א. תמוה

עוד בעניין עירית לינור - איני מצליח להבין מדוע הושעתה השדרנית מגלי צה"ל. היא ביקרה את נשיאנו, שלכאורה תומך בחופש הביטוי. האם היא השדרנית היחידה בתחנה הצבאית שמבקרת אישי ציבור?! או שמא אתרגו בשמאל, שהתחנה הצבאית מזמן סניף כנוע שלו, את הנשיא ריבלין משום שהוא מתקיף לפרקים את ראש הממשלה נתניהו, ומבקרו. עוד אפשרות: השדרנית, שמזוהה עם הימין, נענשה חמור מהתקן, למען יראו וייראו. העניין תמוה עוד יותר כיוון שאת ביקורתה השמיעה לינור בערוץ 20 ולא בתחנה הצבאית, שבה מבקרים השדרנים בהתמדה בחריפות אישי ציבור, שאינם ממחנה השמאל.

ב. שימור דגלים

עשרות דגלים, שנלקחו שלל בקרבות של חיל-הים האמריקני במאה התשע-עשרה, התגלו בחמישה ארגזי תצוגה, שנערמו עליהם דגלים של חיל-הים האמריקני, במוזאון האקדמיה הימית באנאפוליס, מרילנד. יותר ממאה שנה נטמנו הדגלים הללו בארגז, ולמרבה הפלא נשמרו היטב כתוצאה מעבודת שימור מדהימה, שעשו עליהם אנשי המוזאון בתחילת המאה העשרים.

בארגזי התצוגה הוצגו דגלים של חיל-הים הבריטי, שנלקחו שלל במלחמה בין אנגליה לארצות-הברית (1812). כשנטלו אוצרי המוזאון את 61 הדגלים הבריטיים לעבודת שימור שגרתית, התברר, שמתחתיהם נמצא אוצר - עשרות דגלים, שרובם נלקחו שלל במהלך המאה התשע-עשרה באסיה ובמלחמה הספרדית-אמריקנית (1898). הדגלים הללו הוצגו במוזאון בשנת 1913, ואחרי כשבע שנים כוסו בחמישה-עשר דגלים, שנלקחו במלחמת 1812, ונאטמו בארגזי התצוגה - ולמעשה, נעלמו ליותר ממאה שנה.

הדגלים נשמרו במצב מצוין הודות לעבודת שימור, שנעשתה בתחילת המאה העשרים, אומרים במוזאון האקדמיה הימית. צבעיהם העזים לא דהו כיוון שכוסו, ולא נחשפו לאור כמאה שנה. בין הדגלים כאלה שנלקחו משודדי-הים הסיניים במקאו בשנת 1854; דגלים, שנלקחו בקוריאה בשנת 1871; ושחזורים (רפליקות( של דגלים מתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית (1865-1861).

בשנת 1849 מינה הנשיא ג'ימס ק' פּוֹלק את מוזאון האקדמיה הימית לאוצ̤ר הדגלים, שלקח שלל חיל-הים האמריקני. כעת יש באוספיו יותר מ-800 דגלים כאלה. בנוסף, אוצר המוזאון פריטים שונים - כמו מדים, מדליות, צילומים, מוצגים ויצירות אמנות - שמספרים את תולדות חיל-הים האמריקני. פיקוד ההיסטוריה והמורשת של חיל-הים האמריקני מממן חלק גדול מתקציב המוזאון, והשאר מגיע מדמי כניסה. יותר מ-100,000 איש מבקרים במוזאון מדי שנה.

אנשי המוזאון מהללים את עבודתה של אמליה פוֹאלר, שעסקה בשימור דגלים במוזאון לפני כמאה שנה, ובין השאר שימרה בשנת 1914 את ה"דגל עם הכוכבים" - הדגל הראשון של ארצות-הברית. פואלר העסיקה כמה עשרות תופרות, שהשתמשו בשיטה מקורית לתפירת הדגלים, כדי לשמר עשרות דגלים באוספיו. כיום נעשה שימור הדגלים בהנהגתה של קמיל מאירס בריז, והיא מלאת התפעלות מעבודתה המדהימה של פואלר.

ג. הכרעה קשה

איני מקנא בחברי ועדת התרופות. הכרעה קשה במיוחד ניתנה בידיהם: הם מחליטים מי יקבל על חשבון הציבור ("סל התרופות") את התרופות החיוניות להישרדותו, ומי לא. תרופות חדישות יקרות מאוד, כיוון שעלות פיתוחן עצומה (בסדרי-גודל של מיליוני דולרים). מבחינה זו קשה מצבם של חולים ב"מחלות יתום", שרק מעט חולים לוקים בהם, למזלנו, אך כתוצאה מכך אין מפתחים תרופות למחלתם, או שהתרופות למדוויהם יקרות ביותר.

חברי ועדת התרופות צריכים להכריע בתקציב מוגבל (ותמיד יהיה תקציב מוגבל) של כ-460 מיליוני שקלים - למי לתת, מה וכמה. נראה, כי טובת הכלל צריכה להיות לנגד עיניהם. כלומר, דאגה למי שחולים במחלה, שרבים חולים בה. אך כתוצאה מכך האם נגזר גורלם של חולים ב"מחלות יתום"?! זו הדילמה הקשה, שחברי הוועדה מתמודדים אתה. צריכים להוריד את הכובע בפניהם על שהואילו לשאת בנטל הכבד הזה (ויש ביניהם, שעושים זאת כמה שנים ברציפות), ולהודות להם בפה מלא.

ד. השקה

בתחילת חודש פברואר נשיק את "ניצחון בסבירות נמוכה". הספר, שמאגד כעשרים מאמרים על מלחמת יום הכיפורים. זה הספר הראשון של "פורום אלפרדו", והשתתפו בכתיבתו קצינים בכירים וחברי הפורום. גרסות מוקדמות של רוב מאמרי הספר פורסמו לפני כשנתיים באתר החדשות מחלקה ראשונה, והם מציגות גרסה ביקורתית של המלחמה ושל הדרך אליה.

ה. ויכוח

נסים קינן הקדיש זמן רב לבעיית הביטחון בעוטף עזה (שקראתי לו פעם 'חוטף עזה') בתוכניתו. בתחילה ראיין את יאיר פרג'ון, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, שאמר, שההרתעה הישראלית נמוגה. אחריו ראיין את ח"כ אייל בן-ראובן (המחנה הציוני), שהוא אלוף במיל'. השיחה עם האלוף מיל' הייתה מוזרה, כיוון שהשתדל למכור את השטויות הרגילות של צבאנו. הייתה צרימה (דיסונאנס) אדירה בין היחצ"נות של בן-ראובן לצבאנו לבין דברי פרג'ון ורנית, אזרחית מהאזור, שדיברה אחריו. שני האזרחים וקינן (גם הוא תושב האזור) דיברו על חוסר ביטחונם לנוכח התגובה הרופסת של צבאנו ל"טפטוף" הרקטות על האזור. "אני מקווה, שאנחנו לא על תקן ברווזים [במטווח]", סיכמה האזרחית.