דונלד טראמפ הפך את כרמן קרוז לפוליטיקאית ידועה בקנה מידה עולמי. לא טד קרוז, לא טום קרוז – כרמן קרוז. אישה קטנת קומה, ראש עיריית סן חוזה שבפורטו ריקו, שהייתה עוד אחד מקורבנות הציוצים של הנשיא. "אשמתה": היא העזה לבקש מהממשל סיוע לאחר ההוריקן מריה שפגע באי בצורה קשה ביותר. טראמפ הגיב באומרו שמדובר ב"יכולת מנהיגות עלובה" מצידה של קרוז. וושינגטון פוסט מציג את הרקורד של קרוז, ומסקנתו ברורה.

במובן מסוים, קרוז היא פוליטיקאית כל ימי חייה: נשיאת כיתה ח', נשיאת ועד התלמידים בתיכון. כמו רבים מתושבי פורטו ריקו, היא יצאה לחפש הזדמנויות ביבשת. לקרוז יש תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת בוסטון ותואר שני במינהל ציבורי ומדיניות מאוניברסיטת קרנגי-מלון. לאחר מכן עבדה קרוז כמנהלת משאבי אנוש במספר גופים, כולל משרד האוצר.

לאחר 12 שנים ביבשת חזרה קרוז למולדתה ונכנסה לפוליטיקה. היא הייתה יועצתה של סילה מריה קלדרון, ראש עיריית סן חוזה שמאוחר יותר הייתה למושלת היחידה של פורטו ריקו. בשנת 2004 התמודדה על מושב בבית הנבחרים המקומי והפסידה, ואחרי שמונה שנים הצליחה להיבחר. בשנת 2012 התמודדה קרוז על ראשות העירייה וגיבשה בסיס תומכים של הקהילה הלטה"בית, סטודנטים, מהגרים דומיניקנים ונהגי מוניות – והצליחה לגבור על מי שנחשב לבלתי מנוצח: חורחה סנטיני, שכיהן כראש העיר שלוש קדנציות רצופות.

הפוליטיקה של פורטו ריקו מאופיינת במידה רבה בשאלת היחסים עם היבשת, מציין וושינגטון פוסט, כאשר האי הוא שטח חסות אך לא מדינה של ארה"ב. הפוליטיקאים המקומיים נחלקים על-פי עמדתם בשאלה האם האי צריך להישאר שטח חסות, להצטרף לארה"ב או לשאוף לעצמאות. מפלגתה של קרוז, המפלגה הדמוקרטית העממית, תומכת במצב הנוכחי – אם כי קרוז עצמה דיברה מספר פעמים על מתן יותר עצמאות לפורטו ריקו.

"יש אימה ברחובות"

ואז בא ההוריקן מריה, שהוכיח בצורה קטלנית עד כמה פורטו ריקו תלויה בארה"ב. הסופה הרסה את קווי הטלפון וניתקה את קו החיים של האי מן היבשת. בימים הראשונים והקשים ביותר, כמעט בלי קשר לעולם החיצון ובלי יכולת לקבל סיוע, הפכו ראשי הערים באי לסמכות השלטונית הבכירה ביותר בחלקים ניכרים שלו.

קרוז עבדה בשטח כמעט ללא הפסקה. היא הלכה ברחובות הבירה סן חוזה ועשתה כל מה שיכלה לטובתו של כל מי שפגשה. שלושה ימים לאחר הסופה אמרה לוושינגטון פוסט: "יש אימה ברחובות, כאב חד בעיניהם של האנשים". לבתי החולים בעיר לא היה חשמל. בוזזים יצאו לרחובות בשעות החשיכה. המים והדלק אזלו במהירות לתושבים המעטים שהצליחו להשיג אותם.

קרוז חשה חסרת אונים: כמעט לא היה דבר שיכלה לעשות לטובת שכניה התשושים ותושביה המפוחדים. "אני יודעת שלא נוכל להגיע לכולם בזמן", אמרה; כל שיכלה לעשות היה לנסות. קרוז סיפרה, שבדרכה לפגוש עיתונאי, ביקש ממנה מישהו טובה: "תגידי לעולם שאנחנו פה". עיניה התמלאו דמעות והיא מילאה את הבקשה: "אם מישהו שומע אותנו – הצילו", אמרה לעיתונאי.

