פרטי האירוע
בהסכם שבין בעלי הדין התירה המערערת למשיב, שהוא קבלן לעבודות עפר, לאסוף חומר בשטח שבחזקתה. זמן קצר לאחר חתימת ההסכם נקטה המערערת צעדים, שמנעו מהמשיב את המשך עבודתו במקום. בית המשפט המחוזי קבע, כי בכך הפרה המערערת את ההסכם. מכאן הערעור שנסב בעיקרו על הטענה, כי ההסכם היה בלתי חוקי, באשר פעולות המשיב להוצאת החומר נעשו ללא היתר, שהיו נחוצים לפי חוק התכנון והבנייה, ולפי פקודת המכרות, היתרים שהמערערת עצמה התחייבה בהסכם להשיגם.
טענות המערערת
מדובר בהסכם אי חוקי, פעולות המשיב להוצאת החומר נעשו ללא היתרים, שהיו נחוצים לביצוע עבודות אלו על-פי חוק התכנון והבנייה, ולפי פקודת המכרות.
החלטת בית משפט
הנשיא י' כהן - המערערת נטלה על עצמה התחייבות להשיג את הרשיונות וההיתרים הדרושים, היא התחייבה "לטפל בכל הכרוך... עם המוסדות המתאימים" בקשר להוצאת החומר, ויש להבין התחייבות זו ככוללת קבלת היתרים הדרושים לשם ביצוע העבודות לפי ההסכם. לא נותר לכן ספק, שכאשר נטלה על עצמה המערערת את ההתחייבות הנ"ל שבהסכם, הכוונה הייתה, שהמערערת תשיג את ההיתרים הדרושים.
בסעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) נאמר, שאם חוזה "היה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה". לפי סעיף 28(א), אם "היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי קיומו".
המערערת מנעה את קיומו של תנאי המתלה, כי היא הפסיקה את עבודות המשיב וחדלה מכל פעולה לקבלת הרשיונות הדרושים לשם ביצוע החוזה עם המשיב. על כן אין היא יכולה להסתמך על אי קיום התנאי המתלה כהגנה בפני תביעת הפיצוים.
לפי הוראת סעיף 85 לפקודת המכרות ניתן להעביר "כל טובות הנאה בכריה", בתנאי שלא תעשה כל העברה אלא באישור המנהל. אין זה ברור, שבמקרה דנא נחוץ היה רשיון למחצבה לפי הגדרת הביטוי "מחצבה" בסעיף 108 לפקודת המכרות, אך גם אם כך הדבר, הרי הייתה חייבת המערערת לנסות להשיג היתר על שמו של המשיב, כדי לאפשר את ביצועו של החוזה הנדון. כל ניסיון כזה לא נעשה ע"י המערערת.
על פני החוזה ולפי תוכן הוראותיו אין למצוא בו כל אי חוקיות. כאשר לביצוע החוזה נחוץ היתר על-פי דין, אין כל פגם בהתקשרות עצמה, אם הצדדים, בזמן שעשו את ההסכם, התכוונו להשיג את ההיתרים הדרושים ולא התכוונו להפר את החוק.
לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) חוזה הוא בלתי חוקי, אם כריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים. השאלה, אם ביצוע בלתי חוקי של חוזה יכול לגרום כשלעצמו לאי חוקיות החוזה על-פי חוק החוזים (חלק כללי), טרם הוכרעה בפסיקה. אם בעת כריתת החוזה התכוונו שני הצדדים לבצע אותו בדרך בלתי חוקית, מטרת החוזה היא בלתי חוקית, ואם הכוונה לביצוע בלתי חוקי הייתה של צד אחד בלבד, לא יוכל אותו צד לתבוע על-פי החוזה, אלא במסגרת הוראות סעיף 31 של חוק החוזים.
נראה, שכוונת המחוקק בפקודת המכרות הייתה לאסור חוזים לכריה ללא רשיון. אולם כל זה לא יוכל לעזור למערערת, כי במקרה שלפנינו לא הוכח, שלמשיב הייתה כוונה לבצע את החוזה בדרך לא חוקית. על המערערת, אשר רצתה לחסות בצל טענת אי החוקיות לפי סעיף 30, היה להוכיח שהמשיב התכוון לבצע את ההסכם בדרך בלתי חוקית. העובדה, שעד שנחתם ההסכם לא הושגו ההיתרים, איננה כשלעצמה מהווה הוכחה כזו, כאשר מתוכן החוזה ברור, שהכוונה הייתה לקבל את ההיתרים הדרושים, ובנוסף לכך התברר מהמגעים, שהיו בין המערערת לבין הרשויות, שבתנאים מסוימים היו הרשויות המוסמכות מוכנות להכשיר בדיעבד את הפעולות, שבוצעו בעבר, ולתת היתרים מתאימים לגבי העתיד.
לעניין הטרקטורים (המשיב טען כי עקב הפסקת החוזה נגרם לו נזק, כיוון שהוא הזמין מס' טרקטורים והם הושבתו עקב חוסר עבודה), לא הוכח מה הנזק שנגרם למשיב עקב השבתה זו. לא יצא המשיב ידי חובתו להוכיח את גובה הנזק בקשר עם השבתת הטרקטורים. מי שתובע פיצוים לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), "חייב להוכיח, במידת וודאות סבירה, הן את נזקו והן את שיעור הפיצוים, שיהיה בו כדי לפצותו על נזקו". מוטל על הנפגע הנטל ליצור תשתית עובדתית, שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק מזה ואת שיעור הפיצוים מזה. המסקנה היא, כי יש לדחות את הערעור והערעור לכנגדו.
השופטת ש' נתניהו - דעתי היא, שהחוזה הנדון אינו בטל מתוקף סעיף 30 של חוק החוזים (חלק כללי) לגבי התקופה שמיום כריתתו ועד סיומו, מהטעם שלא כריתתו, לא תוכנו ולא מטרתו הם בלתי חוקיים.
לפי סעיף 27(ב), חוזה, שהיה טעון רשיון, חזקה שקבלתו היא תנאי מתלה, ולפי סעיף 28(א), צד, שמנע את קיום התנאי, אינו זכאי להסתמך על אי קיומו. המערערת ביטלה את החוזה תוך המגעים לקבלת הרשיונות ומטעמים, שאין להם כל קשר לרשיונות, ובכך מנעה קיומו של תנאי המתלה, ואין היא יכולה לכן להסתמך על העדר הרשיונות כיסוד לטענתה בדבר אי חוקיותו של החוזה.
השאלה, אם ביצוע בלתי חוקי של חוזה יכול לגרום לכשעצמו לאי חוקיות החוזה על החוק הנ"ל טרם הוכרעה בפסיקה. תביעתו של המשיב היא תביעת פיצוים, הנובעת מכך, שנמנע ממנו לקיים את החוזה באופן חוקי.
הערעור נדחה, ולמסקנה זו הגיע גם השופט יהודה כהן.
נכתב על ידי שגיא בנתאי
