בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
|
|
ממשיכים לנסוע בכביש 6 [צילום: נתיבי ישראל]
|
|
חובות בעיקר לחברות הסלולר [צילום: לוקה ברונו, AP}
|
|
לא מוותרים על טלוויזיה רב-ערוצית
|
בדיקה ראשונה מסוגה שערך News1 מעלה:
|
|
|
הרפורמה בפשיטות רגל מנוצלת <br>לרעה להתחמקות מחובות צרכניים
|
62 תיקי פשיטות רגל שנפתחו בשבוע שעבר מצביעים על ריבוי מקרים בהם החייבים ממשיכים לצרוך מוצרים ושירותים ברבבות שקלים - במיוחד סלולר - ולאחר מכן מבקשים הפטר מחובותיהם ● שיעור ניכר של צעירים המבקשים פשיטת רגל בשל חובות שאינם גבוהים במיוחד ● בקשות להסדרים גם כאשר קיימים חובות של מאות אלפי שקלים למדינה ולרשויות מקומיות ● המסקנה: ארבע שנים אחרי הנהגת הרפורמה, קיים צורך דחוף להכניס בה שינויים מהותיים
הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל יצרה שיטפון של בקשות שמטרתן להגיע להפטר תוך תשלום חלק קטן בלבד מן החובות, גם כאשר מדובר בחובות שנוצרו בחוסר אחריות ולעיתים במחשבה תחילה. בולטים במיוחד חובות לחברות ה סלולר, היוצרים תהיות גם על התנהלותן של חברות אלו. כך מעלה בדיקת News1. הרפורמה הונהגה בספטמבר 2013 בידי כונס הנכסים הרשמי דאז, פרופ' דוד האן. מטרתה הייתה לייעל את הליכי פשיטת הרגל ולהחזיר במהירות האפשרית את החייבים למעגל הפעילות הכלכלית, תוך הבטחת "פרעון הוגן ושוויוני" של חובותיהם. במרכז הרפורמה עומדת קציבת ההליך ל-54 חודשים לכל היותר, תוך שאיפה למתן הפטר מותנה אחרי 18 חודשים והשלמת התוכנית בשלוש השנים הבאות וקבלת הפטר מוחלט. עוד נקבע, כי ניתן יהיה לתת הפטר מיידי אם מתברר שאין תועלת לנושים בניהול ההליכים, וכי במקרים מיוחדים ניתן יהיה לסיים את התוכנית כולה בפחות משלוש שנים. לצד זאת הובטח לנקוט בגישה מחמירה כלפי חייבים שינצלו לרעה את ההליך, עד כדי מניעת ההפטר ממי שיצרו חובות בחוסר תום לב.
|
|
יעקובי. גם היא מודה [צילום: עופר עמרם]
|
|
|
|
אפילו אם הבקשה לפשיטת רגל נדחית – עדיין מושקעים בתיק משאבים לא מבוטלים. כל בקשה מחייבת התייחסות של הכונס הרשמי, היא מצריכה טיפול מזכירותי בבית המשפט וכמובן גוזלת זמן שיפוטי. תיקי פשיטות רגל אינם חייבים באגרות, כך שלבתי המשפט אין אפילו החזר חלקי של ההוצאות – גם כאשר מדובר בבקשות סרק או חסרות תום לב | |
|
|
|
בפועל, טוענים שופטים רבים, הרפורמה הפכה את ישראל לגן עדן לחייבים. כך למשל אמרה השופטת חנה פלינר, כי הרפורמה מעניקה תספורות לכל, וכי אין בה אבחנה בין הנסיבות של יצירת החובות. השופט עמית כהן אמר, כי מגבלת הזמן מהווה תמריץ שלילי להגדלת הפרעון החודשי, וכי יש מי שנכנסים להליך שלא לצורך – כולל "בני 30 עם חובות של 100,000 שקל", שמבקשים הפטר במקום לעשות מאמץ ולפרוע את חובותיהם. שופט הפירוקים