13 חודשים לפני בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, רבים מחבריו חוששים מפני ניסיון רוסי להשפיע עליהן – מדווח USA Today. החששות העיקריים הם מפני חבלה במערכות ההצבעה המדינתיות ומפני שימוש במדיה החברתית כדי ליצור תוהו ובוהו בקרב המצביעים. אלא שהקונגרס עצמו קושר את ידיו בכך שהוא מהסס להטיל רגולציה על חברות היי-טק פרטיות, ולצד זאת ניצבת התנגדותן המסורתית של המדינות לכל התערבות פדרלית בבחירות בהן.

שלוש ועדות בקונגרס חוקרות את ההתערבות הרוסית לטובתו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, והנטל עליהן הוא הרבה יותר מאשר לקבוע מה אירע לקראת נובמבר 2016. הגילויים האחרונים על הפעילות הרוסית בפייסבוק, טוויטר ואתרים של מדיה חברתית מציבים כעת אתגר משמעותי לפני הבחירות בהן ייבחרו כל חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט בנובמבר 2018.

לדאגות בקונגרס מוסיפה ההודעה שהעבירו לאחרונה פקידים בממשל ל-21 מדינות, ולפיה האקרים רוסים ניסו לחדור אשתקד למערכות ההצבעה שלהן. ראשי ועדת המודיעין של הסנאט הזהירו בגלוי בשבוע שעבר, שהם חוששים מפני נסיונות דומים בבחירות אמצע הקדנציה וגם בבחירות לנשיאות בשנת 2020, ואולי אפילו במרוץ למשרת מושל וירג'יניה המתקיים בימים אלו.

האיום הגדול ביותר, מצטט העיתון מומחים בתחום, איננו שרוסיה תנסה לסייע למפלגה זו או אחרת לנצח. מטרתה הרבה יותר רחבה: לגרום לאזרחי ארה"ב לפקפק בלגיטימיות של תוצאות הבחירות. "לרוסים אין מפלגה מועדפת. העדיפות שלהם היא לתוהו ובוהו ולפלגנות", אומר פרופ' ג'ק פיטני ממכללת מק'קנה בקליפורניה.

ועדות המודיעין של שני בתי הקונגרס מתכננות לקיים בשבועות הקרובים שימועים פומביים עם פייסבוק וחברות מדיה חברתית אחרות, כדי לבחון כיצד רוסיה מנצלת מדיה זו. פייסבוק מסרה בשבוע שעבר לקונגרס 3,000 הודעות שפרסמו גורמים רוסים ברשת במהלך הבחירות לנשיאות, ואשר להן נחשפו 10 מיליון גולשים.

הסנאטור הרפובליקני ג'יימס לנקפורד, החבר הן בוועדת המודיעין והן בוועדה לביטחון פנים, אומר שגורמים רוסים צייצו בטוויטר משני כיווני המחלוקת הסוערת בארה"ב על מחאתם של שחקני פוטבול נגד ממשל טראמפ. לדבריו, חלק מהרוסים צייצו "תכרעו ברך" – הצעד שנוקטים שחקנים רבים בזמן שירת ההמנון – וחלקם צייצו "החרימו את ליגת הפוטבול" ברוח התקפותיו של טראמפ על השחקנים ובעלי הקבוצות. המטרה שלהם, טוען לנקפורד, היא פשוט להגביר את הלהבות וממילא את המחלוקות בחברה האמריקנית.

הקונגרס יכול לעשות מעט כדי לשלוט במתרחש במדיה החברתית, מציין
USA Today. הוא יכול רק לדחוף את החברות להציב בקרות עצמיות טובות יותר ולזהות מי קונה מודעות או דוחף מידע כוזב, אבל הקונגרס אינו יכול לכפות זאת וקרוב לוודאי שלא יוכל להפסיק לחלוטין את התופעה.

פרופ' הנרי פארל מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון אומר שהוא יותר מודאג מנסיונותיהם של הרוסים לחבל במערכות ההצבעה. המשרד לביטחון פנים לוחץ על המדינות להגביר את אמצעי האבטחה כדי למנוע מגורם זר כלשהו לחדור למערכות אלו. השרה בפועל, אליין דיוק, אמרה לאחרונה לוועדת הסנאט לביטחון פנים, שלמשרד ישנם האמצעים הדרושים כדי לסייע למדינות לבחון את ביטחון המערכות לפני הבחירות הקרובות, אבל לא כל המדינות ביקשו את סיועו.

המדינות מתגאות בכך שהן יכולות לשלוט בעצמן על מערכות ההצבעה שלהן, וטוענות שאחת הסיבות שקשה לפגוע במערכות אלו היא דווקא העובדה שאין מאגר נתונים לאומי אחד שאליו ניתן לפרוץ. ייתכן שיש צורך בפריצה מוצלחת של האקרים כדי לשנות את דעתן, אומר פארל, אך נכון לעכשיו – לקונגרס יהיה קשה מאוד, מבחינה פוליטית, להתערב בניגוד לרצונן של המדינות.