|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

תקציר פסק דין / חוזים

ע"א 81 / 464 -
מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' הוך
25/01/2001  |     |   פסיקה   |   תגובות
   רשימות קודמות
  תקציר פסק דין / חוזים
  תקציר פסק דין / חוזים
  תקציר פסק דין / חוזים
  תקציר פסק דין / חוזים
  תקציר פסק דין / חוזים

פרטי האירוע

בין המערערת, שהינה חברה קבלנית לבניין, לבין המשיבה, שהינה בעלת מגרש, נחתם הסכם לביצוע "עסקת קומבינציה" ביניהן, לפיו תבנה המערערת בית משותף על מגרשה של המשיבה ותקצה למשיבה שתי דירות ע"פ בחירתה בבית זה. המערערת התחייבה להשלים את הבנייה והעברת החזקה בדירות תוך 18 חודש מיום אישור תוכנית הבנייה וקבלת היתר הבנייה. לאחר חתימת ההסכם הוקפא המגרש בשל הכוונה לערוך תכנון מחדש של האזור, ולא ניתן היה עוד לאשר תוכנית לבנייה עליו. הליכי התכנון מחדש ואישור תוכנית הבנייה החדשה נמשכו מספר שנים ונסתיימו כ- 8 שנים לאחר החתימה על ההסכם. שנתיים קודם לכן שלחה המשיבה למערערת מכתב, בו הודיעה לה, כי ההסכם שביניהן בטל עקב סיכול, ומשנוכחה לדעת שהמערערת אינה מסכימה לביטול החוזה, עתרה לבית המשפט המחוזי לסעד הצהרתי, שיכריז כי ההסכם בטל. בית המשפט נעתר לבקשה. מכאן הערעור.

טענות המערערת

ההסכם בין הצדדים לא הופר כלל, הוא תקף ואין מקום לבטלו. לחלופין, בהנחה שאכן הופר ההסכם, לא הייתה זו "הפרה יסודית", ועל כן אין המשיבה יכולה לבטל את ההסכם, בלא שנתנה תחילה למערערת ארכה סבירה לקיומו.

החלטת בית משפט

השופט בך - ההבחנה שעושה החוק בין "הפרה יסודית" ל"הפרה" סתם רלוואנטית לעניין ברירת ביטול החוזה והפרוצדורה שיש לנקוט לשם כך. במקרה של "הפרה יסודית" מקנה סעיף 7(א) לחוק זה לצד הנפגע זכות לביטול מיידי של החוזה וזאת בדרך של משלוח הודעת ביטול, בעוד שלעניין "הפרה" סתם קובע סעיף 7(ב): "הייתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה".

אפילו נגיע למסקנה, כי הצורך בהשגת ההיתר היווה משום תנאי מתלה לביצוע החוזה, אין פירוש הדבר, שלא התהווה חוזה מחייב בין הצדדים בעת עריכתו. סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע: (א) חוזה יכול שיהיה תלוי תנאי (להלן - תנאי מתלה)... (ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון ע"פ חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי מתלה. נשאלת השאלה, האם בכל מקרה, בו טעון ביצועו של חוזה רשיון או היתר מצד רשות מנהלית, יש לראות בהשגת אותו רשיון או היתר משום "תנאי מתלה" במובן החוק ? - לעניין זה נחלקו הדעות. לא נאמר במקום כלשהו בחוזה, ומכל מקום בוודאי לא נקבע במפורש, שהשגת הרשיון מהווה תנאי למימוש ההסכם, אם כי משתמע, כמובן, שלא יוכלו הצדדים להתחיל בביצוע המעשי של החוזה כל עוד לא יושגו ההיתרים הדרושים. יש להדגיש בעניין זה, כי בחוזה אין מוזכרת כל הגבלת זמן להשגת היתרי הבנייה ע"י המערערת. כמו כן לא נקבעו תאריכים מחייבים לתחילת ביצוע העבודה ולסיום הבנייה.

