הדי.וי.די החדש "יער המשלים" הוא הוכחה ניצחת שגם לפתיתים יכול להיות טעם חדש ומרענן, בתנאי שהשף מוסיף מינון נכון של תבלינים נכונים. "יער המשלים" הוא בדיוק כזה מתכון מנצח של משלים שעליהם גדלו כבר כמה וכמה דורות, המובאים בעיבוד חדש ויפה.
בקלטת החדשה אין פירוטכניקה, אין ספיישל אפקטס ואין שום דבר החשוד כגימיק. אבל מה שיש בו זה הדבר הכי חשוב: ארבעה שחקנים מוכשרים בטירוף - דניאל אפרת, עדי רז, קרן רון ודורית טל-שלו - שעושים עבודה מדהימה. הם נכנסים היטב לדמויות, תנועות הגוף שלהם נהדרות, המימיקות מצויינות, ואין שום חיפוף במשחק שלהם, לא בערך, לא כמו ולא כמעט.
הילדים יתמוגגו גם מהקלטת של שירי מרים ילן שטקליס
וגם מהקלטת החדשה של טוביה צפיר כשבת הארבע התיישבה מול המסך היא עדיין לא ידעה שגם אמא ואבא שלה גדלו על התובנה של "האריה והעכבר", על המוסר ההשכל של "השועל והעורבנית" ועל הלקח החשוב ב"החרגול והנמלה" (אמנם אצלנו זה היה צרצר, אבל לא נתפס לקטנות).
למרות זאת, היא התיישבה מול המסך בעיניים סקרניות שעקבו בעניין במתרחש. אני לא בטוחה שהיא הבינה מיד את חוכמת החיים שהקלטת מנסה להעביר, אבל בשביל זה נכונות לה עוד שנות לימוד ארוכות במוסדות החינוך. העיקר שהיא קיבלה ארבעה סיפורים מרתקים על ארנבת שחצנית, שועל ערמומי, עכבר אמיץ, אריה טוב לב ונמלה חרוצה. כולם מסופרים בדרך שאוהבת ילדים: לא מטיפה, לא מחנכת, אבל כן משעשעת ומהנה. והראייה היא שהילדה צחקה ללא הרף.
המעבר בין המשלים נארג יפה וזורם היטב ונותן תחושה של סיפור מלוטש. גם המוזיקה המקורית של ליאת פרלוב מאירי, נהדרת, ו-55 הדקות עפו ביעף, משאירות את הילדה מבסוטה עוד דקות ארוכות.
מדד הילדה: "מחר נראה עוד פעם", אמרה הקטנה תוך פרצי צחוק רמים.
דבר ההורה: משחק לעילא ולעילא בעיבוד מחודש ונהדר למשלים המצויינים.
גילאים: שנתיים עד 8.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