והכינוסים המוביל בארץ, איתן אורנשטיין, טען שהרפורמה שכחה את האינטרס של הנושים, ושהיא יצרה ציפייה אצל כל החייבים שיקבלו את ההפטר בצורה כמעט אוטומטית. גם הוא ציין שחלק מהחייבים הם צעירים המקבלים אשראי קל, והוסיף שלפעמים יש "שחקנים חוזרים". לדבריו, "לא ייתכן שאדם בן 25 יגיש בקשת פשיטת רגל על חוב של 75,000 שקל". אפילו כונסת הנכסים הנוכחית, עו"ד סיגל יעקובי, הודתה בכך והוסיפה, כי קיים קושי בתפירת תוכנית זהה לכל החייבים גם אם נסיבותיהם שונות. ההקלות שיצרה הרפורמה באות לידי ביטוי מובהק בהצפת בתי המשפט בהליכי פשיטת רגל. בשנת 2016 לבדה נפתחו 20,000 תיקים כאלו ובסוף השנה הגיע המלאי שלהם ל-43,500. מספר התיקים שנפתחו אשתקד גדול פי ארבעה מאשר ערב הרפורמה, כאשר במקביל לא קיבלה מערכת בתי המשפט תוספת מתאימה של תקנים. מאחר שתיקי פשיטות רגל נמשכים מספר שנים, התוצאה היא עומס כבד על בתי המשפט המחוזיים, וכך גם על כונס הנכסים הרשמי – החייב להתייצב בכל תיק – שגם הוא לא קיבל תוספת כוח אדם. חשוב מאוד לציין, כי אפילו אם הבקשה לפשיטת רגל נדחית – עדיין מושקעים בתיק משאבים לא מבוטלים. כל בקשה מחייבת התייחסות של הכונס הרשמי, היא מצריכה טיפול מזכירותי בבית המשפט וכמובן גוזלת זמן שיפוטי. תיקי פשיטות רגל אינם חייבים באגרות, כך שלבתי המשפט אין אפילו החזר חלקי של ההוצאות – גם כאשר מדובר בבקשות סרק או חסרות תום לב.
|
|
כהן. בני 30 עם 100,000 שקל [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
הגיל הממוצע של החייבים היה 44, כאשר המבוגר שבהם הוא בן 75, והצעיר ביותר – בן 24. מבין החייבים, 12 הם בני פחות מ-30, ועוד 11 הם בני 40-30. החוב הממוצע של בני 30-20 הוא 208,000 שקל, וזה של בני העשור הבא – 370,00 שקל. נתונים אלו מאוששים את דברי השופטים על ריבוי יחסי של צעירים, המעדיפים לבקש פשיטת רגל | |
|
|
|
שופט בכיר אמר ל-News1, כי כבר נתקל בתיקי פשיטות רגל שנפתחו בידי חייבים בשל חובות של 15,000-10,000 שקל לחברות סלולר. "קונים שנייים-שלושה מכשירים, לא משלמים ואז מבקשים הפטר", הסביר. אחת השופטות המטפלות בתחום העריכה, כי היקפו של תיק ממוצע המגיע לשולחנה הוא עד 150,000 שקל. לאור טענות אלו, ביצע News1 בדיקה מדגמית ראשונה מסוגה של תיקי פשיטות רגל. הבדיקה התייחסה לתיקים שנפתחו באחד מימי השבוע שעבר בששת בתי המשפט המחוזיים ושהיו פתוחים לעיון במערכת נט המשפט. מסיבות של זמינות התיקים, נבדקו בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע התיקים שנפתחו ב-23.11.17; בבית המשפט המחוזי מרכז נבדקו תיקים מ-22.11.17; ובבית המשפט המחוזי בנצרת – תיקים מ-19.11.17. בסך-הכל נבדקו 62 תיקים. הסכום הממוצע של החובות המדווחים בתיקים אלו היה 408,000 שקל. אולם שבעה תיקים היו בהיקף