לפני ימים ספורים קיבל
אלאור אזריה 'המתקה' מהרמטכ"ל
גדי איזנקוט. עונשו הופחת בארבעה חודשים, כי יש 'חסד' ויש 'רחמים'. מוטב היה לו הושאר העונש על-כנו ולא מעלה את היותו של איזנקוט 'בעל מצפון'! מוטב היה לשבת עוד 120 ימים בכלא, ולא לרחוץ בניקיון כפיהם של הרמטכ"ל ושל מערכת אטומה, נקמנית, חנפנית, שלא הבינה את הנקודה העיקרית! איך הצליח מחבל שבא לעשות מרחץ דמים בחג הפורים להגיע לרצפה כאשר הוא עדיין בין החיים?
צדק לא היה כאן. השופטים קבעו באופן גורף, שהלוחם לא פעל מתוך תחושת סכנה אלא ממניע נקמני, דבר שלדעתם הוא "מעשה חמור, לא מוסרי, אשר ממיט קלון על הצבא". ומה הוא המדד למוסר שלהם? מי אומר שהוא נכון יותר? לתפוס את הרוצחים, לטפל בהם, לרפאות אותם, לחתן אותם, להעניק להם מלגת לימודים תור כדי המאסר, וכל זאת תוך כדי שהם ממלאים כיסיהם במשכורות נדיבות מאבו מאזן? מה מוסרי וערכי, שמחבל בא לזרוע מוות ויוצא חי מזירת פיגוע? האם הרוצח שרצח את שלושת בני משפחת סולומון בנווה צוף, וחייך במלוא פיו בבית החולים זמן קצר לאחר שנוטרל ולא חוסל, עדיף על רוצח מת?
העיוות המוסרי הזה קרה רק משום שהחייל שירה ברוצח כדור בודד, הפנים את המסר, וחשש פן יבולע לו אם יעז לעשות את המתבקש. מה שבטוח הוא שהרמטכ"ל, חבריו במטכ"ל והפרקליטות הצבאית, הודו ליושב במרומים, שהנה בנווה צוף קמה ההוכחה הניצחת כי צה"ל צועד על מוסריותו... אוי לאותו מוסר.
הם כולם שמו את כל כובד משקלם ה"מוסרי" על התיק הזה, ולא חדלו לבקש מהחייל שיביע חרטה ויודה באשמה. אבל אם הוא מאמין בחפותו ובצדקת דרכו, האם יעשה שקר בנפשו? מה קרה לצמרת הצבא בהתמודדות עם פרובוקציה שגרתית של ארגון עוין כמו בצל"ם? מה הפאניקה וההלם שעטף אותם לנוכח הסרטון? איך ינהלו מלחמה אי-פעם,כשהם נכנסים ללחץ מטורף מחייל שירה במחבל, האם אינם מצליחים להבין שחיילי צה"ל פועלים במציאות הזויה, מתמודדים בידיים כפותות מול טרור רצחני,מול ארגוני שמאל נאלחים ובזויים האורבים להם בכל פינה ומכשילים אותם במזיד? האם ראוי שתהליכים משפטיים יושפעו משיקולים חיצוניים?
זו לא רק השקפת עולם מעוותת, אלא צביעות לשמה, ואולי אכזריות, שהרי שופטי המיעוט סגל ופליטמן הביעו דעתם שהתביעה הצבאית הייתה יכולה להגיש נגד אזריה כתב אישום בגין עבירת רצח...
שפכתם את דמו של אלאור אזריה, חרצתם משפט פומבי עוד קודם שהחלה חקירת מצ"ח, העלתם את אלאור על המוקד כאילו כדי לנקות את הצבא כולו, שלחתם אותו למעצר ממושך בבסיס, חקירות אין סופיות בחדרי חקירות ובבתי משפט, טלטלתם את כל משפחתו, קבלתם את עדות המ"פ שידוע שלא הייתה מהימנה, התנפלתם עליו ועל משפחתו כאשר ביקשו לערער, כש'מתווכים' מטעם הצבא יוצאים ובאים ושולחים איומים סמויים בבית החייל, האין לו זכות אלמנטארית לערעור כמו לכל אזרח במדינה ? ולבסוף השלכתם אותו ל-18 חודשים בכלא...
נכון בבית המשפט ובתקשורת השמאלנית, ניצחתם. אבל לב העם כמעט כולו עם אלאור אזריה, (פרט כמובן לתובע נדב וייסמן וחבריו, למערכת המשפט, וכל שמאלן מצוי, ואלה מעטים) ומכאן שהלוחם אלאור ניצח אתכם.
כאשר ישתחרר מהכלא ראוי ונכון שילווהו המוני בית ישראל. תמיכה ומחאה המונית נגד המוסר המעוות של הצבא, נגד הרפיסות ואי הצדק של המשפט בישראל המסייע לאויבינו הגרועים ביותר להפיל חללים. החייל מרמלה הוכיח כי פעל כפי שלוחם היה צריך לפעול.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
