בימה חופשית לתעמולת הטרור

ביטוי לתעמולת האויב

טירוף מערכות, או טמטום לשמו, פקד את קול ישראל כשהתייחס להחלטת הכנסת לקבל בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) לגבי עונש מוות למחבלים.

היה ברור, שכיוון שראש הממשלה נתניהו תמך לבסוף בחוק, התקשורת (וקול ישראל הממלכתי לכאורה בתוכה) נגדו. דב גיל-הר ראיין ביומן הבוקר של קול ישראל את הרב שלמה אליהו, רבה של צפת, שתמך בעונש מוות למחבלים מסיבות תרבותיות, אך גם מסיבות של מוסר יהודי. הרב אליהו ציטט את הפסוק הידוע, "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית, ט', ו'), שהוא אבן-יסוד למוסר היהודי.

כדי להפריך את טיעוני הרב, דחקוֹ המראיין גיל-הר להשיב על טענה דמגוגית, ומה עם מחבלים יהודיים? הרב דחה את ההשוואה מכל וכל. כדי להעצים את הפרכת דברי הרב, הזכיר גיל-הר בשמחה רבה, כי מערכת ביטחוננו מתנגדת לתיקון לחוק. בתשובה הזכיר הרב אליהו כמה תחזיות וקביעות של מומחינו, שהתבדו מניה-וביה, וביניהן לגבי גירוש היהודים מגוש-קטיף.

איני יודע האם השינוי ירתיע, אך גם איני יודע שלא ירתיע. כלומר, אני מתלבט, ואשוב לפתרוני הישן - ברירת המחדל הנה לא לקחת מחבלים בשבי. כמעט השתכנעתי מדברי גיל-הר, אלא שמצעירותי לקיתי באי-אמון מופרז במעולים במומחי ביטחוננו, וגם במומחים מן השורה. אי-אמוני גובר משנה לשנה בזכות מעשיהם הנפלאים של מומחינו והודות להישגיהם המדהימים. לכן, אתקשה להסתמך עליהם בקביעת דעתי.

מכל מקום, כדי להוכיח, שהרב טעה, הביא גיל-הר תנא-דמסייע - השר לשעבר לענייני אסירים ברש"פ. בעברית צחה (הלוואי ששרינו היו יכולים לדבר ערבית כמותו), הוא השתמש בזמן החופשי, שהעניק לו גיל-הר, כדי לשפוך ללא הפרעה תעמולה טרוריסטית אש"פיסטית על המאזינים.

נשאלת השאלה מדוע, לכל הרוחות, צריך רדיו כביכול ממלכתי ישראלי לתת בימה חופשית לתעמולת הטרור?! בבריטניה, בעיצומו של הטרור האירי, החליטו לא לשדר את תעמולת הטרוריסטים בשירות השידור הבריטי (BBC). זו החלטה נכונה ודמוקרטית מאוד. אם רוצים מאוד, ממש משתוקקים לשרת את האויב, די לתמצת בפסקה קצרה את התעמולה, כדי שנדע על קיומה.

ובהקשר להצעת החוק - שתי הערות: ראוי לציין, כי גם לפני התיקון לחוק רשאי בית-דין צבאי לגזור עונש מוות. לשם כך צריכה התביעה לבקש זאת. זו החלטה מדינית, ששר המשפטים, שר הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה צריכים להיות מאחוריה. בנוסף, שלושת השופטים במותב צריכים לחרוץ פה אחד עונש מוות לחלאה (וכבר היה מותב, שנחלק בדעתו בעניין הזה). לגבי הטיעון המוסרי - עונש מוות נהוג בדמוקרטיות (למשל, בהרבה מדינות בארצות-הברית) על מגוון פשעים ולא רק על פשעים חמורים, כמו רצח וטרור.

