פרטי האירוע
המערערת פרסמה מכרז להקמת פארק. המשיבה זכתה במכרז, אולם משהסתבר שאינו קבלן הרשום בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, כנדרש בחוק ובתנאי המכרז, הוא נתבקש ע"י המערערת להוכיח לה, כי הוא פועל להשגת רישום כזה. הוא המציא לה מסמך, בו מאשר רואה חשבון כי המשיב נמצא בהליכי רישום כקבלן מאושר אצל רשם הקבלנים. בעקבות זאת החליטה המערערת לקבל את הצעת המשיב ולחתום עמו על הסכם. המשיב החל בעבודות הכנה והיערכות לביצוע העבודה. לבקשת המערערת הוא ניקה את השטח המיועד לפארק וסילק משם קוצים ופסולת. בשטח אתר הבנייה התגורר שומר, שסירב להתפנות, ורק לאחר כשנה הוא סולק מהשטח, משניתן צו פינוי ע"י בית משפט. עקב עיכוב זה, שלא היה באשמת המשיב, ובשל האינפלציה דרש המשיב מהמערערת לעדכן את המחיר שנקבע בהסכם בתמורה לעבודה. המערערת סירבה ודרשה מהמשיב שימציא לה אישור רישומו כקבלן, ע"פ החוק הנ"ל. משהוברר לה שלא נרשם כלל בפנקס הקבלנים וגם לא הגיש בקשה להירשם, ביטלה המערערת את ההסכם. המשיב תבע את המערערת בבית המשפט המחוזי לפיצויים בשל הפרת ההסכם, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה ופסק למשיב שכר ראוי עבור הפעולות שביצע ופיצוים על הנזק שנגרם לו ע"י ביטול עובדיו וכלי עבודתו ממלאכה. מכאן הערעור.
טענות המערערת
1) הקבלן אינו זכאי לכל פיצויים ממנה בהקשר להסכם האמור, הן משום שביצוע העבודה סוכל בשל הימצאותו של השומר בשטח וסירובו לפנותו, והן משום שלא היה בידי הקבלן אישור בדבר רישומו בפנקס הקבלנים כחוק, ובהיעדר רישום זה, מנועה העירייה מלהמשיך בהתקשרות עמו, שהרי ביצוע העבודות ע"י קבלן שאינו רשום כדין מהווה עבירה פלילית.
2) העובדה שהקבלן לא נרשם כחוק בפנקס הקבלנים, הופכת את ההתקשרות להסכם בלתי חוקי, אשר אין לקבל כל זכות לעמוד על ביצועו. אין לייחס לעירייה חוסר תום לב ביחסיה עם המשיבה.
החלטת בית משפט
השופט דב לוין - סעיף 14 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות אוסר ביצוע עבודות הנדסה בנאיות בהיקף כספי ובמהות מקצועית, החורגים מתחום שנקבע בתקנות, אלא באמצעות קבלן רשום. סעיף 16 לחוק הנ"ל קובע, כאמור, כי ביצוע עבודות הנדסיות בנאיות בניגוד לחוק מהווה עבירה פלילית שעונש בצידה.
לעניין טענת הסיכול, העירייה הייתה יכולה לצפות התנגדות מצד השומר להתפנות מהשטח ללא תנאי, לפיכך, לא מתקיימים במקרה זה התנאים הנדרשים ע"פ סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), שבהתקיימם יהיה בעל דין, שהוא צד לחוזה, פטור מחובתו לקיים את התחייבויותיו ע"פ ההסכם בשל סיכולו.
תנאי מוקדם למסירת העבודה לקבלן דנן, לחתימת הסכם עמו ולמתן האפשרות לו להתחיל בביצוע עבודות הבנייה נושא המכרז היה ונשאר רישומו כקבלן רשום כדין לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות. תנאי זה הוא בבחינת תנאי מכללא, הנובע ומשתמע מהוראות הדין.