לעניין "זמן סביר" יצוין, כי בחוזה בנייה, בדרך כלל, אין זמן הביצוע נחשב כאחד מתנאיו היסודיים של ההסכם. הזמן הסביר לביצוע תנאי החוזה איננו מונח סטאטי, הנקבע ע"פ מה שנראה בעיני הצדדים באופן מודע כהערכה סבירה בעת חתימת החוזה. מידתו של פרק הזמן הסביר לביצוע עסקה פלונית נקבעת ע"י בית המשפט על יסוד הראיות, שהובאו לפניו ע"י הצדדים. אין ספק, כי תקופה של שבע שנים בהן לא התמלא התנאי המתלה יכולה, בנסיבות מתאימות, להיחשב תקופת המתנה בלתי סבירה, אשר בעטיה ייחשב חוזה כמבוטל. אולם, כאשר במשך אותה תקופה חלה ההקפאה האמורה, ונדחה ביצוע ההסכם למשך פרק זמן ארוך עקב הצורך בתכנון חדש, וכאשר המשיבה, ביודעה כל אלה, התנהגה באופן המעיד עליה, כי בדעתה להמשיך ולהמתין לביצוע ההסכם בעתיד, כי אז יש בעובדות אלה כדי לשכנע את בית המשפט, שהתקופה האמורה לא חרגה עדיין מתחום הזמן הסביר. עולה מהאמור לעיל, כי גם בהנחה, שקיים במקרה זה תנאי מתלה, לא הייתי רואה הצדקה לביטול החוזה בשל אי קיומו של התנאי המתלה תוך זמן סביר.

דרישת הרשיון היא מכוח החיקוק, אך הקביעה כי קבלת הרשיון מהווה תנאי מתלה היא מכוח הסכמת הצדדים. חוק החוזים קובע, אמנם, חזקה ברוח זו, אך למעשה, עשוים הצדדים להסכים אחרת. כך, למשל, יכול אחד הצדדים ליטול על עצמו התחייבות להשיג את הרשיון. במקרה כזה, אם לא יושג הרשיון יתבטל החוזה, ודינו של הצד האחראי לאי השגתו יהיה כדין מפר. במקרה בו לא יושג הרשיון תוך זמן סביר, לא יתבטל החוזה מעצמו, אלא ניתן הוא לביטול על-פי בקשת הצד הנפגע מההפרה. על-פי תפיסה זו נראה, כי המשיבה לא הייתה רשאית להודיע למערערת על ביטול החוזה כפי שעשתה.

מתן הארכה אינו מחייב פורמאליות נוקשה, אין הוא חייב להעשות בכתב דווקא, וייתכן שאין אף צורך בקביעת מועד מדויק אחרון לביצוע החוזה. לא נראה לי, כי ניתן לראות משום "מתן ארכה" בקיום שיחות סתמיות בין המשיבה לבין מנהל המערערת בדבר "מציאת מוצא להקפאה", עליהן מעידה המשיבה, במיוחד כאשר דנים אנו בחוזה, אשר מלכתחילה לא נקבע בו המועד המדויק לביצועו. מעובדות המקרה שלפנינו, בו לא נכתב ולא נאמר ע"י המשיבה דבר, שהמערערים יכלו להבינו או לפרשו בתור "מתן ארכה" במובנו של מונח זה בחוק הנדון.

במקרה שנפגע מ"הפרה יסודית" מתכוון לממש את זכותו ע"פ סעיף 7(א) ולבטל את החוזה לאלתר, הרי עליו להודיע זאת למפר, על-פי סעיף 8, בתוך זמן סביר. לא עשה כן, מאבד הוא את זכותו זו, והחוזה ממשיך להיות בתוקף. יחד עם זאת אין מניעה לכך, שגם לאחר עבור הזמן הסביר מהמועד בו נודע לו על ההפרה, ייתן הנפגע למפר ארכה לקיום החוזה, כפי שהיה רשאי לעשות לו הייתה זו "הפרה לא יסודית", ואז זכאי הוא לבטל את החוזה, ובלבד שישלח הודעת ביטול למפר תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה. אנו למדים, כי גם במקרה של הפרה שאיננה "לא יסודית" (משמע הפרה יסודית) יכול הנפגע לתת ארכה לקיום החוזה. ההיגיון מחייב, שמצבו של הנפגע מ"הפרה יסודית" לא יהיה נחות מזה של הנפגע מ"הפרה לא יסודית". אין החוק מגביל את הנפגע מ"הפרה לא יסודית" בזמן, בכל הנוגע לתקופה העוברת בין קבלת הידיעה בדבר הפרת החוזה ועד למתן הארכה. מסירת הודעת הביטול ללא מתן התראה או ארכה נגדה איפוא את הוראות סעיף 8 לחוק החוזים תרופות, ונועדה על כן לכישלון.