כמה ימים לאחר הסופה מצאו כמה משפחות מיכל מים גדול שהשאירה העירייה. קרוז עמדה לידו. היא חיבקה אותם והושיטה לכל משפחה פנס קטן המופעל באנרגיית השמש. התושבים עלצו ולקחו בחזרה לידיהם את הרחובות מידי העבריינים. אבל, הזהירה קרוז, אם הממשל הפדרלי לא ייכנס לתמונה – אנשים עלולים למות.

לא מבין את הפוליטיקה

היכן היה הממשל? לפני הסופה היו מוצבים בפורטו ריקו 5,000 איש מהמשמר הלאומי, ואלפים נוספים נשלחו לסייע – אבל הם התקשו למצוא אפילו מי שתייה. בתחילת השבוע שעבר קיבלה קרוז שיחה מהבית הלבן והתעודדה. הממשל שלח עוד אנשים ומשטחים עמוסים במזון ומים. אבל סן חוזה עדיין הייתה על-פי תהום.

בסוף השבוע הגנה ממלאת-מקום השר לביטחון פנים, איליין דיוק, על תגובתו של ממשל טראמפ לסופה: "מבחינת יכולתנו להגיע לאנשים, אלו באמת חדשות טובות", אמרה. קרוז שמעה והחליטה לנהוג כפי שאמרה לפני שנים: לפעמים אתה לא יכול לשחק בנחמדות. "אנשים מתים בארץ הזאת. אני מתחננת, מתחננת בפני כל מי ששומע אותנו, להציל אותנו ממוות. אם מישהו שם בחוץ שומע אותנו – אנחנו מתים, ואתם הורגים אותנו בחוסר היעילות ובביורוקרטיה שלכם".

בכך משכה ראש עיריית סן חוזה את תשומת ליבו וזעמו של נשיא ארה"ב. "ראש עיריית סן חוזה הייתה כל כך מלאת מחמאות רק לפני כמה ימים, וכעת אמרו לה הדמוקרטים שהיא צריכה להיות מגעילה כלפי טראמפ", צייץ. מומחים לענייני האי הגיבו: טראמפ פשוט לא מבין שהפוליטיקה שם שונה לחלוטין מאשר ביבשת. רוב תושבי פורטו ריקו אינם נוטים לאף אחת מן המפלגות ולא מבינים אותן. קרוז אינה מזוהה עם אף מפלגה, אם כי תמכה בכמה מפעולותיו של ברק אובמה – אבל זה כמובן לא הופך אותה לכלי בידי הדמוקרטים. חוץ מזה, צריך לזכור את ההקשר: "להתלונן על כך שלאנשים באי אין אוכל, חשמל ומים זה לא עסק מפלגתי. זה צורך אנושי בסיסי", אומר אמילקאר בארטו, מומחה לפורטו ריקו מאוניברסיטת נורת'ווסטרן.

בסוף השבוע ביטלה קרוז בחיוך את ציוציו של טראמפ. היא לבשה מכנסי דגמ"ח ונעלה מגפיים צבאיות כאשר פיקחה על חלוקת אספקה בסן חוזה. "האיש החזק ביותר בעולם מתעסק עם ראש עיריית סן חוזה – מטר וחצי בגובה, 55 ק"ג במשקל", אמרה.

לפתע, רבים אחרים החלו מתעניינים בה גם הם. קרוז קיבלה שיחות טלפון מסנאטורים ואנשי עסקים. עיתונאים ביקשו ראיונות. לאורך כל היום, הביקורת שלה על מאמצי הסיוע לא התרככה. "זה כמו עורק סתום", אמרה על הקשיים הביורוקרטיים בממשל הפדרלי. "הלב חדל לפעום". כאשר נשאלה אם היה מניע פוליטי מאחורי דבריה, קרוז השיבה בשלילה: "אין לי זמן לפוליטיקה. יש משימה לבצע: להציל חיים". תוך כדי הראיון, קרוז קיבלה שיחה על גנרטור שעלה באש בבית חולים בסן חוזה. היא הזניקה את הצוות שלה, נובחת פקודות כמו גנרל, ותוך כמה דקות היא מיהרה שוב העירה.