אין תשובה

לא גרתי מעולם בחבל חוטף-עזה, אך כמה מידידיי גרים שם, ולבי עמם. כמה מחברותיה של אשתי עובדות בחקלאות. הן עבדו יחד הרבה שנים, והחברות נותרו שם, ב"שטחים הפתוחים", שאינם נחשבים, וממשיכות לשהות בהם - כשאין איסור צבאי (דבר די נפוץ במקומותיהן). ההגנה ניתנת, כנראה, רק למבנים ולא לשדות, למרות שגם בהם נמצאים תושבים.

ה"טפטוף", שגורמים יודעי-דבר מתנחמים בו, כבר הפך מזמן לגשם של רקטות ושל פצצות מרגמה (פצמ"רים), שערער לחלוטין את הרתעתנו. לפי מערכת הביטחון, נורו עלינו אשתקד 35 רקטות ופצצות מרגמה. מרחוק קל להתייחס ל"טפטוף" כמו שוטה הכפר, שאמר, שרקטות הן ברזלים מעופפים, או דבר שטות אחר, שהנפיק בקביעות.

העובדים בחקלאות בחבל חוטף-עזה חיים בחרדה מתמדת, כיוון ששדות היישובים נושקים לגדר; ולכך אין תשובה אסטרטגית.

המסוק הבא

מאז מלחמת ויטנאם למסוקים תפקיד חשוב בלוחמה, במודיעין, בתחזוקה ובתובלה. הצבא האמריקני יצטרך, כנראה, מגוון מסוקים ולא כלי אחד, כדי לענות על צרכיו המבצעיים. אלה יהיו בעלי רוטור קבוע (כמו מסוקים רגילים) ובעלי רוטור מוּטה (כמו המטוס אוספרי, שממריא ונוחת כמסוק, וטס כמטוס).

המסוקים, שנמצאים כעת בשירות, תוכננו בשנות השבעים והמטוס אוספרי - בשנות השמונים. בינתיים חלו התפתחויות מדהימות בטכנולוגיה, וחלקן מצוי בדגמים, הנמצאים כעת בשלבים סופיים של תיכוּן. למשל, המטוס ואלוֹר וי-280, שתכננה חברת בל, ואמור להחליף את המטוס אוספרי; או המטוסSB-1 דֶפיאנט, שמתכננות יחד סיקורסקי ובואינג, ויטוס את טיסת הבכורה שלו בקרוב.

בסיכומו של דבר, הצבא האמריקני צריך מטוס/מסוק, שירחף עד גובה כשני ק"מ, ויהיה לו טווח מבצעי של כ-3,780 ק"מ כשהוא נושא תריסר לוחמים על ציודם וארבעה אנשי צוות במהירות כ-370 קמ"ש. כדי להתמודד עם האופיון הזה ייאלצו האמריקנים לרכוש כמה סוגי כלי-טיס ולא דגם אחד בלבד. גם טרם הוחלט האם זה יהיה מטוס בעל רוטור מוטה, או מסוק.

בכל מקרה, הטכנולוגיה המתקדמת תשפיע מאוד על המטוס/מסוק הבא - כולל אפשרות לשיפורים מדהימים במחשוב ובתוכנה, שיאפשרו בדור הבא כלי-טיס אוטונומיים - כלומר, ללא טייס - לפחות, למשימות תובלה. הכלים החדשים יהיו קלים, וייבנו מחומרים מתקדמים, קשיחים מאוד. הם יהיו מהירים וזולים לעומת הכלים הקיימים. בין השאר, יותקנו בהם טכנולוגיות, שישככו את הרעידות, שמאפיינות מסוק, ואמצעים, שישפרו את הניהוג ואת הניווט.

צופים, כי המסוקים החדישים יטוסו בשנתיים הקרובות. השאלה הגדולה - האם יוכל הצבא האמריקני לרוכשם? מטוס אוספרי עולה יותר מ-72 מיליוני דולר, וזה סכום אסטרונומי, גם לאמריקנים.

