|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שריד טחנת קמח בקיבוץ הזורע [צילום: אלי אלון]
|
|
|
האתר ההיסטורי "הסודי" בקיבוץ הזורע
|
|
בלב קיבוץ הזורע השוכן למרגלות רמות מנשה, ניצב מבנה היסטורי. שהוא ככל הנראה שריד לטחנת קמח ששכנה בעבר על שפת הנחל. האתר "מוצנע" משהו ולא רבים יודעים על קיומו. כתבה זו באה לעשות היכרות עם אתר היסטורי לא ידוע זה
|
|
בלב קיבוץ הזורע סמוך לגדת נחל השופט העובר בתוך הקיבוץ, ניצב מזה שנים רבות בשיממונו מבנה היסטורי נטוש ועזוב משהו. המדובר בשרידי טחנת קמח שהופעלה באמצעות כוח המים בנחל. המים הוזרמו לטחנה באמצעות תעלה חצובה בסלע. יש האומרים כי הטחנה היא מהתקופה הצלבנית אחרים סבורים כי המדובר בטחנת קמח שנבנתה בתקופה מאוחרת יותר בתקופת העות'מניים. יש עדויות כי הטחנה פעלה עד תחילת המאה ה-20. ביקרתי באתר לפני מספר חודשים וצילמתי אותו. לא ראיתי לידו שלט המתאר ומסביר מהו המבנה ומה עברו ההיסטורי. אומרים לי בקיבוץ, כי הוצב שלט הסבר ליד האתר, לא נותר לי אלא להאמין לדבריהם. אני מכל מקום בזמן ביקורי במקום לא ראיתי כל שלט הסבר ליד מבנה זה, אחרת הייתי מן הסתם, מצלם אותו. ההתרשמות היא, כי הקיבוץ לא נלהב ולא שש לחשוף את האתר ההיסטורי שבתחומו לציבור הרחב מסיבותיו הוא, אולי מחשש געתם של מטיילים וסקרנים למיניהם שעלולים לפגוע ולהפר שלוותם של חברי הקיבוץ. זו ככל הנראה, הסיבה שרק מעטים יודעים דבר קיומו של אתר היסטורי זה. שוחחתי עם טיילים ותיקים, אף הם לא מכירים את האתר ומעולם לא ביקרו בו.
|
|
כמה שאלות עולות בהקשר לאתר היסטורי נטוש ועזוב זה. של מי האתר ומי הוא האחראי לו. האם הוא שייך לקיבוץ או לרשות העתיקות? מדוע שימנע מתושבי מדינת ישראל חובבי ארכיאולוגיה ליהנות מהאתר.
האם רשות העתיקות מודעת ומפקחת על המבנה ההיסטורי מהתקופה הצלבנית שעל פניו הוא בעל חשיבות היסטורית, האם בודקת שלא נפגע, האם המבנה ועברו נחקר? האם נערכו בו חפירות ארכיאולוגיות? למה לא חושפים את האתר לציבור הרחב גם המידע על-אודותיו מועט ולא נגיש. האם מישהו לא רוצה שנדע עליו...
שלח אלי איש ארכיאולוגיה שמתמצא בתחום, וכך הוא כותב לי על האתר בקיבוץ הזורע : "המקום, כמו כל מקום בארץ איננו שייך לרשות העתיקות. לרשות העתיקות יש סמכות על העתיקות בלבד אך לא על שטח או מבנה כשלעצמו. עם זאת, רשות העתיקות שמחה להנגיש את המידע אל הציבור- אך צריך לכל יוזמה יוזם ומממן. לרוב רשות העתיקות לא מוציאה לכך תקציבים מתחומה. ניתן לפנות לאגף אוצרות ברשות העתיקות, ולקחת בחשבון שיש להם סטנדרטים גבוהים בנושא תצוגת עתיקות".
מי שיש בידו מידע נוסף על המבנה ההיסטורי, מוזמן להגיב ולהעיר במדור התגובות בתחתית הכתבה.
|
|
על מבנים ואתרים היסטוריים בקיבוצים
|
|
המבנה ההיסטורי בקיבוץ הזורע לא לבד. בשורה של קיבוצים ברחבי הארץ מצויים אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים שהם בעלי ערך היסטורי רב ושהקיבוצים לא מגלים התלהבות לפרסם דבר קיומם. וזאת לדעת במקרים רבים אין לקיבוצים עניין לשקם אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים בתחומם שכן מדובר בעלות כספית לא מבוטלת ובכאב ראש שאין בצדו, לרוב, רווח כלכלי או כדאיות כלכלית, ובנוסף קיים חשש להגעתם של מטיילים וסקרנים למיניהם שיבואו לבקר באתרים ושעלולים לפגוע ולהפר את שלוות התושבים במקום.
