לחבר הכנסת ביטן, יושב-ראש הקואליציה מותר לא לדייק, ובצער אני מוסיף מותר לו לשקר במסע, שנועד להכפיש את נשיא מדינת ישראל, שלא חנן את החייל
אלאור אזריה.
הראשונה, שזינקה לתפוס כל מצלמה המראה אותה מנופפת באצבעה לעבר נשיא המדינה, הייתה מי שמכהנת בתפקיד שרת התרבות. לנפנוף אצבע מאשימה הוסיפה השרה צווחות לא תרבותיות -
"הנשיא פספס את הזדמנות חייו." על כתפי הנשיא היא הטילה את האחריות - "הוא הפקיר את החייל" זה הנשיא, שלדבריה, פגע במוסד הנשיאות. רפש, שלא ראוי לציטוט, מיהר להטיל על נשיא המדינה היה חבר כנסת, שטרם כניסתו לכנסת התמחה במלונאות לחוף הים השחור, קזינו וחיי לילה. עיסוק "מאד ערכי", ש"הכשיר אותו" להיות חבר בכנסת מטעם הליכוד ולפתוח מלתעות מגדפות את נשיא המדינה.
ראש הקואליציה,
דוד ביטן, החליט שמותר לו לא לדייק כשמכפישים את הנשיא.
אי-הדיוק עדוי בשקר גס הפוגע בנשיא המדינה הפך לכלי עבודה של ראש הקואליציה בישראל, כשהוא מחפש את הכותרת להיות בין הראשונים להכפיש את ראובן ריבלין. יושב-ראש הקואליציה ביקש לנכס בתודעת המאזינים והצופים בסדרות האין סופיות של דוד ביטן בערוצי התקשורת, שיש לנו נשיא שחנן את חבר ילדות בירושלים, חבר שגנב, ששמו
אהוד אולמרט ושכח לחנון חייל שחרף נפשו במלחמה בטרור, ששמו אלאור אזריה מרמלה.
לדוד ביטן היה חשוב להכפיש את הנשיא, שכלפי גנב מורשע בשם אולמרט לבו היה חנון ורב חסד, ולגבי חייל בצה"ל לבו התאבן. את העובדות יודע דוד ביטן. הוא יודע, שראובן ריבלין לא חנן את אולמרט. דוד ביטן יודע, שבחודש מרס 2017 דחה ראובן ריבלין את בקשת החנינה של אהוד אולמרט. אבל דוד ביטן החליט לומר לציבור
ראובן ריבלין חנן את אולמרט. דוד ביטן יודע שרק ארבעה חודשים אחרי שראובן ריבלין דחה את בקשת החנינה, ביולי השנה, וועדת השחרורים בישיבתה בבית הכלא במעשיהו היא זו שקיצרה את עונש המאסר של אהוד אולמרט ולא היה זה ראובן ריבלין.
נשיא המדינה לא חנן את ראובן ריבלין. מי שקיצר את תקופת המאסר הייתה וועדת השחרורים. לנשיא המדינה אין כל קשר להחלטה של וועדת השחרורים, שפילסה לאהוד אולמרט את הדרך לחופשי.
לביטן מותר לא לדייק. מותר לו לשקר. הוא יודע, שאת בקשת החניה דחה הנשיא. הוא יודע שארבע חודשים אחר הדחיה הייתה זו וועדת השחרורים בישיבתה בכלא מעשיהו פתחה לאולמרט את שערי הכלא.
יושב-ראש הקואליציה יודע, שיש הבדל משמעותי בין הקלות שניתנו על-ידי הנשיא על מגבלות לאסיר ברשיון ובין חנינה שלא ניתנה, אלא ליתר דיוק נדחתה. לדוד ביטן מותר לא לדייק, סליחה, מותר לו לשקר, רק כדי להפנים בתודעת הציבור, ריבלין חנן את חבר ילדותו, את אולמרט, ומאן לחנון חיל לוחם בצבא הגנה לישראל.
