בשנתיים האחרונות יצר אוהד נהרין שלוש עבודות באורך מלא ועוד עיבוד מחודש לעבודה ישנה. השבוע הוא ממשיך את הפרץ היצירתי הזה ומעלה את MAX, יצירה חדשה המבוססת על דמות בדויה בשם מקסים וואראט. וואראט הוא למעשה אלטר-אגו של נהרין ומתואר כמלחין נטול מולדת שנולד בלב ים. במופע החדש הוא כתב ומבצע חלק מהמוזיקה, המבוצעת בקולו של נהרין. המוזיקה נעה בין ג'אז רוסי לבין פולקלור לטיני והקטעים הם רפטטיביים לרוב ולעיתים נשמעים כצלילים בודדים נטולי הקשר. זו לא פעם ראשונה שנהרין מבצע קטעים מוזיקליים בעצמו והוא אף העלה ערב יחיד של שיריו.
בכל הקשור למחול, נהרין ממשיך את המסע אל תוך השפה הפנימית של התנועה והולך ומתרחק מנקודות התייחסות שניתן להצביע עליהן במפורש.
ב-Max רוקדים 10 רקדנים בלבד, בשני קאסטים מתחלפים, והאתגר של נהרין, לדבריו, הוא חקירת התנועה בחלל, המכתיבה את התנועה בזמן.
מקטעים שהוצגו במסיבת עיתונאים שערכה "בת שבע" השבוע, ניתן היה להתרשם שהעבודה החדשה קרובה יותר ברוחה ל"שלוש" ולעבודות המלנכוליות יותר של נהרין, ולא ממשיכה את הקו האופטימי-ראוותני של עבודתו האחרונה שהוצגה בארץ, טלופאזה.