|
|
| תאריך:
|
01/03/2018
|
|
|
עודכן:
|
01/03/2018
|
|
אלי אלון
|
|
האתר ההיסטורי "הסודי" בקיבוץ הזורע
|
|
על טובה קידר-רודר שמעתי מבני הצעיר דניאל, האתלט הכי רציני במשפחתנו. אליבא דאמת, את התואר המשפחתי הזה לא היה קשה להשיג... הוא היחיד הלוקח את המרתונים והטריאתלונים כאתגר ממכר. "טריאתלון איש ברזל" הוא אירוע תחרותי מאתגר במיוחד כולל שחיה (כ-ארבעה ק"מ), רכיבה על אופניים 180 ק"מ וריצת מרתון (42 ק"מ) ברצף, לפי כללי איגוד הטריאתלון העולמי. גיל 41 אינו באמת אידיאלי לאיש ברזל ואף לא לחצי איש ברזל, אך עדיין נחשב לגיל נאות וסביר לספורט אתגרי. אבל כאשר מדובר באישה בת 70 סבתא לתשעה נכדים (והעשירי בדרך), המשתתפת באופן קבוע במרתונים ובטריאתלונים בארץ ובאירופה, אישה אשר בכל תחרות מפגינה את מלוא יכולותיה ומוכיחה עצמה מחדש, זה כבר סיפור אחר... אין זה פלא שהוא עורר את סקרנותי.
|
|
|
|
|
"הים הכחול העמוק", המוצג לראשונה בישראל בתיאטרון בית ליסין, הוא סיפור אהבה נכזבת שבו נוטלים חלק אישה הנקרעת בין בעלה בנפרד ובן זוגה הנוכחי. זוהי דרמה מטלטלת, מרגשת ומשכנעת בזכות להקת השחקנים המוכשרת וההפקה הקולחת והמעניינת.
|
|
|
|
|
"מדברות" - אירוע-אמנות רב-תחומי, של "פואטרי סלאם ישראל", יתקיים ב8 במארס בנווה שכטר שבתל אביב, לרגל יום האישה הבינלאומי,, וכל הכנסותיו יוקדשו לפרויקט "סלעית", המופעל על-ידי משרד העבודה והרווחה ועיריית תל אביב..
|
|
|
|
|
נקדים מסקנה לניתוח - אומר לעיתים בית המשפט העליון. גם פה נרשה לעצמנו לעשות זאת: רונית פוזננסקי-כץ צריכה להתפטר, אבל העלייהום עליה היה מוגזם ונבע מסיבה אחת ויחידה - בנימין נתניהו קשור לזה.
|
|
|
|
|
ביום רביעי 27 ביולי 1960, בסביבות השעה 5 אחר-הצהריים המריא מ"מנחת פלוג'ה", מטוס פייפר קטן של חברת כימאוויר הוא חג מעל שדות המושב עוזה בחבל לכיש במטרה לרסס את השדה של אחד מחברי המושב, המטוס הנמיך טוס מעל השדה, פולט מאחוריו ענן לבן של חומר הריסוס הרעיל הפרתיון. כאשר ניסה המטוס להתרומם מעט במטרה להסתובב ולטוס שוב מעל החלקה, לא הצליח בכך.לפתע סטה המטוס בפניה חדה כלפי מטה,ותוך שניות ספורות חרטומו פגע באדמה. המטוס נמעך והתפרק. הטייס אמנון כרובי בן 30 יוצא חיל-האוויר נלכד בתא הטייס, ממיכל הריסוס שנפגע כתוצאה מהחבטה החזקה החל לדלוף חומר הריסוס הרעיל והוא התפזר בסביבה. למקום הגיעו מספר מושבניקים שניסו לחלץ את הטייס הלכוד. רופא שהגיע למקום קבע את מותו .לחוקרי המשטרה שהגיעו למקום יעץ הרופא לא לגעת במטוס המרוסק שכוסה ברעל הפרתיון ורק לאחר סילוק הרעל להתחיל בבדיקת מנגנון המטוס כדי לקבוע את גורמי התאונה. זמן מה לאחר מכן נחת במקום התאונה בשדה כותנה מסוק ובו חבריו של אמנון "כדי לאסוף את הפצוע" אולם אז התבשרו בבשורה הקשה, כי אמנון כבר אינו בחיים וכי הועבר על-ידי אמבולנס של מגן דוד אדום למכון הפתולוגי באבו כביר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים  או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
