בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה על ביטול עיכוב כניסתו של שוקי ויטה לתפקידו כממונה על הכנסות המדינה החל מיום 27.2.07. אולם, מאחר ולא ניתן פסק דין, הורה בית הדין על שהייתו בחופשה בתשלום עד למתן פסק הדין.
בית המשפט הביע תמיהה רבה (26.2.07) על התנהלות המשיבים, המיוצגים ע"י עו"ד קרן יוסט. מההחלטה עולה, כי המשיבים - ירום אליאב, מנכ"ל משרד האוצר, מני מזוז, היועמ"ש ושמואל הולנדר, נציב שירות המדינה, פעלו שלא בתום לב. השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי הציבור אריה ביטון ויצחק גלנטי ציינו, כי זימונו של ויטה לשימוע בהוראת היועץ המשפטי לממשלה לצורך השעיה הנדרשת בעקבות חשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים, נעשה רק ביום 23.2.07. מעבר לכך, בתצהיר שמסר ירום, קימץ בפרטים בדבר החשדות בהן חשוד ויטה, זולת התיאור הלקוני "חשדות למרמה והפרת אמונים".
עוד הביע בית הדין את דעתו כי העובדה שנציגי משטרת ישראל סירבו למסור פרטים לפי הוראת בית הדין, חרף העובדה כי לא הוצאה תעודת חיסיון על פרטי החקירה, פוגעת בכללי היסוד של שיטת המשפט, כי אי-מתן אפשרות לצד להליך לטעון או להביא ראיות יש בו פגיעה בצדק הטבעי. בית המשפט סבר כי היות וההליך הינו אזרחי, ולא פלילי, הרי ש"אין זה ראוי למנוע מהתובע את האפשרות להגיב לטענות אשר הועלו כנגדו".
טיעונם היחיד של המשיבים לעיכוב כניסתו של ויטה לעבודתו במשרד האוצר היה כי קיימת חקירה פלילית נגדו.
החקירה הפלילית נודעה רק במהלך הדיון
בית הדין ציין, כי עובדת קיומה של החקירה הפלילית הסמויה נגד ויטה, המיוצג ע"י עוה"ד וינרוט אבי ועודד גזית, נודעה רק במהלך בדיון. חקירה זו נפתחה לאחר שנודע לויטה על מינויו כממונה על הכנסות המדינה. הסרת האיפול על עובדת קיום החקירה וכן זימונו של ויטה לשימוע נעשו רק לקראת מועד הדיון. בית הדין לא ראה בעין יפה דרכי התנהלות אלו.
מסירת מידע ע"י המשיבים
בית הדין ציין, כי המשיבים נמנעו מלחשוף פרטים רבים, הן לפני הדיון והן במהלכו, אף כי נתבקשו לעשות כן על-ידי בית הדין. אולם, כותב בית הדין בהחלטתו, הרושם מהלך הדברים חמור שכן "החשדות אשר תוארו בכלי התקשורת היו מפורטים יותר מאשר הפרטים שנמסרו לבית הדין על-ידי נציגי המשטרה עצמם. הפרסומים בכלי התקשורת מייחסים לכאורה את מקור הידיעות למשטרה עצמה".
התנהלות המשטרה
רק יומיים לפני מועד הדיון הקבוע, ולמעלה משלושה שבועות לאחר שעוכבה כניסתו של ויטה לתפקיד, לפתע, ביקשה משטרת ישראל את הסרת צו איסור הפרסום שהוטל על חקירתו. אלא שהסרת הצו נעשתה באופן חלקי בלבד, כך שכל שפורסם היה שכנגד התובע נפתחה חקירה בחשד למרמה והפרת אמונים.
ויטה לא זומן לחקירה בעניין חשדות אלו וכפי שנציגי המשטרה הודיעו לבית הדין, אין חשש כי ויטה ישבש הליכי חקירה. על-אף זאת, הוגדרה חקירה זו כסמויה וצו איסור הפרסום על קיומה הוסר בעיתוי תמוה, ולבקשת המשטרה, יומיים לפני קיום הדיון בבית הדין.
בית הדין לא קיבל מענה מדוע החשדות כנגד ויטה, אשר פורסמו בכלי התקשורת, לא נמסרו בבית הדין. בהחלטתם מציינים השופטים, כי עובדה זו יוצרת את החשש לכאורה כי בכך נעשה ניסיון לא ראוי להשפיע על דעת בית הדין ובכך למנוע מויטה את האפשרות להגיב לגופן של החשדות. למעלה מכך, עובדה זו יוצרת ספק לכאורה לגבי רמת סודיותן של הראיות נגד ויטה, אשר הנתבעים עושים בחשיפתן שימוש מושכל לצרכיהם.
איזן בין הזכויות המתנגשות
בית הדין נדרש לבצע איזון בין הזכויות המתנגשות: שמו הטוב של ויטה, המכהן שנים רבות כעובד ציבור; ומאידך, מידת הפגיעה באמון הציבור שעשויה להיגרם כתוצאה ממינוי, שלפי הנטען עולים נגדו חשדות בפלילים. לאור העובדה כי הטענות נגד ויטה לא פורטו, פסק בית הדין כי יש לבטל את הודעת העיכוב במינויו, ולאפשר לו להיכנס למקום העבודה.
מנגד, בית הדין הכיר בכך שמתנהלת חקירה פלילית נגד ויטה ומצא כי על אף התנהלות המשיבים, לכאורה, "סבורים אנו כי מינוי של התובע לתפקיד אשר הובטח לו ומבלי שבפועל יבצע הוא תפקיד זה, יהא תוצאה ראויה".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
