|
הפרקליטות ערערה על שחרור רוצחי שקד שלחוב למעצר בית
|
אסף דוד-מרגלית
|
פרקליטות המדינה הגישה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את הנאשמים לחלופת מעצר * מסוכנותם, לטענתה, לא פחתה * הערבויות הכספיות מגוחכות * בית המשפט העמיד את משפחות הנאשמים בפני דילמה בלתי אפשרית * בית המשפט התבקש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות על מעצרם עד תום ההליכים
|
לרשימה המלאה
|
|
|
הפרקליטות: לדון בהרכב מורחב בשחרור רוצחי שלחוב
|
אסף דוד-מרגלית
|
פרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט להרחיב את הרכב השופטים שידון בנושא חלופות המעצר לנאשמים אשר משפטם מתמשך עקב עומסים במערכת בתי המשפט * קיים חשש שבתי המשפט יאמצו את פרשנות ביהמ"ש המחוזי בב"ש ועבריינים מסוכנים ישתחררו מבתי המעצר
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
פרקליטות המדינה הגישה (21.2.07) ערר לבית המשפט העליון בבקשה לבטל החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום ג' (20.2.07) לשחרר למעצר בית את רפי אוחנה, אחיו משה אוחנה ושלום שטרית.
לטענת הפרקליטות, שחרורם של השלושה מבית המעצר פגוע באופן חמור בביטחון הציבור. כמו-כן טוענת הפרקליטות, באמצעות עו"ד אורי כרמל, הממונה (בפועל) על עניינים פליליים בפרקליטות, המגבלות אשר בית המשפט המחוזי הטיל עליהם, אינן מרתיעות כלל.
הפרקליטות ביקשה לאחד את הדיון בעניין הנאשמים ביחד עם הדיון בערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר לחלופת מעצר את רוצחי שקד שלחוב, שכן לדעתה, הנימוקים בשני המקרים זהים במהותם.
העבירות בהם מואשמים האחים אוחנה ושטרית
נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בחמישה אישומים שונים. רפי אוחנה מואשם בביצוע רצח, הריגה, ניסיון לרצח, שתי עבירות של ניסיון לחבול בחומר נפיץ, פציעה בנסיבות מחמירות, וארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע.
נגד משה אוחנה הוגש כתב האישום עבירות רצח, הריגה, ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, ושתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע.
לנאשם שטרית מיוחסות עבירות של רצח, הריגה, שלוש עבירות של ניסיון לרצח, שתי עבירות של ניסיון לחבול בחומר נפיץ, פציעה בנסיבות מחמירות, חמש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ונשיאת נשק.
על-פי כתב האישום, הנאשמים חברו זה לזה ולאחרים, לשם ביצוע שורת מעשי התנקשות באנשים שהיו קשורים, במישרין או בעקיפין, לרציחתו של חנניה אוחנה, אחיהם של שני הנאשמים הראשונים.
עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על מעצרם של הנאשמים ואחרים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בבקשה נטען, כי קיימת תשתית ראייתית מספקת למעצרם, וכי לחובת הנאשמים הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואיומים. לאור חומרתן היתרה של העבירות בהן מואשמים האחים אוחנה ושטרית, נטען בבקשה כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורם יגרום לסיכון שלום הציבור וביטחונו. עוד נטען, כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה, השפעה על עדים ופגיעה בראיות בדרך אחרת.
החלטת בית המשפט המחוזי
ביום 12.9.04 הורה בית המשפט המחוזי, על מעצרם עד לתום ההליכים של משיבים רפי אוחנה ושטרית, בהסכמתם, תוך שמירת זכותם לעיון חוזר בכל עת. כמוכן החליט על מעצרו של משה אוחנה עד לתום ההליכים.
כמו במקרה של רוצחי שקד שלחוב, מעצרם של הנאשמים בפרשה זו הוארך תשע פעמים בבית המשפט העליון, ופעם נוספת בהחלטה במסגרתה הוחלט כי יש לאפשר להם להציע חלופות מעצר.
הפרקליטות ציינה בפני בית המשפט כי כבר בראשית תהליך הארכות המעצר, מאחר שהתיק לא נקבע לדיון תוך פרק זמן סביר, פנה פרקליט המדינה בכתב אל מנהל בתי המשפט, וביקש את עזרתו הדחופה במציאת פיתרון הולם לעניין. לאחר התערבות מנהל בתי המשפט ונשיא בית המשפט המחוזי נקבעו מועדים נוספים שבעקבותיהם הוארך המעצר.