לעניין טענת הסיכול, התוצאה של "אונס או סיכול" היא שלילת זכותו של הנפגע לאכיפת החוזה ולפיצויים בשל הפרתו. כל זכות אחרת אינה נשללת ואינה נפגעת... ובייחוד לא הזכות לבטל את החוזה לפי חוק החוזים תרופות עצמו. כמו במקרים אחרים בהם נתונה לנפגע תרופת הביטול, כן גם כאן אין החוזה מתבטל מאליו. הוא ממשיך להתקיים ולחייב גם את הנפגע כל עוד לא הפעיל הנפגע את זכות הביטול בהתאם לסעיפים 7 ו- 8. המסקנה הסופית היא, כי מנועה הייתה המשיבה מלהודיע על ביטול החוזה, ומכל מקום לא הייתה לא הרשות לעשות כן, מבלי שנתנה למערערת לפני כן אתראה וארכה סבירה לקיום החוזה.

השופט בייסקי - ציפייתה של המשיבה וכן התחייבות המערערת היו, כי כל הפעולות הקודמות לתחילת הבנייה תועלינה ע"י המערערת מיד עם חתימת החוזה, ובנסיבות רגילות הזמן הסביר לכך מצטמצם למספר שבועות או לכל היותר למספר חודשים. המבחן להפרה יסודית ע"פ ההגדרה של סעיף 6 לחוק הוא, אם אדם סביר היה מתקשר בחוזה, אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. סבורני, כי אילו נשאל אדם סביר בעת ההתקשרות, אם הוא מוכן להתקשר למרות הידיעה, כי המערערת תשהה "זמן ממושך" הגשת תוכניות כחוק או התאמתן לדרישות החוק, כמצוות הוועדה לתכנון ולבנייה - דבר אשר בהכרח דוחה קיום ההתחייבות העיקרית בדבר מסירת הדירות למשיבה תוך 18 חודשים מיום מתן ההיתר - היה משיב, כי להתקשרות כזו אין הוא מוכן. עניין השגת היתר הבנייה לא היווה כאן כלל תנאי מתלה, לבד מעניין ספציפי אחד.

משלא קיימה המערערת התחייבותה במשך "זמן ממושך" וההפרה הפרה יסודית את החוזה, עמדה למשיבה אותה עת הזכות לבטלו על יסוד הסעיף 7(א) לחוק; ואולם היא לא השתמשה אז בזכות הביטול, ובינתיים הופיע הגורם החדש של הקפאת המגרש לצורך תכנון מחדש, מצב שנמשך כ- 7 שנים, ולא נסתיים עדיין בעת ששלחה המשיבה את הודעת הביטול, ואף לא כאשר הוגשה תביעתה להצהרה, כי החוזה בטל. הקפאת המגרש לצורך תכנון מחדש, לא ריפא ולא ביטל את ההפרה היסודית המקורית; הוא רק מנע בעד המערערת לתקן את המעוות, ומאז ההקפאה מנע גם הגשת תכניות מותאמות כחוק, שלא הגישה אותן כשהשעה הייתה כשרה לכך, ולא יכלה לקדם דבר השגת ההיתר. נסיבות העניין דכאן, כששני הצדדים מודעים למכשול שבפניהם, והמשיבה פונה אל מנהל המערערת פעמים רבות בחיפוש מוצא וממתינה לכך שנים, עשויה ליחשב כמתן ארכה "... בדרך אחרת המקובלת בנסיבות העניין", כלשון הסיפא של סעיף 21 הנ"ל. במקרה דנן, ולאור מסקנתי כי נתנה כאן ארכה, וכי הודעת הביטול לא ניתנה תוך זמן סביר לאחר שנודע על ההפרה, חל הסיפא של סעיף 8 בלבד, ולפיו חייבת הודעת הביטול לינתן תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה.

ניתן לסכם את המצב הנוצר בעקבות הפרה יסודית של החוזה כלהלן:
1) בעקבות ההפרה קמה לנפגע הזכות לבטל את החוזה, אבל עליו להודיע על כך למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה.
2) עברה הזמן הזה ונפגע לא השתמש בזכות הביטול שלו, הוא יכול לחדש את הזכות הזאת ע"י מתן ארכה מתאימה.
3) בכל מקרה יכול הנפגע לתת למפר ארכת חסד לקיום החוזה.
4) הארכה עצמה חייבת להיות תמיד למשך זמן סביר שיאפשר למפר לקיים בו את הנדרש ממנו ע"פ החוזה.
5) לא ניצל המפר ארכה שנתנה לו, קמה לנפגע הזכות לבטל את החוזה ע"י מתן הודעת ביטול, וזו חייבת לבוא תוך זמן סביר לאחר שחלף הזמן הסביר של הארכה.