של מיליון שקל ומעלה; בנטרולם יורד הממוצע ל-268,000 שקל. הגיל הממוצע של החייבים היה 44, כאשר המבוגר שבהם הוא בן 75, והצעיר ביותר – בן 24. מבין החייבים, 12 הם בני פחות מ-30, ועוד 11 הם בני 40-30. החוב הממוצע של בני 30-20 הוא 208,000 שקל, וזה של בני העשור הבא – 370,00 שקל. נתונים אלו מאוששים את דברי השופטים על ריבוי יחסי של צעירים, המעדיפים לבקש פשיטת רגל – על כל המגבלות הכרוכות בה – על פני עשיית מאמץ אמיתי לפרוע את חובותיהם. בדיקת הרכבי החובות מעלה, כי ברוב המכריע של המקרים מדובר באשראי צרכני ולא בהסתבכויות עסקיות (הבאות לידי ביטוי ניכר יותר בבקשות לפירוק חברות). כמעט תמיד מדובר בהלוואות שניטלו לצורך רכישות שונות, כגון של דירות, כדי לממן הוצאות רפואיות או כדי לסייע לבני משפחה. כצפוי, חלק משמעותי מן הנושים הם הבנקים – ורבים מן החייבים הסתבכו גם בחובות לשוק האפור. לצד זאת, בולטת התופעה של חובות ניכרים לספקי שירותים, במיוחד לחברות הסלולר. לדברי אותו שופט בכיר, די בכך שהחייב ירכוש לילדיו מכשירים מתקדמים – "כי לכולם בכיתה יש" – כדי שחובו יגיע לאלפי ואף לרבבות שקלים. שאלה נפרדת היא, מדוע חברות הסלולר אינן פועלות מיידית להקטנת החובות על-ידי ניתוק הקווים, והאם אין זה מן הראוי שישעבדו את המכשירים לטובת התשלום עליהם (כפי שנעשה במימון לרכב, שלעיתים היקפו אינו גדול בהרבה מחובות הסלולר).
|
|
אורנשטיין. מתריע מפני "שחקנים חוזרים" [פלאש 90]
|
|
|
ככלל ניתן להתרשם, כי רבים מן החייבים ממשיכים לצרוך ולקנות מוצרים ושירותים שאינם חיוניים, גם כאשר מצבם הכספי הולך ונעשה גרוע. שורה של דוגמאות מובאות בטבלה המצורפת, הכוללת – בנוסף לשירותי סלולר, לעיתים משתיים ואך משלוש חברות – גם שימוש בכבישי אגרה, טלוויזיה רב-ערוצית, רכישת רכב ותיקוני רכב, וקניות שגרתיות של רהיטים ובגדים. לאור זאת מן הראוי לקבוע, כי בתי המשפט לא יעניקו הפטר מחובות שנוצרו בחוסר תום לב, כאשר ברור שלא ניתן היה לפורעם בעת הרכישה. ניתן לבדוק בקלות את המצב באמצעות דפי חשבון הבנק של החייב ובחינת הכנסותיו אל מול הוצאותיו בזמן אמת. סנקציה דומה קיימת בחדלות פרעון של חברות, כאשר רכישות בידיעה ברורה שלא ניתן לשלם תמורתן, יכולות להטיל חיוב אישי על המנהלים ואף ליצור חבות פלילית של מרמה. הצפת בתי המשפט בבקשות כינוס של צעירים ובעקבות חובות צרכניים, מחייבת גם היא התייחסות מערכתית. אחת ההצעות שהעלו כמה מן השופטים היא להגביה את רף הכניסה לתהליך ולהעמידו על 100,000 שקל. כמו-כן, אין מנוס מהתאמת הצעדים השונים למידותיו של כל חייב – כפי שאומרים השופטים ויעקובי – אך הדבר מחייב תוספת כוח אדם ויותר שעות שיפוט, שאינם נראים באופק. בהעדר צעדים שכאלו, ימשיכו חייבים להתחמק מפרעון חובותיהם בחסות בית המשפט.
