זמן די קצר במונחים ישראלים עבר מאז תקיפת חיל-האוויר את מערך הנ"מ הסורי ועד שמטורפי השמאל בראשות
אלדד יניב האשימו את ראש הממשלה בבִיום ההסלמה הצבאית בצפון.
אז יניב המושחת צייץ ואחריו הצטרף למדורה אילן גלאון המבקש לקושש קולות בקרב מחורפני המחנה כחלק ממסע הבחירות המקדימות במרצ. לחרפתנו, הם לא היו לבד.
ראו מי הצטרף אליהם, חברת הכנסת
עאידה תומא סלימאן, ומן הסתם כלל חברי הרשימה המשותפת לשלום ולא להתראות למדינת היהודים, פטריוטים ישראלים ידועים. מי יודע, אולי אחרי הציוץ המרשיע, אלדד יצליח להתברג לרשימתם. למזלנו, נשמעו קולות שפויים בשמאל שהגיבו נגד הטירוף, כך
זהבה גלאון,
שלי יחימוביץ' ועוד.
הבדיחה היא שאלדד אמר את הדברים כ"פטריוט ישראלי". הצחקתם אותו; המדינה היחידה שהוא נאמן לה נקראת
יניב אלדד. אחרי שהשחית את המערכת הפוליטית במשך שנים, והיה המוציא והמביא של משימות קרימינליות שהוא עצמו סיפר רק על מקצתן, הוא מצהיר על פטריוטיות.
ובכן, מי שחושד שהתגובה המדודה להסלמה המסוכנת בצפון המדינה, אירעה בגלל חקירות המשטרה, גורם להבערת החברה הישראלית מבפנים ומבחוץ.
אפשר ללמוד המון מהאמירות המדהימות האלה. הן מעידות על נרקיסיזם (לא) מוסרי. הרי התקיפות בצפון הפריעו לנו להתמקד אמש במפגש הקבוע של המשפחה הלוחמת נגד עצמה ברוטשילד פינת הבימה.
האם הסורים שכחו את ההפגנה במוצ"ש? היא כיכבה לא פעם בעמודי החדשות של המשטר האירני כראיה להתמוטטות הקרבה של ישראל. הם מאמינים לאלדד יניבים. ככה עושים לחברים?
לא אחת כתבתי על אותה קבוצה ידועה, שפעם אבותיה הרוחנייים והפוליטיים הובילו את המדינה, והיום היא עסוקה בהחרבתה באמצעות הפצת שנאה לראש המחנה היריב.
לא שומעים שם יותר מדי ויכוחים אידיאולוגיים, אלא בעיקר האשמות, גידופים והפרחת אזהרות על סוף המדינה וקצה המתקרב, חלילה, אם לא נחזור בנו ונבחר בהם. "ברירת שמשון", זוכרים? אם הם לא מובילים את המדינה כמקודם, אז תמות נפשם עם פלשת(ינ)ים. במקרה הזה, עם הסורים והאירנים. עפר לפיהם.
צחוק בצד. הדבר האחרון שהחברה הישראלית צריכה לשדר לאויב זה חוסר לכידות ואי הסכמה כלפי התגובה הנחרצת על התקיפה בצפון. מי שלא רוצה לדרדר את האזור, צריך לתמוך בתגובה חזקה שתוציא את החשק לאייתולות ולעלאווים להתעסק עם ישראל.