הסיבה לעיכוב בשמיעת התיק בבית המשפט
אחד הטעמים שעמדו ביסוד עיכוב במשפטם של הנאשמים, היה נעוץ בעובדה שעד מרכזי במשפטם, ירון סנקר, אשר הפליל את הנאשמים ואחרים בהודעות מפורטות שמסר לחוקריו, עמד בעצמו לדין בתיק נפרד. עקב התמשכות משפטו של סנקר, לא ניתן היה להתקדם בשמיעת משפטם של המשיבים, הואיל ובתי המשפט סרבו להתיר את שמיעתו של סנקר כל עוד לא הסתיים משפטו, ובכך הם הלכו בעקבות הלכת קינזי, אשר לא מתירה להעיד שותף לפשע נגד שותפיו, בטרם נגזר עונשו.
בעקבות הבעייתיות שיצרה הילכת קינזי, עתרה המדינה לבג"צ לההלכה בוטלה. בינתיים, סנקר הורשע בסוף חודש ספטמבר 2006, וכך, במקביל, נסללה הדרך לקדם את משפטם של הנאשמים.
פרקליטות המדינה ציינה כי עד כה התקיימו בתיק חמישים וארבע ישיבות, אשר במהלכן נשמעו 121 עדי תביעה, הוגשו מסמכים אשר ייתרו את עדותם של 20 עדי תביעה נוספים. מעבר לכך, התביעה ויתרה על 67 עדים ונותרו עוד כ-26 עדי תביעה נוספים שעל בית המשפט לשמוע בטרם תסוכם פרשת התביעה.
החלטת בית המשפט העליון לבחון חלופת מעצר
ביום 24.1.07 הורה בית המשפט העליון, כי עקב התמשכות משפטם של הנאשמים והעובדה שהטעם לכך הוא יומניהם העמוסים לעייפה של בתי המשפט, "הגיעה השעה להכריע את הכף לטובת זכותם לחירות על פני כל שיקול אחר". מאידך, עמד בית המשפט הנכבד על מסוכנותם הרבה של המשיבים ונמנע מלהורות על שחרורם הלכה למעשה.
השופט א' לוי קבע, כי יש לאפשר לנאשמים להציע חלופות ראויות שינטרלו את עילות המעצר המצטברות בעניינם. בסיכום החלטתו הורה בית המשפט העליון, על הארכת מעצרם של הנאשמים למלוא התקופה, קרי 90 ימים, וקבע כי ישוחררו ממעצרם "לאחר שיציעו חלופה שתיבחן ע"י שירות המבחן ותימצא ע"י בית המשפט המחוזי ראויה והולמת".
יישום ההחלטה ע"י בית המשפט המחוזי
ביום 20.2.07 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורם של הנאשמים, למרות ששירות המבחן הבהיר בתסקיריו לגבי כל אחד ואחד מן המשיבים, בלשון כזו או אחרת, כי "אין בידינו הכלים להעריך את השפעתם המעשית (של הערבים) עליו ואת יכולתם להציב לו גבולות ממשיים."
לא נעלם מעיניי בית המשפט כי עוצמת הסיכונים הטמונים בשחרורם של הנאשמים, רבה. אלא שבית המשפט המחוזי הבהיר כי הדברים נשקלו כבר ע"י בית המשפט העליון בהחלטתו.
טענות הפרקליטות בערר
נימוקי הפרקליטות בעניין זה זהים לאלו שניתנו (20.2.07) בעניין רוצחי שקד שלחוב. לטענת הפרקליטות בערר, בית המשפט המחוזי לא התייחס כראוי לתשובת שירות המבחן.
גם במקרה זה מלינה הפרקליטות כי אף בלא קשר לעמדת שירות המבחן, על פני הדברים קבע בית המשפט בתיק זה ערבויות ותנאי חלופת מעצר "שגרתיים" שכלל אינם מביאים בחשבון את טיבם הבלתי שגרתי של הסיכונים הגלומים בנאשמים, שאת פניהם יש לקדם בחלופות המעצר ותנאי השחרור.
הפרקליטות ביקשה לאחד את הדיון בערר זה ביחד עם הערר הוגש נגד החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר את רוצחי שקד שלחוב, ולהביא את בית המשפט העליון לקבוע הנחיות לאופן קבלת החלטות שיפוטיות בעניין חלופות מעצר בנסיבות של נאשמים בעלי מסוכנות גבוהה, כדוגמת זו.