דחייתה של תביעת המשיבה הייתה מביאה לתוצאה שאינה מחויבת ע"פ החוק ובוודאי לא מוצדקת ע"פ הצדק והנסיבות. יש ממש בטענת בא כוח המשיבה, כי כפיית העסקה על המשיבה כעבור שנים כה רבות משמעה ביצועה בתנאים שונים לגמרי מאשר בעת ההתקשרות. המסקנה היא כי יש לדחות את הערעור.

השופט ברק - אין לראות כלל הפרה בעניין שלפנינו. "הפרה" מוגדרת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) כ"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". העדרו של רשיון הבנייה אינו מעשה או מחדל "בניגוד לחוזה". באין הפרה אין סיכול. אפילו חלים דיני הסיכול, הרי כל שנקבע בהם הוא שאין עילה לאכיפת החוזה או לפיצויים. אין הסיכול כשלעצמו מביא לבטלותו או לנפסדותו של החוזה. כדי שחוזה יתבטל יש צורך בקיום עילה כדין לכך, כגון שהחוזה הופר. בעניין שלפנינו קבלת רשיון הבנייה אינה תנאי מתלה, אלא תנאי מפסיק. אמת הדבר, בחוזה שנכרת לא הועמד עניין קבלת רשיון הבנייה כתנאי, אך נראה לי, כי ע"פ אומד דעתם של הצדדים יש להניח, כי אכן תנאי לפנינו. נראה לי, כי חרף העובדה, כי הם לא השתמשו בלשון "תנאי", ובהתחשב בעובדה, כי אף אחד מהצדדים לא נטל על עצמו התחייבות בעניין זה, הרי יש לראות באי קבלת הרשיון משום תנאי, המפסיק את החוזה. שאם לא כן, יעמוד חוזה זה לעולמי עד.

עלינו להניח, כי הצדדים סברו, כי בתוך תקופת זמן סבירה מאז הגשת בקשת הרשיון יינתן הרשיון, שאם לא כן יחדל החוזה. משך המתנה של שבע שנים, זהו זמן ארוך למדי, ואין להניח כי הצדדים שניהם, בעת כריתת החוזה, היו מוכנים להמתין תקופה כה ארוכה. מוכן אני להניח, כי זמן מסוים לאחר שהבקשה לרשיון הוגשה לרשות התכנון וזו הודיע כי רשיון לא יינתן עוד, נסתיים הזמן הסביר, באופן שאי קבלת רשיון בנייה בתוך אותה מסגרת זמן הביאה לכך שהחוזה חדל. אכן, חדלונו של חוזה בשל תנאי מפסיק מבוסס על הסכם בין הצדדים, ורשאים הצדדים, במפורש או במשתמע, לקבוע את משך הזמן שבו ימתינו להיווכח, אם התנאי המפסיק מתבטל. בעניין שלפנינו ומהתנהגותם של הצדדים משתמע, כי שניהם גם יחד לא חפצו בחידלון החוזה עם התרחשות התנאי המפסיק (אי מתן רשיון בנייה תוך זמן סביר), וכי שניהם גם יחד הסכימו להמתין תקופות נוספות, שמא יינתן הרשיון.

כוחו של צד לחוזה לראות את התנאי המפסיק, שמועד הפעלתו נדחה מדי פעם, כמופעל, נובע מהוראות החוזה (המופרשות או המשתמעות), שקבעו תנאי מפסיק. כל עוד הוראות אלה לא נתבטלו, הרי חובתו של צד לחוזה היא ליתן הודעה סבירה לצד השני, חובה זו נובעת מהוראותיו המפורשות או המשתמעות של החוזה.

סיכומו של דבר: מקום שחוזה כולל תנאי, המביא להפסקת החוזה, אם תוך תקופה מסוימת מתרחש תנאי מפסיק ("אי קבלת רשיון"), רשאים הצדדים להאריך מדי פעם בפעם את תקופת הזמן, משעשו כן, רשאי כל צד ליתן הודעה מראש, הקובעת זמן סביר להתרחשותו של התנאי המפסיק. משעשה צד לחוזה כן, יחדל החוזה בסופו של אותו זמן. משלא עשה כן, אין התנאי המפסיק פועל, והחוזה מספיק לעמוד.

הערעור נתקבל ברוב דעות נגד דעתו החולקת של השופט בייסקי.

נכתב על ידי שגיא בנתאי

תאריך:  25/01/2001   |   עודכן:  25/01/2001
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
פרטי האירוע
25/01/2001  |    |   פסיקה
פרטי האירוע
25/01/2001  |    |   פסיקה
פרטי האירוע
25/01/2001  |    |   פסיקה
פרטי האירוע
25/01/2001  |    |   פסיקה

25/01/2001  |    |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il