מבין הנערים שהשתתפו וסיימו קבוצות טיפול לעברייני מין ובקרב הנערים שהשתתפו בפרויקט התיאטרון, לא חזר איש לכלא. גם בין הנערים אשר למדו בכלא לבגרויות היה שיעור מועדות קטן ביותר.

במושב אחר שנערך בכנס באר שבע לשלום הילד, מסרה נצ"מ סוזי בן ברוך, ראש מחלקת נוער במשטרת ישראל, כי 36% מהעבירות של קטינים נעשות בשעות הבוקר - שעות הלימודים. לטענתה, למרות שהנתון הרשמי מדבר על כ-30,000 בני נוער נושרים ממערכת החינוך, המספר האמיתי גבוה לפחות פי שניים.

היא ציינה כי בשנתיים האחרונות יש ירידה בכמות התיקים הפליליים הנפתחים לבני נוער, אך יש עליה במספר הקטינים המעורבים בעבריינות, כאשר ככל הנראה, הדבר משקף עבירות המתבצעות על-ידי מספר בני נוער ביחד. לדבריה, רוב הנערות שנאנסות ולא מקבלות לאחר מכן תמיכה בבית או טיפול, מתדרדרות לאחר מכן לזנות ולשימוש בסמים. נתון מדאיג נוסף שנמסר על-ידי נצ"מ בן ברוך, הוא שבשנת 2006 היו 1,200 בני נוער שביצעו למעלה מ-10 עבירות כל אחד. לדבריה יש קשר ישיר בין נשירה ממערכת החינוך לבין מעורבות בעבירות, כאשר הכלל הוא שילד שמעסיקים אותו לא מעסיק אחרים.

השר לביטחון פנים, ח"כ אבי דיכטר, שהשתתף אף הוא בכנס באר שבע לשלום הילד, אמר בין השאר כי ההשקעה הכי חשובה והכי משתלמת היא ההשקעה במשפחה הגרעינית של הקטינים. צריך להשקיע יותר במניעת התדרדרות לעבריינות, מאחר ואם הקטינים מגיעים לטיפול המשטרה זהו כבר השלב של קצה הדרך. המשטרה מונחית לטפל בבני נוער עוברי חוק בנחישות אך גם ברגישות. במקביל, אמר השר לביטחון פנים כי על אף הקושי יש להשקיע גם בתהליכי שיקום של נוער עבריין. אומנם הסיכוי קטן, אולם ככל שההשקעה בנוער זה תהי ה גדולה יותר, כך יגדל הסיכוי לשקמו.