|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית הכנסת הטוניסאי, הבימה [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
בית כנסת מפואר והוא בעכו
|
|
זה בית הכנסת המפואר ביותר שראיתי, וביקרתי ברבים מאוד בארץ ובעולם ● כל כך מטופח וכל כך עשיר, עדיין לא ראיתי
|
|
|
בית הכנסת הטוניסאי מבחוץ [צילום: יאיר דקל]
|
|
|
|
|
עכו עיר מנומנמת ובכל זאת ביקרתי בה פעמים אחדות. ביקרתי, כמובן, במצודה, המשמשת כיום כאתר ביקורים מרכזי ולידה החמאם הטורקי והשוק הגדול, אחד השווקים שבהם מצטיינת העיר. אין לשכוח, כמובן, את החומות והנמל הפיזַני (שכן העיר פיזה הייתה האפוטרופסית שלו). ההיסטוריה של עכו, בעבר בירתה של ארץ ישראל ונמל הכניסה הראשי שלה - ארוכה ומעניינת. אבל לא עליה רציתי לכתוב הפעם, אלא על הפתעה שהייתה לי בביקורי האחרון בעיר: בית הכנסת הטוניסאי.
בית כנסת נועד לכנס את העם וזה הנוכחי נבנה על-ידי יוצאי טוניס. אחר כך התרחבה התפילה בו ליוצאי כל עדות המזרח.
אומר כבר בתחילה - זה בית הכנסת המפואר ביותר שראיתי, וביקרתי ברבים מאוד בארץ ובעולם. כל כך מטופח וכל כך עשיר, עדיין לא ראיתי. אין לטעות, בית הכנסת "אור תורה", המכונה "הג'ריבה" ("הטוניסאי"), ראוי לכל מילת שבח.
בית הכנסת הוקם לפני למעלה מששים שנה בידי עולים מטוניסיה, במבנה עתיק ששימש עד אז כמתנ"ס. ציון בעדאש, ששימש כגבאי במקום, החליט להפכו למבנה מפואר וקישט אותו בפסיפסים נהדרים מתוצרת המפעל של קיבוץ איילון. תקרתו והרצפה מכוסים מיליוני אבני פסיפס צבעוניות שהובאו ממקומות שונים בארץ ישראל בצבעיהם הטבעיים. משפחתו ממשיכה בדרכו ומטפחת את בית הכנסת המיוחד בעזרת תרומות ומענקים.
באולם התפילה המפואר שבעה ארונות לתורה שכל אחד מהם מוקדש לנושא מיוחד אחר. המוזאיקות והוויטראז' בבית הכנסת מספרים את ההיסטוריה של העם היהודי ושל ארץ ישראל, דרך סיפורי התנ"ך, החי והצומח, חילות צה"ל ועוד. נוסף לפסיפסים יש כאן 140 חלונות ויטראז' וכל אלה עוסקים בתולדות עם ישראל, החל בסיפורי התנ"ך וכלה באירועים מהמאה האחרונה וכן נופי ארץ ישראל ועולם החי והצומח שלה.
בבית הכנסת כמה קומות: במרתף יש בית מדרש, המשמש גם לאירועים, בקומה המרכזית בית הכנסת עצמו ובקומה השלישית עזרת נשים. כאשר ביקרנו, קבוצת מטיילים, נכנסו נשים וגברים ביחד לכל האולמות. טרח המדריך והסביר: רק בזמן תפילה נפרדות הנשים לעזרתן מן הגברים. בזמן ביקור - כולנו יחד.
בבית הכנסת יש שבעה ארונות קודש וכל אחד סגור בארון נפרד ובפרוכת שונה ומוקדש לנושא ייחודי.
להתיר את הרצועה
שמעתי מחבר דתי: "היו ימים, שבבקרים רציתי לחסוך זמן אז הוצאתי את כלבי ברצועה בעוד אני נושא עלי את התפילין, אבל דאגתי שהרצועות לא יתבלבלו".
|
| תאריך:
|
19/12/2017
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2017
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
19/12/17 22:18
|
|
|
|
2
|
|
יאיר דקל
|
21/12/17 21:47
|
|
זאב ז'בוטינסקי (1880-1940), מי שחזה והזהיר מפני השואה כשאמר: "שאם היהודים לא יחסלו את הגולה - הגולה תחסל אותם", חזר ודרש להכליל את לימודי העברית והשימוש בה כבר לפני מאה ועשרים שנה, גם בגולה. מאבקו להשמיש את שפת העבר, שנחשבה רק כשפת קודש בה השתמשו יהודים בטקסים ובתפילות בכל העולם, הפכה בהמשך הודות למאבקו לשפת יומיום. כשאבי ז"ל עלה לארץ, הוא שלט היטב בעברית, ובילדותי ביתנו היה מלא בספרי הגות בשפה זו.
|
|
|
|
|
השופט: מיכאל תמיר, בית המשפט המחוזי מרכז
|
|
|
|
|
בשנות ה-70, ה-80 ואפילו תחילת שנות ה-90, בעידן בו לרובינו הצעירים לא היה כלי רכב, ההגעה לעיר אילת בעיקר בחופשת הקיץ ובחגים, הייתה לרוב באמצעות אוטובוסים של "אגד" ודרך מעבר בתחנה המרכזית של העיר, השוכנת ברחוב שדרות התמרים במרכזה של העיר אילת. התחנה בשנים אלו, המתה בחופשת הקיץ והחגים, במאות רבות של נוסעים, רבים מהם בני נוער שנהרו לעיר הקיט הדרומית כדי ל"היזרק" ולשהות בחופי ים סוף או בגנים ציבוריים באילת. היו שלנו בחדרים שכורים או באכסניות. חלק מהנוסעים המשיכו מהתחנה דרומה לשארם, לנביעות ועוד מקומות אקזוטיים בדרום סיני.
|
|
|
|
|
ההיסטוריון מוסטפא עבאסי חקר את תולדות הקהילה המוסלמית בעיר בין 1841 ל-1914. עבאס הדגיש את העובדה שיש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית.
|
|
|
|
|
בשירתה של טליה גרתי, היא מנסה להבין מה הם החומר והלבֵנים של השירה, להתחבר אליהם, להתחבר לאור.
|
|
|
|
|
