לפני בדיוק שנה חגגו אנשי הימין הקיצוני באירופה את נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. בעיניהם, היה זה ניפוץ דרמטי של הסטטוס-קוו הליברלי נגדו נלחמו זמן רב. הפופוליזם הימני של טראמפ היה שיקוף של סדר היום האנטי-הגירתי, אנטי-מוסלמי והאולטרה-לאומני שלהם. הם היו בטוחים שמדובר באיתות המבטיח גם להם עתיד זוהר.

שנה מאוחר יותר – כותב אישאן ת'רור בוושינגטון פוסט – הממסד במערב אירופה לא התמוטט. מפלגות הימין הקיצוני אכן רשמו הישגים חסרי תקדים בהולנד, צרפת וגרמניה – אך הן רחוקות מאוד מהשלטון, וכנראה הגיעו לפסגת הישגיהן. זאת ועוד: דומה שרבים מהפוליטיקאים האירופיים שחגגו את נצחונו של טראמפ, מתאמצים כעת לבדל את עצמם ממנו, שכן הוא הפך להיות בלתי פופולרי בשני צידי הקשת הפוליטית.

חירט וילדר ההולנדי הילל את טראמפ מיד לאחר נצחונו, אך כבר לאחר חודשים אחדים – לקראת הבחירות בארצו בחודש מארס – הנמיך מאוד את הטון; זה לא עזר לו לנצח בהן. חודשיים לאחר מכן הביס עמנואל מקרון בן ה-39, אשר מיצב את עצמו במרכז המפה הפוליטית הצרפתית, את מארין לה-פן בבחירות לנשיאות. כיום טראמפ רחוק מלהיות גיבור בעיני הימין הקיצוני בצרפת, לאחר שהורה לתקוף בסיס של חיל-האוויר בסוריה וערך ביקור ידידותי במיוחד אצל מקרון. החזית הלאומית של לה-פן שקועה במאבקים פנימיים ועולים ספקות לגבי יכולתה של לה-פן להנהיג אותה לאחר שתי מפלות בבחירות לנשיאות.

אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) הימנית-קיצונית גרמה להלם כאשר נכנסה לבונדסטאג כמפלגה השלישית בגודלה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. מבקריה של המפלגה אף קושרים אותה לעבר הנאצי האפל של המדינה. אבל אפילו בכיריה, טוען ת'רור, רואים לעיתים את התנהגותו של טראמפ כעוברת כל גבול. אליס ויידל, ממנהיגות המפלגה, יצאה נגד תגובתו של טראמפ למהומות הגזעניות בשרלטוסוויל, והציעה לו להתמקד יותר במדיניות ופחות בטוויטר.

עם זאת, מדגיש ת'רור, גם אם כוח המשיכה של טראמפ נפגע בשל החודשים הראשונים הכאוטיים של נשיאותו, זה לא המצב לגבי ההשפעה של הימין הקיצוני האירופי. פופוליזם אנטי-ממסדי – הן מימין והן משמאל – מעצב מחדש את הפוליטיקה ברחבי היבשת. המפלגות הממסדיות הממוקמות במרכז ובימין המתון, נדחפות יותר ויותר לעבר הימין הקיצוני ומאמצות יותר ויותר חלקים מן המצע של המפלגות המצויות באותה קצה. באוסטריה נכנסה מפלגת החרות למו"מ רשמי על אפשרות של הקמת הממשלה הבאה.

קאס מוּדֶה, מומחה לפופוליזם אירופי מאוניברסיטת ג'ורג'יה, מזהיר שהתנהלות שכזו מצד מפלגות המרכז-ימין עלולה להוביל להיעלמותן – ומצביע על המאבקים המתחוללים במפלגה הרפובליקנית בארה"ב כאיתות אזהרה. "על-ידי דחיפה יותר ויותר לעבר הימין הקיצוני, הן יצטרכו לבחור בין נאמנות לערכי הליבה שלהן והתמודדות עם הזעם של הבוחרים המקצינים, לבין ויתור והפיכה למפלגות קיצוניות בעצמן. אנחנו רואים מה קורה בארה"ב; חיוני שהימין המסורתי באירופה לא יעשה את אותה טעות", הוא אומר.