|
|
האן. הכוונה הייתה ראויה [צילום: מרסלו אילת]
|
|
|
|
כאשר חברות הסלולר אינן מצליחות לגבות חובות, הן ייאלצו להעלות מחירים כדי לכסות את ההפסדים. ואילו הבנקים יגבו ריבית ועמלות גבוהות יותר מהלקוחות הטובים, כדי לממן את החובות הרעים ואת העמלות שלא קיבלו. לכן, קיים אינטרס לאומי בצמצום מראש של יצירת חובות צרכניים | |
|
|
|
תופעה נוספת היא של חובות לרשויות ציבוריות, המגיעים לעיתים למאות אלפי שקלים. מדובר בחובות לרשויות המס (מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי – כולל חובות מזונות, כאשר הביטוח הלאומי שילם במקום החייב), למועצות מקומיות (בעיקר חובות ארנונה) ולתאגידי מים מקומיים. בהקשר זה נשאלת השאלה, האם ראוי שהמדינה תעניק הגנה וסיוע למי שאינו פורע את חובותיו כלפיה. את המחיר של חובות שאינם נפרעים משלמים כולנו, ולא רק הנושים היוצאים כאשר ידיהם על ראשיהם (ויש נושים, בעיקר ספקים קטנים, שהדבר עלול לגרום אותם לחדלות פרעון). כאשר חברות ה סלולר אינן מצליחות לגבות חובות, הן ייאלצו להעלות מחירים כדי לכסות את ההפסדים. ואילו הבנקים יגבו ריבית ועמלות גבוהות יותר מהלקוחות הטובים, כדי לממן את החובות הרעים ואת העמלות שלא קיבלו. לכן, קיים אינטרס לאומי רחב בצמצום מראש של יצירת חובות צרכניים – הן באמצעים רגולטוריים (הגבלת הסכומים שניתן להעניק ודרישה ליותר בטחונות), הן באמצעים חינוכיים-הסברתיים והן באמצעים משפטיים (מניעת הגנה ממי שנטל אשראי או עשה קניות כאשר אין בכוחו לשלם). המצב הנוכחי יוצר תמריץ שלא לפרוע חובות, ההולך וגדל דווקא ככל שהחייב צעיר יותר והוא רואה לפניו אופק של עשרות שנים ללא חובות. גם אם הכוונה שבבסיס הרפורמה הייתה ראויה, אין ספק שאחרי ארבע שנים יש להכניס בה תיקונים משמעותיים, שיחזירו למקומו את האיזון בין כל הגורמים: החייבים, הנושים, מערכת המשפט והציבור בכללותו.
|
|
דוגמאות של חובות צרכניים (לא כולל בנקים) |
החייב/ת
|
הגיל
|
כלל החובות
|
חובות צרכניים
|
יאיר תאוטקביץ
|
33
|
61,969
|
פרטנר - 13,000 הוט מובייל - 13,500
|
סאלם אבו-גודה
|
29
|
221,000
|
הוט מובייל - 25,600 פרטנר - 23,800 סלקום - 20,400
|
חוסאן אל-בחירי
|
26
|
181,252
|
סלקום - 7,700
|
פהמי חלף
|
58
|
76,896
|
כביש 6 - 3,200
|
עאמר זיאדאת (אסיר)
|
24
|
206,000
|
פלאפון - 33,000 סלקום - 9,300
|
סמירה סעיד (עקרת בית)
|
54
|
380,000
|
פלאפון - 164,000 פרטנר - 34,000 סלקום - 10,000 רהיטים - 10,000 בזק- 5,000
|
יעקב איברהימיאן
|
75
|
100,000
|
פלאפון - 4,200
|
גרשוקה שאמראקוב
|
45
|
397,818
|
יס - 8,000 פרטנר – 30,100
|
עומרי חמו
|
38
|
700,000
|
פרטנר – 52,000 הוט מובייל – 46,000
|
שמעון אזולאי
|
56
|
280,000
|
מימון לרכב – 28,000 פלאפון – 13,500 סלקום – 7,000
|
פדוה אלבטש
|
37
|
230,000
|
פלאפון – 45,000 סלקום – 15,000 פרטנר – 6,000
|
רוזי ציפור
|
41
|
990,000
|
פלאפון - 60,000
|
איאת דינה
|
46
|
342,000
|
יס - 8,000 פלאפון - 7,000
|
ילנה דריגנט
|
28
|
262,548
|
מימון לרכב – 70,000 סלקום – 15,000