בכך שהעבודה נמסרה בכל זאת לקבלן דנן ללא רישום, הופר עיקרון השוויון, המונח ביסודם של דיני המכרזים. אין מניעה שקבלן יציע את הצעותיו לביצוע העבודות ללא הצגת אישור בדבר הרישום, אך זאת בתנאי שלא יתחיל בביצוען של העבודות בפועל אלא לאחר שנרשם כחוק. אין ספק, שמסירת עבודה לעבודות בנייה לביצוע לקבלן לא רשום, כשעל-פי הדין עבודה כזו חייבת להימסר לקבלן רשום, מהווה מעשה הנוגד את החוק, מהווה עבירה ונוגד את תקנות הציבור.
עניין לנו בחוזה על תנאי, שכלול בו, מכללא, תנאי מתלה. ע"פ סעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) אותו דין עצמו, המציב מכללא תנאי מתלה, יחול, על-פי כוונת המחוקק ותכלית ההוראה, גם על היתר או אישור בדבר הרישום, הנדרשים על-פי חיקוק כתנאי מוקדם להענקת זכות. הוראות סעיף 31 של חוק החוזים (חלק כללי) חלות במקרה זה (בין אם המדובר בהסכם לא חוקי ובין אם מדובר בתנאי מתלה שלא מומש), ועל-פיהם, חרף בטלותו של ההסכם, יחולו על המקרה הוראות הסעיפים 19 עד 21 של החוק, החשוב לענייננו הוא סעיף 21, המחייב השבת מה שנתקבל מכוחו של החוזה, ואם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה - תשלום שוויו של הדבר שנתקבל.
יש הבחין בין עקרון ההשבה לעקרון הפיצוי, ההשבה באה למנוע מן הצד שכנגד התעשרות שלא כדין בגין הנאות שהוא זכה בהן, והנאות אלה יכולות להיות הן בצורת כספים שהגיעו לאותו צד או בכל דרך אחרת, כמו נכסים ועבודות שבוצעו. לעומת זאת, הפיצוי מטרתו לפצות על נזק אשר נגרם ובכלל זאת גם פיצויים בגין פוטנציאל שאבד - כמו אובדן רווחים וכיוצא בזה.
בין אם נייחס לעיריית נהרייה התנהגות לא נאותה כלפי הקבלן ובין אם נמצא, נהגה העירייה בתום לב אם כי ברשלנות ובאורח לא תקין מבחינת סדרי מינהל, אין באלה כדי להשפיע על המסקנה המתחייבת בנסיבות המקרה, שההסכם בטל מהטעמים המפורטים לעיל. המסקנה היא, כי יש לקבל את ערעורה של עיריית נהרייה ולדחות את הערעור שכנגד.
השופט גולדברג - הקונסטרוקציה המשפטית, כי לפנינו חוזה על תנאי כמשמעו בסעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) - איננה ישימה. אין על כן לומר, כי הצדדים התנו את היחסים החוזיים שביניהם ברישומו של הקבלן בפנקס הקבלנים, ואף ההנחה המופיעה בסעיף 27(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), המעמידה חוזה שנקשר ככולל תנאי מתלה בדבר כשרות וחוקיות, נסתרת נוכח התנהגותם של הצדדים.
החוזה נגוע באי חוקיות, וזאת משום שמטרתו לבצע עבודות קבלניות בידי קבלן שאינו רשום סותרת את היעדים שחוק רישום קבלנים, לעבודות הנדסה בנאיות בא להגן עליהם. לכן, הסעדים בהם יכול לזכות הקבלן בתביעתו הם אלו המנויים בסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), דהיינו: השבה דו צדדית או חד צדדית ואכיפה מלאה או חלקית, אם צד אחד לחוזה מילא את חיובו, ובית המשפט ראה שמן הצדק להורות כך. יש לציין כי סעד הפיצויים אינו מנוי בגדר סעיף 31.
בענייננו הפרת החוזה מצד העירייה (בכך שלא מסרה לקבלן את השטח לתחילת ביצוע העבודה) ארעה טרם שנדונה התביעה. המסקנה היא כי יש לקבל את ערעור העירייה.
הערעור נתקבל ולמסקנה זו הגיע גם הנשיא שמגר.
נכתב על ידי שגיא בנתאי