תהילה

מי שבה את מיג'ור-ג'נרל ג'ורג' וושינגטון קרטיס לי - בנו של רמטכ"ל הדרום - בימים האחרונים של מלחמת האזרחים האמריקנית? זו אינה שאלה תיאורטית, אלא סוגיה, שמשרד הצבא האמריקני נדרש אליה כעת - בעקבות טענות של שאירי חייל, שטוענים, שהוא לכד את הגנרל, והתהלה נלקחה ממנו.

מארק ט' אספר, שר הצבא האמריקני, הורה לכנס את ועדת העיטורים, כדי שתדון שוב בעניינו של קורפורל דיוויד ד' וייט, חייל ברג'ימנט 37 ממאסצ'וסטס, לאחר שהמפקח הכללי של משרד ההגנה קבע, שנפלה שגגה בטיפול בעניינו, ומסמכים חשובים, הנוגעים לפרשה, לא הועברו לעיון ועדת העיטורים.

כבר כמה שנים, ששאיריו של וייט מנסים להביא את הפנטגון לדון בעיטורו במדליית הכבוד, העיטור הבכיר בכוחות המזוינים בארצות-הברית. המשפחה חידשה את בקשתה משנת 2011, לאחר שטענה, שהצבא האמריקני לא התייחס כראוי לבקשתה.
חבריו לנשק של וייט טענו, שהוא שבה את מיג'ור-ג'נרל לי בשישה באפריל 1865, במהלך הקרב על ערוץ הימאי ליד פארמוויל בווירג'יניה. חייל אחר, קורפורל האריס ס' האוּתוֹרן מחטיבת החי"ר 121 מניו-יורק, עוטר במדליית הכבוד על שביית הגנרל. בתגובה מחו חבריו לנשק של וייט על כך, אך מחאתם נדחתה על-ידי הצבא האמריקני.

פראנק אי-וייט - אחד מצאצאיו של דיוויד וייט - ביקש עתה לעטרו במדליית הכבוד, ובקשתו נדחתה על-ידי ועדת העיטורים, שישבו שני גנרלים מהצבא ונגד - מבלי שהוועדה הצביעה על הסוגיה. פראנק וייט הצליח לגייס לעזרתו חברי קונגרס מניו ג'רסי, מקום מושבו, וממאסצ'וסטס, מדינתו של דיוויד וייט, והם לחצו על הצבא לבחון שוב את העניין. חברי הקונגרס המליצו, שהצבא יעטר את וייט, ויכיר בכך, שפרץ למתחם האויב אחרי שחברו לנשק נפצע קשה במרדף אחרי הגנרל. הגנרל סירב להיכנע עד שווייט כיוון אליו את רובהו. שביית הגנרל תרמה להתמוטטות פיקוד הדרום ולריסוק יכולת מפקדיו לתאם את התנגדות לוחמיו - טוענים מצדדי וייט.

עם שחרורו, לאחר מלחמת האזרחים, הפך וייט לחקלאי במאסצ'וסטס, ולא ידע שהאותורן עוטר על שביית הגנרל. משפחת וייט טוענת כעת, שהאותורן שיקר בעדותו על שביית הגנרל לי. יכול להיות, שהאותורן הצטרף לוויט לאחר שהכניע את הגנרל, טוענת משפחת וייט. עכשיו תצטרך ועדת העיטורים להיכנס לתוך הסיפור הסבוך, ולנסות להתיר את הפלונטר - יותר מ-150 שנה אחר תום מלחמת האזרחים.

גועל-נפש

מסע הציד על בנימין נתניהו ירד לרמה נמוכה ביותר עם פרסום הקלטת של דברי יאיר, בנו. אני בטוח, שהשיא הזה של גועל-נפש יישבר, ובמהירות, כיוון שלתקשורת ולשמאל אזלה כנראה התחמושת העניינית, והם מחפשים בלהט עניינים לתקוף את נתניהו ואת משפחתו.

למרות צקצוק השפתיים, פרסום הקלטת היה עוד רגע של שפל חמור בתקשורת הישראלית, שכבר מזמן הפכה לצהובה ללא-מעצורים.