|
מרק גולדוורג
|
27
|
205,000
|
פרטנר - 10,000
|
רפי וקנין
|
38
|
100,000
|
ידיעות אחרונות - 2,000
|
מרדכי גנון
|
46
|
310,000
|
פלאפון – 45,000 בזק – 13,000
|
סאלי מהצרי
|
26
|
270,895
|
פלאפון - 20,000 מימון לרכב - 19,000
|
יוסף פנאדקה
|
60
|
550,000
|
כביש 6 - 13,000
|
רמי ביטון
|
42
|
153,045
|
הוט מובייל - 29,000 יס - 9,000 פלאפון - 5,000
|
אבנר דרעי
|
54
|
מיליון
|
מאפיית בירנפלד - 8,000 מתאים לי - 4,000
|
עבד אל-כרים עוג'בה
|
26
|
298,593
|
סלקום - 15,000
|
אחמד חטיב
|
41
|
214,198
|
פלאפון - 16,000
|
אימן פרחאת
|
47
|
417,220
|
פלאפון - 45,000
|
יצחק מימוני
|
35
|
1.34 מיליון
|
אופטיקה הלפרין – 9,000 פרטנר – 9,000 כביש אגרה – 6,000
|
בת-אל מזרחי
|
29
|
120,000
|
פלאפון - 7,000
|
שרלי אסייג
|
לא נמסר
|
167,559
|
סלקום - 23,000 פלאפון - 21,000
|
סלימאן ואיל
|
29
|
136,376
|
סלקום – 13,000 פלאפון – 10,000 הוט מובייל – 9,000
|
סמאהר אמארה (בת זוג)
|
42
|
153,000
|
פלאפון - 42,000
|
קייס אמארה (בן זוג)
|
41
|
256,000
|
סלקום - 21,000 פלאפון - 7,000
|
אהובה אטיאס
|
61
|
265,000
|
סלקום - 13,000
|
מוחמד נוג'ידאת
|
24
|
134,703
|
פרטנר - 14,000 סלקום - 4,000
|
תאריך:
|
27/11/2017
|
|
|
עודכן:
|
27/11/2017
|
|
איתמר לוין
|
הרפורמה בפשיטות רגל מנוצלת
לרעה להתחמקות מחובות צרכניים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משהו חשוד
|
27/11/17 09:30
|
|
2
|
|
משפטן
|
27/11/17 11:06
|
|
3
|
|
שוליי
|
28/11/17 19:30
|
|
בימים אלה בהם חוגג מזל קשת, את יום ההולדת, מומלץ לכם לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/ או שלא... לשאר המזלות. אלו מכם שנולדו בשאר מזלות האש: טלה ואריה - מוזמנים גם אתם לקרוא את הכתוב, ולהקיש את הנאמר, ביחס לעצמכם.
|
|
|
בקיבוץ בית השיטה שבעמק חרוד הובאה בסוף השבוע (23.11.17) לקבורה, חברת הקיבוץ דיתה פרח מי שהייתה הטייסת הראשונה של הפלמ"ח ובשנות ה-80 ייסדה את ארכיון הצילומים של הפלמ"ח - "אוצר תמונות הפלמ"ח". בת 93 הייתה במותה.
|
|
|
שלמה אליהו, האיש שהתחיל מלא-כלום ובנה לעצמו במו ידיו אימפריה כלכלית, ידוע בציבור כאחד מאנשי העסקים העשירים בישראל. כל מי שמעיין בתולדות חייו אינו יכול שלא להתפלא ולשאול את עצמו כיצד התרחש הנס שהעלה אותו ממעמקי העוני אל מרומי העושר. במקרה של אליהו לנס הזה יש שם וקוראים לו ד"ר יעקב פיקר שהיה, לאחר קום המדינה, המפקח על הביטוח במשרד האוצר.
|
|
|
תערוכה ייחודית של ציורים וצילומים אמנותיים מנופי הארץ שובה את עיניהם של המזדמנים בימים אלה לגלריית גודין שבבאר-שבע. הדברים אמורים ביצירותיהם המרהיבות של אמנים-עולים, שזה מקרוב הגיעו לארץ, בצד אלה של אמנים ותיקים ובעלי ניסיון מקצועי, המוכח כבר שנים.
|
|
|
מחוץ לגבולות גדרה חדרה חיים מחצית מתושבי ישראל הזכאים לאותה תשומת לב ממשלתית כמו תושבי המרכז, מצהיר רוני כהן, ראש מועצת יבנאל ובכיר בשלטון המקומי החושף אותנו לקצת מהאתגרים העומדים בפני תושבי הפריפריה
|
|
|
|